משכנות הרועים תשסט

השותפות קיים השכירות והדר ק"ל מגירסת הטור ז"ל והא ק"ל על גי' הטור דראובן לא טען אלא שהוא לתועלת השותפות ותירץ דמיירי שהודיעו תוך זמן השותפות והדר ק"ל מתשו' ה' מוהרי"קו ז"ל דק"א ע"ב דידע שמעון בשותפות אחי ראובן והוא ק"ל עליו דהרא"ש ז"ל אתי עלה משום דנראה לו שהוא לתועלת השותפות וניחא ליה משום דראובן נכנס בהנהגת החנות ועוד טען ראובן דכדין שתפו עמו דע"כ לא אמרו דלא ישתתף בה עם אחרים אלא עם אנשים זרים וכו' אבל להשתתף עם אחיו לא אמרו והיה נ"ל תועלת בחברת אחיו וכו' ורות עועים לא יבא ביניהם וכו' והשיב הרא"ש דהדין עם ראובן ול"ש ידע שמעון שאח ראובן היו לו מעות בשותפות לא שנא לא ידע כל שנ"ל תועלת השותפות חברת אחיו וכו' הרי הוא עשוי והשתא שתי הנוסחאות עולות כאחד לענין דינא עכ"ל. ולפ"ד הרב ז"ל דוקא אחיו דאיש באחיו ידובקו וכו' דין מינה דעת רב"א ז"ל בנשתתף עם איש זר ולא הודיעו בתחלה אע"פי שהודיעו אח"כ ושתק איכא למימר דס"ל כה' מוהריב"ל וסיעתא דשמיא ז"ל דקיימי כוותיה

ואתה תחזה דהרב כרם שלמה ז"ל שם הוה מסדר סדר המערכה דמוהראנ"ח ומוהרשד"ם ז"ל ס"ל דאפי' הודיעו לאחר מעשה ושתק הו"ל כמסכים למעשיו אמנם מוהריב"ל והסמ"ע והרב בני אהרן וה' פמ"א וה' מוהרימ"ט ז"ל ס"ל דלא חשיבא הך שתיקה כהסכמה למעשיו כמו שנאמר ולפי שהרב ואביו ז"ל הם מגדולי רבני שאלוניקי יע"א וידוע דהם ז"ל דנים ומקיימים דגל הקי"ל דכל היכא דאיכא תרתי מרבוותא דקיימי בחדא שיטה אע"פי שכל חכמי ישראל חלוקים עליהם מצי מוחזק למימר קי"ל כוותייהו דהנך תרי רבוותא כמ"ש ה' מוהרי"קו ז"ל והובא בהכנ"הג סימן כ"ה בכללי הקי"ל ע"ש דין גרמא דהרב ז"ל בספר דבר משה ס"סי כ"ה כתב דמצי המוחזק למימר קי"ל. ואנן בדידן לא דיינינן בדיני הקי"ל אלא דכל מלתא דלא ברירא לן בדברי הש"ע אזלינן בתר רוב דיעות והיכא דפלוגתייהו בהבנת דעת מרן הש"ע ז"ל נקטינן כדעת הסמ"ע ואנן בדידן תרתי איתנהו הסכמת הסמ"ע דבעינן שיסכים בפירוש ושכן מטין דברי הרב הלבוש ז"ל כדכתיבנא גם אשו"ר נלוה הרב מוהר"י אדרבי ז"ל סי' קל"ד וה' מוהרש"ך ז"ל כנראה מדברי ה' בני אהרן

וכעת מצאתי תשובה שלימה לה' מוהרש"ך ח"ג סי' צ"ח קרי בחיל דשתיקה לאו כהודאה דמיא אלא שלא זכה להשיבו ולענ"ד גם רב"א ז"ל הכי ס"ל והרב משפט צדק וה' תפארת שמואל וה' אדרת אליהו וה' כרם שלמה תשו' בנו ואביו שר המסכי"ם נמצאת אומר דלפי דעתי פח'תת היא י"ג מכילן דרחמי אהדדי בחדא שיטה קיימי ולכי אמרת דלית מנייהו תרי או תלת אכתי הנך עשר הויין

