משלי יעקב קב

המשפט מבלי שיסביר אל השואל טעם הענין וזהו והודעתי את חקי האלהים וגו' כלומר אני מודיע להם התורות ע"ד החק. וזהו ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר וגו' נבול תבול גם אתה מלהשיב על כל דבר בכל פעם וגם העם הזה ילאו בשאלותם מחמת מרבית העם. עתה שמע בקולי איעצך וגו' וזההרת אתהם וגו' כלומר לא תצליח בדרכי ההוראה אם ככה תתנהג להגיד אל העם רק בדרך חק אבל הנכון לפניך להבין ולהשכיל את כל שואל טעם ויושר המשפט ומזה ידעו להזהר עוד מהיום בהיות דרכי המשפט מובנים אצלם. וזהו והזהרת אתהם את החקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה וגו' וכמו שדרשו בילקוט ואת המעשה זו מעשה הטוב ר"ל מפאת שיבינם המורה טעמי התורות ידעו מהיום להטיב מעשיהם וביאר לו העילה לזה ואמר ואתה תחזה גו' יראי אלהים וגו' שרי אלפים וגו' כלומר כי כאשר יהי' לכל עשרה אנשים שופט א' יספיק להם הזמן להורות לכל שואל ולהבינו טעמי המשפט

בחדש השלישי וגו' ויסעו מרפידים וגו' ומשה עלה אל האלהים. ראוי להבין כי כפי סדר וצחות הלשון יותר מהצודק הי' שיאמר ויעל משה וגו' והנראה בזה להקדים דבריהם ז"ל במדרש באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסטוריס של פניו של משה דומה לאברהם אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישים ממנו לא זה הוא שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו

(קי) משל לשר צבא גדול שהי' חשוב ונכבד מאד בעיני המלך עד שלא הי' עושה דבר כ"א ע"פ עצתו. ויהי להמלך בן יחיד רך וענוג ובכל פעם שהי' מהצורך אליו להמתיק סוד עם שר צבאו צוה לבנו לסור מאצלו כי כבוד מלכים הסתר דבר ויהי השר צבא הזה מתפאר בפני כל שרי המלך לאמר הלא אנכי טוב לו גם מפרי בטנו כי בעבורי יפריד מאצלו את בן יקירו ויקח מועד להתבודד עמי בחדר היכלו ויגד לי את כל לבו. והגיעו דבריו אלה לבן המלך ונעצב הבן ההוא אל דברי השר צבא ועל רוב גאונו מאשר הוא יקר בעיניו נכבד כ"כ יותר ממני והפליג כ"כ להתעצב אל לבו עד כי נפל למשכב יבואו הרופאים לבקרו ויכירו בו כי כל מחלהו בא לו ע"י היות בו דרך עוצב ויאמרו כי לא יועילו לו שום מזור ולא צרי גלעד אבל רפואתו קרובה ע"י אשר יבקשו לו מיני שחוק והיתול שעי"כ יתפעל בעצמו לגרש עצבונו ויגונו ויצו המלך להביא לפניו הרבה כלי שיר המטיבים כל לב אבל לא פעלו דבר כי כבר הי' מורגל בהם ויקרא המלך אל חכמיו ויועציו אולי ימצאו המה ברוחב לבבם איזה ענין חדש המשמח הנפש מה שלא ראה עוד בנו יחידו מעולם ויתיעצו ויאמרו למלך יצא דבר מלכות מלפניו על כל השרים והפקידים אשר בחצר המלך כי בכל יום יתחפש ויתחלף א' מהם בצורת דוב וכדומה ויבוא כך לפני בנך ובאין ספק כי יכיר את כל א' בכבודו ופקידתו ועתה כאשר יראה אותו מצחק לפניו יתפעל להגיד בשחוק ושב ורפא לו ויהי כן. ויהי היום והגיע הדבר על השר צבא הגדול הזה ובהכרח התחפש בדמות דוב ובא אליו והי' מצחק ומרקד לפניו וזה הכירו וימלא שחוק פיו והכניס בלבו שמחה עצומה ויהי בצאת השר ההוא החוצה