משלי יעקב י

משלי יעקב

בראשית ברא אלהים וגו'. מדרש. ר' הושעי' רבה פתח ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים יום יום וגו' כו'. עוד שם ד"א אמון אמון. התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה בנוהג שבעול' מלך בו"ד בונה פלטון אינו בונה אותו מד"ע אלא מדעת אומן והאומן אינו בונה אותו מד"ע אלא דיפטראות ופונקסאות יש לו איך הוא עושה חדרים כו' כך הי' הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם. והתורה אמרה בראשית ברא אלהים. אין ראשית אלא תורה. כמד"א ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. הנה לכאורה מלות קדם מפעליו מאז נראים מיותרים. אבל ידענו ממאמרם ז"ל בכ"מ אשר משפט הבריאה הוא להיות הטפל מוקדם בזמן להעיקר. ומהם הקש לתבואה הקליפה לפרי וכן כל הנבראים קדמו לאדם. וכאשר האריך בזה הזוה"ק, ועילת הדבר הוא ע"ד מליצת רש"י ז"ל הנכנס ראשון יוצא אחרון והוא כי הפרי הוא ראשית ומוקדמת אצל מחשבת הנוטע או הזורע. כי אלי' הוא נושא את נפשו בעמלו. אך מטבע וחוק הבריאה מוסד שהראשון יוצא אחרון והקדם לו הטפל והקליפה. ועד"ז ממש הענין עם תורתנו הקדושה כי גם היא ראשית ועיקרית לבריאת עולם. וכאשר עלה ברצונו ית' להצמיח פרי תבונתה ולהפיץ ענן אור התגלותה תוך העוה"ז כמו כן חייבה חכמתו ית"ש להחל בבריאת העולם שהיא כקליפה הטפלה לפרי ויוציא אלהים את כל הנמצאים בעולם. ואחר תצמח ותתגלה פרי תבואתה. ומעתה הלא מקום לשאול התפארות התוה"ק בקדמותה בהמאמר ה' קנני ראשית דרכו כו'. ואם המונח קיים כי המאוחר חשוב יותר. אבל הבנת הדבר ע"פ דמיון

(א) משל לשני נערים שהיו מריבים זע"ז. אמר אחד להשני איככה מלאך לבך להעיז נגדי ולדבר אלי קשות הלא ידעת מאבי כי מאז ומעודו הוא ראש הקהל מנהל העדה. ענהו. הלא ידעת כי לעת כזאת לאשר רבו הגייסות והשערורות בוחרים בעיר הפחותים בעם לשומם ראשים עליהם למען יצאו בראש לסבול משא ועול הגייסות. א"ל חבירו. סכל. האם אך עתה הושם לראש זכר נא כי גם מלפנים בהיות העיר בטוב שלותה מאז הושם לראש וקצין עם והוא לעד על יקרת ערכו ומעלתו כי ראוי הוא לכל הגדולה והכבוד נמצא כי הפרנס הזה אם לעת כזאת לא הי' ממונה לראש הי' חשיבותו בכפלים עבור היותו ראש וחשוב בזמן הקדום

הנמשל כן הדבר בעניננו כי מאז הוסד ארץ על מכונה מוטבע בכל דבר להיות הטפל מוקדם בזמן להעיקר. והמאוחר קודם במעלה וטרם נתהוה