ובצפיתנ"ו צפינ"ו לגאון ירושלים ע"הק תובב"א הרב זרע אברהם ז"ל ח"מ סימן ו' הביא תשובה מהרב פרח שושן ז"ל כששמע לאחר מעשה ושתק והוכיח מפ"ק דקידושין דשתיקה לאחר מעשה לאו כלום היא ואח"כ הביא דברי הרב מוהריב"ל ז"ל ומאי דדייק מדברי הרמב"ם ז"ל גם דברי הסמ"ע ז"ל ודברי מוהרימ"ט ז"ל ח"מ סי' קי"ב ותי' דבריו ממאי דדייק ג"כ המש"ל ז"ל וכדכתי' בעניו' ת"ל. ואח"כ כתב הגם כי לכאורה מדברי מוהרי"קו נראה הפך דברי מוהריב"ל והסמ"ע ז"ל והדר פריק לה בדף פ"ד סוף סי' ע"ג דלא אמרה למלתיה אלא בנדון שלפנינו דהיינו ששתפו השכיר בהנהגת החנות וכו' ע"ש שהאריך ואלו בסי' ח"י דקל"ו כתב עינינו הרואות להקת הנביאים רובא דמינכה פירשו דבריה' ובהס'כמה עלו דשתי' לחור מהניא דאין לנו לסמוך על הסתום ודיוקא דלישנא דהרמב"ם ז"ל וכו' עין רואה מה גובריה ורב חיליה דהדיוק דדייק הרב מוהריב"ל ז"ל מוסכם מה' משפט צדק ז"ל וה' בני אהרן ז"ל וזולתם

גם מ"ש דרובא דמנכר בהס'כמה עלו וכו' השתא מיהא דרבים אשר אתנו דקיימי כסברת מוהריב"ל והסמ"ע ז"ל כמו שנתבאר דה' מוהר"ם חיון ז"ל הסכים עמו בסתם אמנם הרב מהר"י פונק"ו ז"ל טעמא טעים משום דהויא שתיקה דקודם מעשה דאפילו הסמ"ע ז"ל מודו ע"ש מה שהאריך והרב בית יהודה ז"ל במנהגים דף קי"ט הביא דעת ה' מוהראנ"ח ומוהרשד"ם ושזו דעת מרן והסכים עמו רבו מוהר"ש צרור ז"ל ורואה אני שהרב ז"ל לא שלטו מאורי עיניו בדברי הפוסקים שכתבנו ומה שנסתייע מדברי מר"ן הב"י כבר כתבתי מאי דנלע"ד ועיין בדברי מרן בש"ע סי' פ"א ס"ז

ואחז"ר ראיתי לה' נאמן שמואל סימן ק' דקכ"ז שדעתו נוטה לדעת מוהראנ"ח ז"ל ומוהרשד"ם ז"ל וכעת ראיתי לה' סמא דחיי ח"מ סימן ב' ולה' קרית מלך רב ז"ל ח"א בתשו' סי' ז' שעמדו בענין זה וחולשת המזג עתקה גם גברה חזיא לאצטרופי בהדי מגמר עתיקא דין גרמ"א דעצירא"ה להשתעשע בהם עם שיח סוד שרפי קדש ז"ל וע"ע בטוש"ע סימן קל"ח ובהג"הט והרב בני חיי שם ובחלק א"הע סי' ל"ח בהג"הט ובהגהב"י אות כ"ג במנהגים ופארות וסעיפים הנאמרים באמת בפרטי השתיקה

(רבא) שתיקה. קהל שלא תבעו מהיחיד מס המוטל עליו מדי שנה בשנה אי הויא הך שתיקה כמחילה או לא עיין להכנ"הג סי' קס"ג אות קכ"ח ועיין לעיל במע' אות ב' מדין בה"כ בס"ד מ"ד בעניו'

(רכב) שתיקה מי שיש לו דין ודברים על חבירו ולא תבעו עד אחר ך' שנה ומעלה ואח"ך עמד לערער על חבירו בדברים הדברים ויהיב טעמא למאי דשתיק עד האידנא יען כי נפשו חשקה בתורה וטריד בגרסיה ולא הוה משגח בנכסים ולא בשום דבר אחר ואפילו בצרכי הבית דינא הוא דאין בטענתו ממש אפילו היה לבו חשוק בתורה ביותר לא הי"ל להתעכב מלכתוב זכותו כ"כ שנים ואפי' מי שתורתו אומנותו בזמן הזה כמה שעות וכמה ימים הולכים בלא יועיל ויהיו ימי תביעת זכותו לעזר ולהועיל כאחד מהם כן כתב מרן הקדוש ז"ל בתשו' בספר אבקת רוכל סי' קמ"ג ע"ש ואם מרן הקדוש ז"ל העיד על דורו דור דעה כך מה נענה אנן יתמי דיתמי בדור היתום הזה דהשת' מיהא אחסור דרי חסורי מחסרא

(רכג) שתיקה שנים או ג' חברים שהיו יושבים יחד ועמד א' מהם ואמר עשינו דבר פ' והנשארים שתקו יחדו ואין דובר אליו דבר משום אכחושי שתיקה זו היא כהודאה ולא מצו למהדר בהו ולמימר לא חלו בה ידים ה' כנ"הג סי' קל"ח אות ח' בהג"הט משם תשו' הרדב"ז ז"ל ח"ב סי' רס"ג ובקשתי בכל תשו' החדשות ולא מצאתי תשו' זו לראות דברים כהויתן: