משכנות הרועים צח

להו דיש בו לכל א' ד"א על ד"א ושלא כדעת התו' וצ"ע מה מענה בפיהם לתרץ הך דסוכה

וחזיתיה במקו' שכ' משם. הראב"ד ז"ל . שהביא דברי הגאון הללו דשאני. ליה בין מוכר בית למקבל לבנות לו בית בשם יש מי שכתב וכתב הוא ז"ל ואני אומר בין שא"ל בית בין שמכר לו מקום לעשות לו בית אי לא א"ל בית חתנות לבנו אינו נותן לו אלא ד"א על ד"א והטעם שאין עושין בית חתנות פחות מכאן ובית קטן ו' על ו' קתני לה וכו' עכ"ל ולדידיה ז"ל מיתרצה שפיר הך דפ"ק דסוכה דאתיא כר"ע דהילכתא כוותיה וכרבנן דהתם וכ' עוד רב"א ז"ל משם הרשב"א ז"ל דק"ל מהך דפ"ק דסוכה ותי' דאעפ"כ דירה סרוחה היא ואין דעת מוכר וקונה ושוכר ומקבל לקנות לכתחילה דירה סרוחה והויני דקא"ל ר"י לרע"ק שאין אדם נותן דעתו לעשות דירה סרוחה כזאת ואפי' של ד' על ו' וכו' ובה"ג בס' המקח כ' דיש הפרש בין זה למוכר בית דהתם לכ"ע כל שיש אפי' בית של ד"א על ד"א מראהו עכ"ל ולפ"ז הרשב"א ובה"ג פלגן בהדייהו דלדעת הרשב"א ל"ש שוכר ל"ש מוכר ל"ש מקבל אין דעתו לכתחילה על דירה סרוחה ולדעת בה"ג מקבל שאני אמנם אפילו לכ"ע הרשב"א יודה דבחלוקת האחים והשותפים כיון דלכתחילה הם רוצים לקנות כל שיש בו ד"א על ד"א חולקים ואעפ"י שכתבתי לעיל דהרמב"ן מודה לבה"ג והרשב"א כ' משם נמוקי הרמב"ן הרואה דברי הרמב"ן בחי' שכתבתי יורה יורה מאי דכתיבנא בעניותי' עוד הביא רב"א ז"ל משם ר"י בעליות והרא"ם והנוב"י תלתא סרכי כחדא שריין דבית חתנות היא פחותה מבית סתם שלא כדברי הראב"ד דבית חתנות די לו בד"א על ו' אבל בית סתם או בית קטן בעי ד' על ו' ובאחין ובשותפים ומוכר בית מביתיו תסגי להו בד"א על ד"א ע"ש

גם אשו"ר לה' נמקי יוסף ז"ל דק"ל מהך דפ"ק דסוכה וניחא ליה דשאני. התם גבי חלוקת אחי ושותפי דע"כ לחלק אעפ"י שהיא דירה סרוחה אבל בבא לבנות לא טרח בבציר מד"א על ו' עכ"ל ולפ"ד בית חתנות דקתני מתני' לאו דוקא דלדידיה אפי' רפת בקר כבית חתנות לרע"ק כמ"ש ה' ז"ל שם ואפשר דלרבותא נקטיה דלא תימא בית חתנות ואלמנות בעי רווחא טפי וכמ"ש הראב"ד ז"ל א"נ דבית חתנות ואלמנות בבציר מהאי שיעורא תסגי ליה וכמ"ש שאר רבוואתא ז"ל ולא נתבאר בדברי ה' ז"ל במוכר בית לחבירו סתם אם יכול לדחותו אצל בית שאין בה אלא ד"א על ד"א אעפ"י שהיא דירה סרוחה כדין חלוקת האחים והשותפי' או"ד דלא ממעט ה' ז"ל אלא אחים ושותפים דבד"א על ד"א סגי אעפ"י שהיא דירה סרוחה אלא דממ"ש אבל בבא לבנות לא טרח בבציר מד"א על ו' משמע דכל שהוא בנוי כבר דינו כדין אחי' ושותפים וכעת נראה בעליל האשל אשר ברמ"ה חי' הרמ"ה ז"ל ולשם בפ' המוכר סי' ד' עבד צריכותא למ"ל למתני בית חתנות ובית אלמנות והדר ק"ל מ"ט לא ערבינהו ותנינהו וכדאי' בגמ' ומסיק דברפת בקר כ"ע מודו דבעי ד' על ו' ובבית סתם פליגי דלרע"ק ד"א על ו' דאדם עושה דירתו ברפת בקר ולר"י בעי ו' על ח' והדר ק"ל מהך דרפ"ק דסוכה דהך ברייתא מאן קתני לה לא ר"י ולא רע"ק ומשני לא תק"ל דההיא אתיא ככ"ע דע"כ ל"ק ר"י ורע"ק אלא גבי מוכר ומקבל דבבציר מהאי שיעורא לא עברי אינשי דדיירי ומצי א"ל כרבנן אינשי הוא דאתנאי בהדך אבל מאן דאית ליה בית בנוי ברשותיה למיהדר ביה ע"י. הדחק בית הוי למשקל ד"א כחצר והאריך שם ומסיק דמסתברא דלגבי האומר לחבירו בית אני מוכר לך בד"א על ד"א סגי ליה מידי דהוה. הדין חלוקה ע"ש והכריח הדבר. מדלא אשמעי' מתני' דינא דהמוכר בית סתם ומסיק הכי להילכתא ול"ש אמר לוקח ול"ש אמר מוכר ע"ש

