משלי יעקב קג

החוצה נלוו אליו שרי המלך ואחוזת מרעיו ויאמרו הנה עתה ראה גם ראה כי אהבת המלך אל הזולת איננה כאשר אל בנו כי הלא בחלותו הפליג לצוות עליך שתתחפש בצורת דוב מה שהוא לך בזיון גדול עבור הפיק רפואה לבנו אהובו לתת שמחה בלבו. הנמשל כי המלחכים שרי מעלה הסתכלו בעצמם שאין ערך כלל לגדולתם וחשיבתם בין קרוצי חומר כי המה עצמים נבדלים העומדים ממעל לו ובן אדם לו הארץ והוא שפל ומורד. לכן הפליגו ואמרו מה לילוד אשה בינינו תנה הודך על השמים ומי כהחכם ית' שבירר לפני המלאכים כי יכירו וידעו כי חביבת הבו"ד גדולה יתר מאד מחביבת המלאכים. וזהו מה שעשה הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם ואמר להם אי אתם מתביישים הימנו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו כי בהיות אברהם דואג ומתעצב אל לבו על שלא היו אורחים באים בהכרח באו המלאכים בדמות אנשים לאכול אצלו לחם מה שהוא בלתי נאות לשכל רוחני כי אין לפניו לא אכילה ולא שתיה. ועכ"ז מאהבת אברהם צוה אליהם לשנות הסדר ויאכלו. הנה מזה יש להם לראות יקרת מין האנושי שהוא עיקר במעשה ידיו ית' ובנים המה לו

ומשה עלה אל האלהים (בגמרא שבת פ"ח) בשעה שעלה משה למרום אמרו מה"ש לפני הקב"ה מה לילוד אשה בינינו א"ל לקבל תורה בא וכו' מה אנוש כי תזכרנו וגו' א"ל הקב"ה למשה החזר להם תשובה וכו' וסיום דברי המאמר מיד כל או"א נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות אף מה"מ מסר לו דבר שנאמר ויתן את הקטורת ויכפר על העם וגו' אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע. ויבואר עפ"י דמיון

(קיא) משל לעשיר גדול שהי' לו בת יחידה ושידך אותה לבחור א' מופלג בשלמות להלל מאד. ויהי קודם החופה יצא עליו שם שהוא נגוע ומוכה בגופו במומין שבסתר והיתה שמחת העשיר ההוא נכזבת הולך ומצטער מאד שנתן בתו לחתן כזה. ויהי כי עברו כמה ימים אחר הנשואין בירר החתן את הדבר כי שקר העלילו עליו והוכיח ההיפך כי הוא בריא אולם כ"כ עד שהוא בטוח מפגיעת כל מחלה כל ימי חייו וישמח אבי הכלה מאד ויעש משתה גדול וישתו וישכרו עמו ויהי כטוב לבו אמר אל חתנו לך נא החדרה וחפש בכל כלי הנבחרים וכל אשר ישאל נפשך קח לך וילך ויחפש וימצא כלים נאים וחמודים מלאים רפואות יקרות והי' בוש לבקש שיתנו לו הכלים ההם עם הרפואות מפאת החשד שחשדוהו לחולה. אבל בא ואמר להם הלא תדעו ותאמינו שאין לי צורך בהם כלל אולם הן אתם גמרתם אומר בלבבכם שאני חולה וצריך לרפואות והסכימה דעתכם לסבול ממני הוצאות הרפואות א"כ למה כעתה אפסידם גם כי אני איני צריך להם הנה אתן אותם לאחרים ואגמול טוב להצריכים להם. הנמשל משרע"ה בעלותו למרום ונתגשש בעליונים הי' הדבר כמו זר בעיני המלאכים עד שאמרו עליו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ובאמת הלא לעיניהם ראו אח"כ כי איש אלהים הוא ממש כמלאכי מרומים. וע"כ ברצותם אח"כ לפייס אותו במתנות הנ"ל שמסרו לו גם כי המה לו אך למותר כי שומר התורה