משכנות הרועים צג

אם לשארו נפקי ומ"ש הכא גבי אבילות שכ' ומדבריהם ומ"ש גבי טומאה שכ' מד"ס ולפי ענ"ד נראה דס"ל לרב' דעיקר קרא כדכתי' גבי טומאה כי אם לשארו ס"ל דמדאוריתא ר"ל שדינו ד"ת ודוחה את הטומאה אבל לענין אבילות דליכא בהו קרא אלא ממ"ש כל שהכהן מטמא לו חייב להתאבל עליו לא הוי אלא מדבריהם ואע"ג דעיקר אבילות הוא מן התורה בשאר קרובים כמ"ש רבי' שם הא מיהא באשתו אמרו שארו זו אשתו אבילות דידה לא הוו אלא מדרבנן נמצאת אומר שדעת ה' תומת: ישרים כדעת רבינו דטו"ך לאשתו מדאורייתא. כדעת מרן כ"מ ולענין אבילות מדרבנן כדעת הגאון מהרא"ם זהו מה שנלע"ד הקצרה ועיין לרבי' בתשובה בס' פאר הדור סי' קמ"ד

ובאמת צריך ישוב הדעת בל' רבי' שלפעמים .... כותב מפי השמועה עיין פ"ט מהלכות כלאים ה' ט' ושם בפי' ה' כ"ט רפ"ב מה' טומאת אוכלין ורפ"א מה' מקואות ורפ"א מה' כלים ופי"ג ה' ה' ור"פ כ"ב וכ"ג מה' אבות הטומאה ה' ט"ו ופ"א מה' משכב ומושב ה' ח' פ"ג ה' ב' ופ"ח ה' ה' ופ"א מה' טומאת צרעת הי"ז ופ"א מה' טומאת מת ה' י"ג ופ"ב דין ג' ודין יו"ד ופ"א מה' פרה ה' י"א ופ"ד ה' י"ז ופ"ה ה' ה' ופ"ו מה' שבועות ה' ב' בכל אלו כ' רבינו מפי השמועה ובפ"ט מה' טומאת מת ה' א' ופי"א מה' אלו ובפ"ח מה' טומאת צרעת ה' י"ב ופי"א ה' א' ועיין במרן הכ"מ שם ופ"א מה' משכב ומושב ה' י"ו ופ"ב ה' א' וה' יו"ד ופ"ג ה' ט' ופ"ד מהלכות אבות. הטומאה ה' י"ג וי"ד ופ"ה ה' א' וה' ט' ופ"ו ה' א' ופ"ח ה' א' ופ"א מה' כלים ה' ב' וה' יו"ד בכל אלו כ' רבינו מדברי סופרים וצריך להתיישב עד עת מצוא רוח איהב"ה. ובריש פי"ב מה' תפלה כתב משה רבינו תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה ברבים בשבת וכו' ועזרה תיקן להם וכו' ע"ש והעירוב תקנת שלמה הע"ה ורבי' פ"א מה' עירובין ה' ב' כ' אבל מד"ס אסור לשכנים לטלטל וכו' עד שיערבו וכו' עכ"ל ופ' ג' מהלכות מגילה ה' ג' כ' ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו ימי שמחה והלל ובה' ה' כתב אעפ"י שקריאת הלל מצוה מדברי סופרים וכו' ובפ'. א' כתב קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים ודברים ידועים שהיא תקנת נביאים וכו' ע"ש ושם בפ' ג' ה"ו כתב ולא הלל של' חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם היא מד"ס וכתב עליו הראב"ד לעולם מד"ס א"א ויש בהם עשה מדברי קבלה השיר יהיה לכם עכ"ל ונראה דקשיא ליה דגבי קריאת המגילה כ' רבי' מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים ואמאי גבי הלל לא כתב שיש בהם עשה מדברי קבלה שגם הם מתקנת הנביאים ואם זו היא כונת הראב"ד א"כ אמאי ל"ק ליה עירוב שהיא תקנת שלמה הע"ה וקריאת התורה שהיא תקנת משה רבינו ע"ה ותקנת עזרא ונראה דדעת הראב"ד ז"ל נהי דהנך תקנת נביאי הוו הא. מיהא לא סמכוהו אקראי אבל ההלל כיון דאסמכוהו אקרא דהשיר. יהיה לכם הו"ל לרבינו לומר שיש בה מצות עשה מד"ק כמו שכתוב גבי מגילה ודעת רבינו נראה דשאני מגילה דמדכתיבה וקריין אבל ההלל אינו אלא סמך ודמיון בעלמא כמ"ש ה' המגיד מה שהקשה ה' כ"מ אף אם נודה שכן הוא שיש