גם מרן בב"י הביא משם הר"ן ז"ל כדעת רבי' האיי גאון דבית אני מוכר לך סגי ליה בד"א על ד"א והביא ראיה מההיא דרפ"ק דסוכה ע"ש ורבי' בפכ"א מה' מכירה פסק במוכר לחבירו מקום לעשות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו עושה לו ד"א על ו' עכ"ל ועיין בהמ"מ ז"ל ולא נתבאר בדבריו במוכר בית סתם הבנוי כמה שיעורו ולקמיה דין ט' פסק במוכר בית מביתיו נותן לו הקטן שבהם ע"ש משמע אפי' בית כל דהו ומה יענה למאי דק"ל לרבוותא מהך דפ"ק דסוכה והוא ז"ל פסקה להך ברייתא כל חדא בדוכתא והתם בסוכה קאמר תלמו' אי אית ביה ד"א דיירי ביה אינשי ואי לא לא דיירי ע"ש וכבר ראיתי להסמ"ע ז"ל ס"ק מ"ח שהצ"ע לקו' וחזי הוית לה' תי"ט ז"ל שם שתי' לקו' הסמ"ע דס"ל דמשנין בין חלוקת אחי' ושותפי לדין בנין וה"ה דין מכירה נמי עכ"ל ולפ"ד א"כ גם במוכר בית מביתו צריך שיש בה ד"א על ו' והשתא תק"ל מה שהק' הרמ"ה ז"ל דטפי הו"ל לתנא לאשמו' במוכר בית מביתיו וכ"ש מקבל והנלע"ד דרבי' כבר גילה דעתו בהרבה מקומות דכל בית שאין בה ד"א על ד"א אינה נקראת בית וכמו שיתבאר לקמן בס"ד ורבי' ז"ל מעתיק וכיון שלא הוזכר בש"ס דין מוכר בית בפי' אין דרכו בהרבה מקומות להביא דין המחודש וכבר מילתא אמור' בפסקיו דכל בית שאין בה ד"א על ד"א אינה בית וכדכתי' מרן בש"ע יאחז צדיק דרכו דרך הקודש כמנהגו

וראיתי להרב כנ"הג ז"ל בסי' קע"א בהגה"ט אות ל"ז שכ' וז"ל כ' מוהר"ם מטראני בח"א סי' מ"ד במי שמצוה לעשות לו בית אין פחות מד"א על ו' אבל סתם בית העשוי או הנחלק הוי ד"א על ד"א עכ"ל וס' תשו' ה' המבי"ט כעת אינם בידי דק"ל אתרי אריוותא דמאי ק"ל הלא הם כתובים על ס' המקח לרבי' ה"ג ז"ל והרמב"ן והנמק"י וגם על הכנ"הג ז"ל שלא הביט גם בדברי. הר"ן שהביא מרן ז"ל בב"י ומאי דק"ל הסמ"ע וכדכתי' וצע"ד

וכזאת וכזאת הוק' לענ"ד על ה' גן המלך סי' י"ב שכ' המקבל לעשות לו בית שיעורו ד"א על ו' וק' מ"ש מלגבי מזוזה דאמרי' כל שיש בה ד"א על ד"א חייבת במזוזה ע"ש ואתמהא דלא זכר ש'ר את כל הרשום בכתב אמת דקו' דא היא משל כת הקודמין נו"ן עלה בקב"ץ לרובא דרבוותא במוכר בית מביתיו לחבירו או הנותן בית לחבירו שנותן לו הקטנה שבהם בעינן מיהא כל שיש בה ד"א על ד"א דבבציר מהכי לא דיירי בה אינשי וכ"ש שבנ"ד כתוב שנתן לו הבית לדור בו ומה גם כי בית חתנות ואיכא למימר דבעי' ד"א על ו' ואין לנו עסק בפרט זה ואתה דע לך דכל האמות האמורים בענין זה הם אמות של בנין אשר יש בכל אמה כ"ד גודלים כמ"ש המפרשים שם והרמ"ה בחי' לשם בפ"ק סי' י"א ע"ש ועיין בהכנה"ג סי' קנ"ד: