משכנות הרועים תשעו

שכתב דכיון דיש כאן שטר שמכר לו את הקרקע הא יצא קרקע זה מרשותו של מוכר לרשותיה דלוקח והלוקח מקרי עכשו מוחזק עכ"ל גם ה' מוהר"י אדרב"י ז"ל סי' שכ"ה הכי ס"ל כמ"ש הכנ"הג ז"ל והרב תורת חסד ז"ל מסיק וכתב ונקטינן מהכא וכו' ובאותו נדון של תשו' הרשב"א ז"ל מהכרם שכתב הרשב"א ז"ל דהדין עם הלוקח הוא כולל אפילו דלא הוה מוחזק כמ"ש מדברי הריטב"א ומוהרשד"ם ז"ל ומ"ש הרשב"א שהדין עם הלוקח מפני שהיורד הוא המוכר לקרקע קושטא דמלתא נקט לשירד הלוקח לכרמו וה"ה אם עדין היה מחזיק בו בעל הכרם שהוא המוכר מפקינן ליה מניה ויהבינן ליה ללוקח מהטעם שכ' הרשב"א ז"ל כך נלע"ד עכ"ל ולפום מאי דכתי' קושטא קאי דלא הוריד הוא לבעל הכרם אלא שה הורידו בכח ולא איבעי ליה לה' למשכוני נפשיה

גם אשו"ר לה' עדות ביעקב ז"ל סי' ז"ן דקל"ג שחלק על הרב מהר"א ששון ז"ל ומסיק אע"פו שלא ירד הלוקח ולקרקע ואכתי ארעא ברשותא דמרה קמא קיימא אפי"ה לוקח מקרי מוחזק נמצאת אומר דדעת מוהר"י אדרבי וה' ראש יוסף והרב עדות ביעקב וה' תורת חסד ז"ל בחדא שיטא קיימי אלא דה' מוהר"א ששון ז"ל סימן קנ"ה דקע"ג ע"א שמיע ליה דלא זיכה הרשב"א ז"ל ללוקח אלא משום דכבר ירד והחזיק וכתב ה' כנ"הג שם אות ע"ג שכ"כ מהרש"ך ז"ל ואע"פי שהכנ"הג בסי' ק"ס אות י"ב פקפק בדברי מוהר"א ששון ז"ל במה שדקדק מתשו' הרשב' א ז"ל לסיועי למילתיה דבעינן שירד לקרקע ממש כבר גלה דעתו בתשו' הרמת"ה ח"א סי' כ"ח דף צ"ח כי ח"ו לא היה בדעתו לחלוק ע"ד ז"ל ובמסקנא פסק כוותיה והוכיח כן מתשובת הרשב"א ז"ל וכתב דסברת מהר"י אדרבי ז"ל דיחידאה היא ולא מצי למימר קי"ל כוותיה. גם בתו"ד הביא תשו' הרשב"א ז"ל דסי' קפ"ח לסיועיה עש"ב. ואנן יד עניי אנן מתשובת הכרם הוכחנו שלא החזיקו המוכר ללוקח אלא שבכח השלטון הוציאוהו מכרמו והך דסי' קפ"ח אדרבה הוכח תוכיח מאי דאמרינן בעניו' ומי יבא אחרי מלך חיי"ם זיע"א. הא מיהא מדברו רבינו הגדול נלמוד שאם נמצא חבר תנא דמסייע ליה לה' מוהר"י אדרבי ז"ל הוה מצי למימר קי"ל כמ"ד שאע"פי דאכתי לא נחית בארעא ולא החזיק מהימן א"כ השתא מיהא דחזינן שה' רא"ש יוסף והרב תורת חסד וה' עדות ביעקב ז"ל תלתא סרכין כחדא שריין קיימי כוותיה שפיר מצי הלוקח למימר קי"ל כוותייהו דאפילו בתרי מרבנן והם נגד כל חכמי ישראל כתב הגאון מוהרי"קו ז"ל דמצי למי' קי"ל כוותייהו דתרי בק' ומאה כתרי ולקמן יתבאר עוד בס"ד

איברא דבעיקר דינא חוכך אני לומר דע"כ לא פליגי רבנן בדעתיה דהרשב"א ז"ל דאיכא למ"ד דלא חשיב הלוקח מוחזק אלא עד שירד לקרקע ואיכא למ"ד דבגמר ההקנא' ביה שעתא קימא ארעא ברשות לוקח ומקרי מוחזק אלא במקרקעי דמגלו וקיימו ושלטא בהו עינא מחזא חזו אבל במטלט' דאכתי איתנהו ברשות מרייהו קמא דאי בעי כביש להו אפילו בחדרי חדרים איכא למימר דמצי למימר ליה ללוקח כבר מסרתים לך או נגנבו או נאבדו וכמה הרפתקי נראה דלכ"ע דלמאן דקיימא ברשותיה הוא דמקרי מוחזק וכ"ש לפום מאי ואלה דשפיר מצי . למימר פרעתי כמדובר

