משלי יעקב קה

ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. הנה מלבד שכל המאמר ואתם תהיו לי ממלכת וגו' מיותר עוד יותר יקשה מלת ואתם שמהנכון הי' לו לומר והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' ממלכת כהנים. והנראה ע"פ דמיון

(קיג) משל לעשיר א' שמתה אשתו ושיער בדעתו שלא לקחת אשה עשירה אבל בחר לו עלמה אחת מהמשרתות בביתו ולקחה לו לאשה וזה הדבר אשר דבר אלי'. דע בתי כי עד עתה היית כאחת השפחות והיום הזה נהיית לגברת כי תהי' לי לאשה אבל אני אומר לך כי לא בהחלט עלית על כלנה במה שאתנך לגבירה על האמהות. אולם עוד מקום לומר כי יתרון לך אז מעתה יען כי בהיותך אמה בביתי הי' תחת ידך בלתי דבר אחד שהפקדתי אותך עליו כי יחדתי לכל עסק משרתת לבד זאת על הכלים וזאת על הזהב וכן זולתם אשר כל אחת לא הי' עלי' זולת שמירת העבודה המיוחדת אלי' וכמו כן את הי' תחת ידך אך דבר מיוחד לא כן עתה כאשר את אשתי הנה החיוב עליך להשגיח על כלם ואחריות כל הבית וכל כליו עליך והדבר הנגרע מאיזה משרתת אדרוש ממך להיותך עקרת הבית וכי תאמר א"כ מה זה אנכי ומה יתרון לי עתה בהיותי גברת הבית ובמה יודע איפוא כי אתה אישי אמר לה איעצך ואודיע לך פשר הדבר ההוא. והוא כי נחלק הדבר בין שנינו היינו גדולתך וחשיבתך יהי' עמדי ואני אשתדל להטות לך חן וחסד להרים קרנך בכבוד למעלה ראש כיאות לגברת. אמנם את לא כן תדמה אבל תתני בלבך כי נעשית שפחה כפולה ועבודתך מכופלת בשמירת כל הכלים וכל החפצים אשר לי ועי"ז הרבה גאונך משא"כ אם את תגביה רוחך בקרבך לאמר גברת אני ואת כל אשר לי תשליך אחר גוך הנה כבודך בקלון תמירי. הנמשל הוא הדבר הזה בענינינו כי עלינו נאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. וזהו אם שמוע תשמעו בקולי כלומר אם באמת רצונכם להתמיד בקבלת השמועה ושלא יאבד מכם הנה אגיד לכם העילה הגדולה המועלת לזה היינו והייתם לי סגולה מכל העמים ר"ל אני אשתדל בהתרוממות קרן סגולתכם ולהרבות כבודכם. וזהו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כלומר תקבלו עליכם רוב עבודה כמאמר הנביא ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלקינו (ישעי' ס"א) וכביאור הרמב"ן ז"ל ממלכת כהנים ממלכת משרתים

זכור את יום השבת לקדשו וגו'. הנה צוה עלינו ית' להזהר ולשמור את השבת ולקדשו במחשבה והרהור מלאכה כל יום השביעי א"כ מצות שבת גדולה וקשה מאד על האדם ולמה אמר הנביא בשם ה' (מיכה ו') עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי והלא צוה עלינו מצות שבת קדש כבדת השמירה עד מאד להזהר מכל מחשבה והרהור מלאכה כל יום השביעי והן לכוונה זאת בא הכתוב שלפנינו להגיד אל האדם אופני השלמתה על נקלה והוא במה שהקדים ואמר ששת ימים תעבוד וגו' כי בזה הקדים ית' לאיש הישראלי מדה א' שידבק בה מה שהיא סבה גדולה שתהי' שמירת שבת קלה עליו והוא הבטחון