משכנות הרועים תשפה

ש"מ וכמ"ש לקמן בס"ד ולא נתבאר ג"כ שהיה כתוב בשטר מטלטלי אג"מק והדבר ק' חדא דמקבל מתנה נמי אמרינן בכ"ד בגמ' מ דינה כמכר דאי לאו דעביד ליה נייחא לא הוה יהיב ליה ועיין במע' אות מ' מדיני מתנה מ"ש בס"ד ועוד קשה דהרא"ש ז"ל קרי בחיל או נתן וכמו שהוכיח מרן ובכלל ע"ט שהביא הטור סי' צ"ט לאו מכללא אתמר אלא בפירושא איתמר וכדכתיבנא

ומה מאד אני תמיה על הרב המבי"ט ז"ל ח"א סי' קע"ו שהביא תשובת הרא"ש ז"ל שכתב או מכר ונתן וכו' ואח"כ הביא לתשובת הרשב"ש ז"ל הלזו ובסי' ר"ל אחר שהביא תשו' הרא"ש דכתיב בגוה ומכר ונתן וכו' אח"ך, כתב ובמתנה כ' הרשב"א דלא עשו תקנת השוק וכו' וכ"כ הרשב"ץ וכו' עכ"ל כמה גובריה גברא דמאירה סייעיה דלא חלי ולא מרגיש מדברי הרא"ש ז"ל ואי ס"ל לפסוק כדעת הרשב"א ז"ל משפט הלשון אינו מורה ע"ז וא"נ דס"ל דעיקר מטרין לא הוה ליה להרא"ש ז"ל אלא משום דמטייא פסידא ללקוחות ובהכי הוא דקא שקיל וטרי ולא בנותן דליכא למיחש לה"ט ומ"ש דוגמא בעלמא אכתי לא איפרוק מהך דכלל ע"ט וכדכתי'. ומ"ש הרשב"ש ז"ל להכריע מדברי הרא"ש דהלכה זו רופפת היא בידו ממ"ש דבשטרות לא עשו בהם תקנת השוק ואתיא המתנה מכח הק"ו ע"ע אח"הר כל זה גרם לו דאשתמוטי הוא דקא משתמיט מניה תשו' של הרא"ש דכלל ע"ט שהביאה הטור סי' צ"ט דא"כ תק' דברי הרא"ש ז"ל אהדדי אלא ודאי דשטרות שאני משום דמלתא דלא שכיחא הוא ועוד בה שלא יצא השטר מרשותו לגמרי שהרי אם חזר ומחלו מחול כמ"ש הרא"ש ז"ל שם ועיין לעיל במערכת אות ש' מדיני מכירת שטרות סי' בס"ד מ"ד בעניותין וכמו כן יש לתמוה על ה' המבי"ט ז"ל ומכאן תשו' יוצאת גם לה' גינת ורדים ח"מ כלל ה' סי' ג' דקכ"ח ע"ב שכתב בתו"ד אבל מתנה האיכא כמה מרבוותא דסברי דבמתנה לא עשו תקנת השוק הם הרשב"א וכו' והא דנקט הרא"ש או נתן וכו' אגב שטפיה דקולמוסא נקטיה עכ"ל ולפ"ד גם הטור שהעתיק תשו' אביו ז"ל נסרך בשיטפא דקולמוסא דאביו ז"ל ומה גם דבסימן צ"ט קרי בחיל דבמתנה עשו תקנת השוק ע"ש. גם מ"ש הרשב"ש דהרא"ש ז"ל גופיה דהלכה זו רופפת היא בידו תק"ל אמאי העתיקה הטור ז"ל וקבעה להלכה ו דהטור קי"ל במלי דאבוה ז"ל ואנן בדידן בתריה דמרן ז"ל גרירי וכך לי המתנה כמכר דעשו בהם ת"הש

ואולם עדין צריכים למודעי היכא דנתן מטלטלי לחבירו אגב מקרקעי ואכתי קיימי ברשותיה דנותן אי אמרינן בכ"הג עשו תקנת השוק או לא ומדברי מרן ז"ל שבספר אבקת רוכל סי' ע"א שנשאל בשכ"מ שנתן מתנה לאחד מקרוביו סך מה ואין בנכסים לשיספיק לכתובת אשתו והשיב דאי במתנת בריא הא בעינן א' מדרכי ההקנאות וליכא וכו' ועוד שאפילו היתה במתנת בריא והיו קונים מקבלי המתנה בא' מהדרכים שהמקח נקנה בהם וכו' ואע"פי שעכשו משום תקנת השוק לא נהגו להוציא איכא למי' דמתנה בכ"הג להפקיע כתובת האשה לא שכיחא וכו' ע"כ לשונו עין רואה דנדון מרן ז"ל עדין לא בא לרשות המקבל ואלו היתה המתנה באחד מדרכי ההקנאות היה זוכה בה מכח תקנת השוק אלא דהוא ז"ל אתי עלה לבטלה משום דלהפקיע כתובת אשתו מלתא דלא שכיחא הא לא"ה זכה המקבל אע"ג דאכתי לא מטא לידיה אלא משום תקנת השוק אין הב"ח מוקדם זוכה

איברא דראיתי להרב מוהר"ם אלשיך ז"ל סימן קכ"ד שכתב ומ"ט אין במטלטלין משום תקנת השוק וכו' לא אמרו כך אלא היכא דלא באו המטלטלין ליד הלוקח עש"ב וכנראה שדבריו אלו הם הפך דברי רבו מרן ז"ל ועיין להש"ך סו"סי קכ"ו במה שחלק עליו וסבר דמכירה מעלייא היא ללוי בע"ח אע"פי שהטבעות אכתי ברשות ראו' ע"ש וע"ע להרב גו"ר כלל ה' סי' נד"ר ל"ו עלתה ארוכ"ה יתר שאת ויתר עז לך נא ראה ואנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל בפסקיו ותשובותיו וכעת ראיתי לה' קרית מלך רב ז"ל ח"א בתשו' סי' ו' שהוא הביא ג"כ דברי הרב מוהר"ם אלשיך ז"ל ודברי הרב ש"ך ז"ל לנדונו ע"ש

ולענין מתנת ש"מ אי עשו בה תקנת השוק או"ד כיון דמתנת שכ"מ אינה אלא תקנת חכמים כדי שלא תטרף דעתו עליו ותקנת השוק תקנתא דרבנן היא והוייא תקנתא לתקנתא ועיין להכנ"הג שם אות ך' שעמד בזה ומ"ש בתשו' עמד ע"ז היא ל"ו נדפסה בספר בעי חיי ח"ב סי' קפ"ז. ואתה דע לך דמתשו' מרן ז"ל הלוו אתה למד דלא שאני ליה ולא זיכה לאלמנה אלא משום מלתא דלא שכיחא ע"ש והכי נקטינן וכדמשמע ליה להכנ"הג מריהוט דברי הרב מוהרש"ך ז"ל ע"ש

(לג) תקנת חז"ל קי"ל דמתקיה חז"ל דהקטנים מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלים טלים מה שעשו עשוי והם הנק' פעוטות כמ"ש בטוש"ע סי' רל"ה ע"ש וכתב הר"ן ז' בתשובה סי' מ"ו כיון דתקנת חכמים היא זו אם מכרו בנכסים מועטים לא עשו ולא כלום דלא תקון רבנן תקנתא במקום דאיכא איסור ע"ש ועל מ"ש רבינו ז"ל בפ"ט מה' זכייה דין יו"ד בש"מ שנתן מתנה לגוי לא קנה דן את הדין המש"ל ז"ל דשכ"מ שנתן מתנה בנכסים מועטים דלא זכה המקבל כיון דהוי במקום איסור לא תיקנו חכמים ז"ל שיהיו דבריו קיימין וכו' והרב המגיה כתב משם גדול דמקהו אקהתא ממאי דקי"ל האומר נכסי לך ואחריך לפלוני אין לו אלא מה ששייר הראשון והמשיאו עצה למכור נק' רשע ואעפי"כ אם עבר ומכר ממכרו קיים ע"ש

(לד) תקיעת כף. ראובן יש לו אבני יקר הנק' דייאמנט שהביא אותם בידו מעיר ליוורנו יע"א ובא סרסור למכור למי שרוצה לקנות והראה אותם לשמעון ואחר כל טצדקי יאותו זה לזה ראובן ושמעון פנים בפנים שהגראנו הא' בסך כ"וך אחר שהודיעו כמה גראנוס יש לו והסכימו על פריעת שוויים וכמה גראנוס משקלם כפי אשר הגיד לו המוכר ואז עמדו ותקעו כפם ז"לז כמנהג הסוחרים והלך הסרסור והמוכר לבית הקונה לברר המשקל ולקבל הדמים ושקלן ומצאן כדבריו ממש ועמד הקונה והראה אותם לא' מפועליו ושותפו ג"כ ואמ"ל אין רצוני לקנות ואז רצה לחזור בו ואמ"ל המוכר והסרסור כבר תקענו כפינו ז"לז לאו כ"כ לחזור ובאו להתדיין וא' מהב"ד יצ"ו נראה בדעתו יצ"ו דהו"ל כעסוקים באותו ענין דקי"ל דמצי הדר ביה וה"נ בתקיעת כף ונשאלתי לחוות דעתי קל'ה כמות שהיא וזאת תשובתי מה שתעלה