משכנות הרועים תשע

מערכת אות

תי"ו

(א) תובע ונתבע. האידנא נהגו שהתובע א הולך אחר הנתבע כמ"ש בטוש"ע סימן י"ד ס"ה ע"ש

ראובן ושמעון אחים היו שותפים ומת שמעון והניח אלמנתו והילדים רכים. והעמידו להם הב"ד אפוטרופוס ועמד האפוטרופוס והחזיר עטרת השות' לאיתנה הא' ואחר זמן עמד ראובן בב"ד לחלוק בנכסים שתחת יד אלמנת אחיו והקרקעות כמ"ש בשטר השות' ועמדה האלמנה כנגדו לפני הב"ד שבעירם וטענה עליו כמה טענות ולא נגמר הדין כמ"ש לקמן אדהכי והכי הלך ראובן הוא ובני ביתו לעיר ליוורנו ונלב"ע שם ובאה אלמנתו היא ובניה קטני קטנים פה מתא יע"א וגמרה בדעתה להשתקע פה מתא יע"א כי מצאה מנוח לכלכל עצמה ובניה ואין לה חפץ עוד לשוב אל ארץ מולדתה והיא שלחה אל הב"ד של הטראבליס יע"א לכוף לאלמנת אחי בעלה לחלוק בנכסים וקרקעות שיש להם שם ועמדו הב"ד של ש"ם ישצ"ו ושרטטו וכתבו הטפסת שטר של השותפות וגופא דעובדא היכי הוה כי אתו קמייהו לדינא ראובן ואלמנת אחיו ודין נוסח השות' שעשה האפוטרופוס עם ראובן השותף של אבי יתומים

בפנינו עדים ח"מ באו אברהם בכ"ר החכם ה"ר יהודה ראובן נ"ע והגביר המעולה ה"ר רחמים ברצ'א בכ"ר שמעון נ"ע שהוא אפוטרופוס על יתמי ה"ר אליהו ראובן נ"ע ואמ"ל הוו עלינו עדים וקנו ממנו בק"ג מ"ומ בכלי הכשר לקנות בו וכתבו בכל לשון של זכות וייפוי כח וחתמו ותנו ביד כל א' ממנו להיות בידו לראיה ולזכות איך מרצו"ן הטוב בלי שום זכר אונס כלל ועיקר קיימנו מחדש השותפות שהיתה בין ה"ר אברהם הנז' ובין ה"ר אליהו אחיו הנז' בכל מה שיש להם תחת כיפת המרום הן עתה חדשנו השותפות בין ה"ר אברהם הנז' ובין היתומים של ה"ר אליהו הנז' ומעתה ומעכשו הרי הם שותפים בכל מה שיש להם תחת כיפת המרום בין מטלטלי בין מקרקעי הן זהב הן כסף הן בגדים הן כלים הן כל מיני דמתקרי נכסי לה"ר אברהם הנז' החצי וליתמי אליהו אחיו החצי ויטול יהודה בנו של ה"ר אברהם הנז' רביע מהריוח מהאמצע השותפות מה שירויח מהיום ואילך ויוליך אברהם בידו לעיר ליוורנו את מרת ימימה בת ה"ר אליהו הנז' להשיא אותה לבנו ה"ר יהודה הנז' ואם לא השיא אותה כנז' חייב עצמו ליתן להם מאה מחבוב קנס בלא פשרה אפילו לא רצה בנו הנז' ולהחזירה למקומה וההוצאה עליו ויוליך עזריה בן אחיו הנז' וישיא לו בתו זמן השותפות הנז' לתשלום חמש שנים רצופות והריוח לאמצע חלק כחלק כנז' וכן ההפסד שלא יבא כ"ז היה לפנינו אח"מ ואחריות וחומר וחוזק שטר זה כאחריות וחומר וחוזק ככל. שטרי דנהגי בישראל מיומא דנן ולעולם דלא וכו' ודלא וכו' וקנינו מיד ה"ר אברהם הנז' ומיד הגביר ה"ר רחמים הנז' בדל"ב על כל הנז' והיה זה בשליש אמצעי לחדש תשרי המקבל שנת בשלום ובמישור והכל אמת זהו נוסח השטר מלה במלה ועדיו ישראל אג'רבי ויוסף 'כלפון חתומים בו

ודין פתקא דשלחו לנו מתם ב"ד של עיר טראבליס יע"א

מעשה שהיה כך היה אברהם בן ראובן ואליהו אחיו נ"ע היו שותפים בחיים חייתם זע"ז ואברהם הנז' היה. בליוורנו ואליהו אחיו היה בעיר טריפולי והיו שולחים סחורתם ז"לז כדרך הסוחרים והיה זה המשך זמן ביניהם אח"כ ה"ר. אליהו הנז' נלב"ע ואח"כ בא ת"ר אברהם הנז' לטריפולי כדי לחלוק עם יתמי האלמנה מרת אליהו הנז' ועברו דברי ריבות ביניהם עד שהעמידו ליתמי אפוטרופוס וחדשו להם השות' כמו שכתוב בשטר והלך לו ה"ר אברהם הנז' לליוורנו ומיום שהלך לא שלח עיסקא לא ליתמי ולא לאלמנה כמה שנים וזאת הפעם שנית שבא לטריפולי עמד לד"ת ה"ר אברהם הנז' והאלמנה הנז' לחלוק הקרקעות והחנויות ומה שנשאר להם מעות ומטלטלים והאלמנה טוענת מיום שחידשנו השותפות העיסקא והממון כלו אתה לקחת והלכת וכמו שכתוב בפנקס שבידה והוא טוען זה הפנקס כתב שקר לא לקחתי מה שאתה אומרת ומה שלקחתי סחורות וזהב נתתים בהקפ' שהיתה עלי מקדמת דנא בסחורות שהייתי שולח לאחי אליהו כשהיה בחיים ויש עדים שכשהלך ה"ר אברהם לליוורנו לא נשאר בידו מאומה מהממון שלקח מהאלמנה שלקחום בעלי חובות שהיו עליו בסחורות שהיה שולח לאליהו אחיו ומיום שהלך אברהם לליוורנו היה מתעסק בהקפה עם בני אדם ולוקח בהקפה והיה מתעסק עם בנו במצרים כשהיו השנים כתקנן ועתה אין משא ומתן בהקפ' והלך למצרי' אצל בנו ועש' עמו חשבונות והשביע אותו כמ"ש בידו וחתומים עליו דייני מצרים ויש עדים בדבר שלא הלך מליוורנו עד שהוצרך לבריות ועכשו לא יש לו מאומה ואני רוצה לחלוק עם האלמנה קרקעות ומה שנשאר בינינו והאלמנה אומרת לא כי מאחר שמיום שהלכת לא שלחת שום דבר כל מה שנשאר אני לוקחת אותו חלק הממון שלקחת והוא אומר לה לא אלא ממה שהרוחתי ואתה מה שאכלת אכלת ומה שנשאר יתחלק בינינו לחצאין כמ"ש בשטר והיה זה מה ששמעתי ומה שראיתי ושלמ"י חובה ושלמ"י נדבה לעמודי ההוראה דייני תונס יע"א ערב ר"ח תמוז ש' תתקע"ג

זאת אשיב טרם אחל"ה לדבר דבר בעט"ו. לענין דינא דהני יתמי דהתם והכא אמרתי אספרה ראשית המאמר הוא הדבר מקום חיקור דין שהתובעים ישנן פה מתא והנתבעים בארץ מולדתם והאידנא נהוג עלמא דהתובע הולך אחר הנתבע לדון בפני ב"ד שבעירו ומה גם כי הקרקעות והנכסים המתדיינים עליהם הנה הנם בעיר הנתבעים ועיין בתשו' הרשב"א סי' אלף קמ"ט שהביא מרן הב"י ז"ל סי' י"ד ועד אחרן שעיקר עסק השותפות נעשה בעיר טראבלס ועיין בתשו' מוהרשד"ם ז"ל ח"מ סי' ק"ג דכל הני טעמי יראה יראה דידינו מסולקות מהאי תגרא והדבר מוטל על הב"ד של שם והאלמנה והבא מכח יתומים בלכתם ילכו אצל הנתבעים לדון לפני הב"ד של שם כפי מה שיתבררו להם ואנו אין לנו עסק ודברים בענין זה כלל

האמנם אלם צדק עין רואה מבין ריסי עיני הב"ד שלשם דלא ניחא להו למיקם בדין עסק מאיזה סיבה נודעת להם אמטו להכי שלחו לנו מתם את כל הרשום בכתב מפורש להורות שיגמר הדבר ע"י הב"ד של הכא מתא יע"א אלא דאכתי איכא למיקם