משלי יעקב יא

נתהוה העולם הי' אז המוקדם קודם במעלה. וזהו שאמרה תורה. ה' קנני ראשית דרכו. אך לא עתה שהמאוחר חשוב כ"א קדם מפעליו מאז. וכמאמרם ז''ל במדרש שני דברים קדמו לבריאת העולם התורה וכסא הכבוד. אבל אינו יודע איזה מהם קודם. אר"א התורה קדמה לכסא הכבוד. שנא' ה' קנני ראשית דרכו. קודם לאותו שנאמר בו נכון כסאך מאז

מדרש אימתי נבראו המלאכים. רי"א בב' נבראו. רח"א בה' נבראו. הכל מודים שלא נברא ביום א' כלום שלא יאמרו מיכאל הי' מותח בדרומה של רקיע וגבריאל בצפונה והקב"ה ממדד באמצעו. אלא אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי. מי אתי כתיב מי הי' שיתף עמי בבריאתו של עולם. ד"א כי גדול אתה ועושה נפלאו' אתה אלהים לבדך. בנוהג שבעולם מלך בו"ד מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו מפני שנושאין עמו במשאו. אבל הקב"ה אינו כן אלא הוא לבדו ברא את העולם. הוא לבדו מתקלס בעולם הוא לבדו מתהדר בעולמו ע"כ. ותכלית כונתם ז"ל בזה הוא עם מה שהזהירה תורה (משפטים י"ט כ"ב) זובח לאלהים יחרם בלתי לד' לבדו ופירשו הרמב''ן ז"ל וזולתו מהמפרשים כי הוא מוסב על מערכת השמים ושרי מעלה ולגיונות האלהים העומדים ממעל לו ית' אשר על פיהם מוריק ומשתלשל שפעת הטובו' מאתו יה' אלינו כי מכבר נודע אשר מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע. ועל זאת הזהירה אותנו התוה"ק זובח לאלהים כו'. לבלתי נהי' משוכים אחריהם להקריב להם קרבן ולא נכבדם בכבוד ומורא ח"ו בלתי לד' לבדו. וכי ישאלך לבבך לאמר למה לא יחפוץ ה' ביקרם הלא המה מובחרי ברואיו. צבאי מרום רואי פני מלך. ולא כן הוא ממשפט מלך בו"ד כי יאבה ויחפוץ ביקר לגיונותיו ושריו. התשובה בזה כי מלך בו"ד לא יתכן מלכותו כ"א באמצעות שריו ויועציו. כי המה לו לעזרה להנהגת המדינה. ובלעדם לא יעצור כח אף להנהגת עיר אחת קטנה. ע"כ הקילוס יחויב להם מצד הדין. וכך הוא המדה כי גם עליהם עול וכובד משא המדינה. לא כן מלכותו ית' שאיננו צריך לשום סעד ועזר ח"ו משום נברא. ולכן אין מקום לשרי מעלה שישיגו ההידור והקילוס מבני אדם. וזה מ"ש המדרש הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו כו' אלא אנכי ה' עושה כל נוטה שמים כו'. ולכן הוא לבדו מתקלס ומתהדר בעולם

ומעתה אחרי המונח המאומת הזה יפול בלב האדם שאלה לשאול על עיקר הוויתם. ועל עילת מציאתם אם המוחלט הוא אשר המה לא לעזר אליו ית' להנהגת עולמו. ונאמר עליו בתשובת השאלה הזאת עפ"י מה"כ דוגמת המוזכר זה תארו לא יהי' לך אלהים אחרים על פני (יתרו כ' ג') ובדרש (ילקוט) אחרים שמאחרים את הטובה מלבוא בעולם אשר לכאורה לא ידענו מה ראו חז"ל להוציא מלת אחרים מפשוטה ולדרשה לשון איחור. ואחשוב בזה כי הם ז"ל כוונו בדבריהם להשיב על השאלה הנזכרת. והוא על ב' פנים. הא' עם הנודע והמפורסם כי השפע המוצאת מידו ית' אין ערוך לגודל קדושת'. ובהירותה ורוחניותה. עד שעבור גודל יקרת ערכה וזיוה והדרה. אין די כח והשגת יד אנושי