בו עשה מד"ק שפיר דמי למקרייה מד"ס וכו' ואם כונת הראב"ד כמו שהבין מרן אמאי נטריה עד הכא ולא השיגו גבי מקרא מגילה שכ' שהיא מ"ע מד"ס גם מה שהק' מרן להראב"ד עמ"ש שיש בה עשה עד"ק ומשיג על רבינו שכתב שהם מד"ס וכו' ע"ש ולענ"ד לא כן עלה על דעת אלא כדכתי' דהו"ל לרבי' למיכתב מצות עשה מד"ס כמ"ש גבי מגילה ובהכי מתורץ מה שכ' אח"כ ורבי' זמנין קרי להו לד"ק וזימנין קרי לאו לד"ס. גם מה שהקשה מרן על הרב המגיד ממה שכתב ואמת שבפ' ע"פ אמרו שנביאים תיקנו הלל שנראה שאלו תיקנו לא היו מד"ס וזה אינו דאטו מי נימא דקריאת התורה בשבת ובב' וה' דתקנת משרע"ה היא שאינה מד"ס ע"ש אמת שהתוס' במגילה דף י"ז בד"ה כל התורה וכו' כתבו משם רש"י דס"ל דקריאת התורה בציבור מדאורייתא והקשו עליו בפשיטות דאין קריאה בס"ת מן התורה דאינה אלא תקנת נביאים דלא הויא אלא כעין של דבריהם ע"ש אלמא פשיטא להו תקנת הנביאים לא הויה מדאורייתא ואפי' תקנת משה. רבינו והרב"ח א"ח סי' תרפ"ח הקשה על דבריהם מדאמרי' בפ' הכונס דתקנת משה רבי' היא ע"ש ופשיטא ליה תקנת הנביאים מדאורייתא היא ולא זכר שם דברי ה' המגיד ומרן כ"מ ועיין לקמן מערכת אות ה' בדין השבת אבידה מה שכתבתי בזה בעניותי' בס"ד והרמב"ם בפ"י מה' תפלה כתב משה רבינו תקן להם לישראל לקרות בתורה וכו' ולא גלה רז זה אי חשיב ד"ס או ד"ק אמנם כפי מה שהשריש בשרשיו א"כ הוו מדאורייתא קרי להו ד"ס דלא עדיף מי"ג מדות ובאיסור יחוד עריות דאמר בע"ז דף ל"ו רמז ליחוד מן התורה מנין ת"ל כי יסיתך וכו' ורבי' בפ' כ"ב מה' איסורי ביאה ה' ב' כתב ואיסור יחוד העריות מד"ק וכ' הרב המגיד ז"ל מסקנא דגמ' דיחוד עריות מן התורה עכ"ל ולא הרהר אחר רבינו שכתב מדב"ק שדבר נכון לו בטוח כמ"ש ברפ"א מה' אישות עפ"י מ"ש רבי' בשרשים ומ"ש עוד מרן בכ"מ ז"ל וטובא נמי איכא כה"ג בשניות ועירובין דתקנ' שלמה היא ונביא היה וכולהו מד"ס מיקרו עכ"ל אמת שהעירוב הוא תקנת שלמה כדאית' בפ' עושין פסין דף כ"א והיה טעמו כמ"ש רבינו בפ"א מה' עירוב ה"ד ושם ה' ב' כתב דמד"ס אסור וכו' אבל גבי שניות כתב בפ"א מה' אישות ה' ו' וז"ל ויש נשים אחרות שהן איסור מפי הקבלה ואיסורן מד"ס והן הנקרא שניות וכו' עכ"ל ויש להעיר מה הלשון אומרת מפי הקבלה ואיסו' מד"ס ומרן ז"ל שם הק' דאין נופל לשון קבלה אלא ע"ד המקובל מפי מרבע"ה או הנלמד מי"ג מדות ומאחר שאיסור שניות מגזרת חכמים לא יצדק בהו לשון קבלה

הנה מה שכתב הרב דשניות מגזירת חכמים התם בגמ' לרבא מפיק לה מההיא האל עשו. מכלל דאיכא רבות ומאי נינהו שניות ולרב יאודה תקנת שלמה הע"ה היא ולרב אושעיא מדברי שלמה ע"ה נמי ור' כהנא מושמרתם את משמרתי ומתני' קתני שניות מד"ס ולמ"ד תקנת שלמה היא מוכח דתקנת נביאים קרינן בה מד"ס וזהו שקשה לרב המגיד מפ' ג' מה' מגילה אשר הונף ואשר הורם דסבר לה מר תקנת הנביאים אינן בכלל ד"ס

וראיתי להר' ל"מ שם בה' אישות שתי' קושיית מרן משום דאמרו בגמרא רמז. לשניות מן התורה וכו' קשות מכלל דאיכא רכות עוד אמרו שם דשלמה גזר עליהם ומשום הא אפשר דקאמר רבי' מד"ק עכ"ל מה שסמך ה' עצמו מכלל דאיכא