(ה) תנאי. משפטי התנאים וקיומם ופרטיהם רבו כמו רבו ונתבארו בטוש"ע א"הע סי' ל"ח ע"ש והרב יד אהרן ז"ל שם וה' מכתב מאליהו עשה אזנים לתורה ואחריו כל ישרי לב ולענין דיני ממונות אי בעינן תנאי כפול ושאר תנאים איפליגו בה רבוותא קמאי ובתראי כמ"ש בטוש"ע ח"מ סימן רמ"א ע"ש ואנן בדידן דגרירי בתריה דמרן ז"ל בש"ע וכבר נתבאר שם ס"ט דבעינן תנאים המתקיימים ע"פי מה שנתבאר בא"הע שם אלא שאם כתוב וקנינא כחומר כל תנאים וקנינים העשויים כתי' חו"ל דאז מהני כמ"ש שם ו' ועיין מש"ל במע' אות ל' בס"ד

(ו) תנאי. ראובן הוציא שני שטרות על שמעון ואין זמן שניהם שוה ויש בשטר הא' תנאים ויש בשטר השני תנאים אחרים שלא הוזכרו בשטר הא' אם חייב לקיים כל התנאים הכתובים בשני השטרו' או דילמא אמרינן שני בטל את הא' ובטלו כל התנאים הכתובים בשטר הא'

דע שהטוש"ע סי' ר"ב ס"ב כתב היו שני שטרות במכר או במתנה אם הוסיף בשני כלום הרי הא' קיים שלא כתב את השני אלא מפני התוס' ואם לא הוסיף ל בטל השטר השני את הא' עכ"ל וזו הלכה העלה הרב מוהריט"ץ ז"ל סי' ק"ג כלל העולה שאם יש תנאים מתחלפים לגמרי שא"א לקיים שניהם בשום צד ואופן אלא חלוקים זה מזה וזה הפך זה בכל הצדדין ודאי שהב' קיים בין אם יהיו לתועלת הקונה או המוכר אמנם אם יש תנאים ודברים אחרים שאינם מתחלפים ואינם סותרים השטר הראשון אז לא ביטל ב' את הא' שלא כתב את הב' אלא מפני התוספת והו"ל כתוספת דקל וכל שאר דברים הכתובים בשטר הא' במקומם עומדים בין לזכות המוכר או הקונה כיון שאין בין שטר לשטר דבר שיסתור אותם עכ"ל ודברי אמת ניכרים ועיין עוד בתשו' הריב"ש ז"ל סי' קמ"ד וה' מוהריט"ץ ז"ל ס"סי ו'

(ז) תנאי. ראובן מכר קרקע לחבירו ע"פי תנאי' כתובים בשטר וביני ביני אירע איזה הפרש ביניהם אתגור"י איתגו"ר בתבערה ובמצ"ה ובטל המכירה כדחזי ואח"כ עמדו אנשים של צורה לשפות שלום בין הקונה והמוכר והחזירו העטרה וכתבו דיש מלי כמנהג הסופרים ועד שלא נכתב גוף השטר עמד הקונה ויצא לטעון כי במכירה השנית לא הוזכרו התנאים והמוכר אומר כל שער עמי יודעים כי ע"כ באו אלי האנשים להחזיר המכר ובודאי הוא שע"פי התנאים הא' היה המכר הב' עיין במור"ם ז"ל סימן קס"ג ס"ה בדין השוכרים חזן והתנה עמהם לפוטרו מהמסים ואח"כ שכרוהו סתם דודאי על תנאי הא' ששכרוהו ע"ש וע"ע סי' של"ג סס"ח והוא כפול כמ"ש הסמ"ע וע"ע מור"ם ז"ל ריש סי' ר"ז ואם התנו תנאי ואח"כ כתבו השטר סתם על תנאי הא' כתבוהו והעתיקו ג"כ הכנ"הג שם אות י"ב בהגהב"י ועיין לה' פנים מאירות ח"ב סי' א"ך מ"ש בזה

(ח) תנאי. לדידן דקי"ל דאפילו בד"מ בעינן משפטי התנאים תנאי כפול והן קודם ללאו וכו' כמ"ש בטוש"ע סי' רמ"א ס"ט בשטרות העולים בעש"ג והשרים כמ"ש בטוש"ע סי' ס"א צ"לד אי כתוב בהם תנאי אי בעינן משפטי התנאים דמלשון מרן בש"ע שם משמע דבעינן הכשרים בדינינו עד שמצאתי למהר"ם מפדווא ז"ל תשובה שלימה כי באה בתשו' ה'