משכנות הרועים תשנה

משם הרב לחם רב ז"ל סי' קל"ב ובאות יו"ד משם הרב מוהר"ש יונה ז"ל ע"ש

(קפז) שכירות. שוכר שלא מדעת אי מקרי גזלן כמו שואל דקי"ל שואל שלא מדעת גזלן הוי כמ"ש בטוש"ע סימן שס"ז או"ד שואל דוקא עיין להמח"א בה' גזילה סי' ט"ו וע"ע שם בסימן י"ו

(קפח) שכירות. ראובן יש לו בגדים שנפלו בהם כתמים והסכים עם האומן לתת לו סך כ"וך בעד תיקון עשרים בגדים והקדים לו כל שכרו ונתן לו מהבגדים ההם עשרה וטען כי העולה על רוחו כי יש לו עשרים בגדים פשפש ולא מצא אלא העשרה שמסר לו ותובע מהאומן להחזיר לו החצי שנתן לו בעד העשרים בגדים והאומן השב ישיב שלא נתרצה לו בסכום ויאמר ל"ו אעשה בעבור העשרים משו"ה הוזיל לגביה ולא אעשה בעבור העשרה בהסך ההוא. פסק ה' ראש יוסף ז"ל בתשובה סי' כ"ג שהדין עם ראובן וחייב האומן להחזיר לו חצי מה שנתן לו ע"ש ולענ"ד צריך לשער דבר זה ע"י אומנים בקיאים אם יש הפרש בין לקבל עשרים בגדים לתקנם מהכתמים למקבל עשרה ומעין דוגמא בענין המזונות דנותן לו כפי ברכת הבית כמ"ש בדברי מרן הב"י ז"ל בסי' ס'

(קפט) שכירות. ראובן היתה לו חצר והיה משכירה למי שידור בה ובקש להשכירה עכשו ונזדמנה לו דרך לצאת ממקומו הלוך ונסוע יפה שעה א' קודם ועמד שמעון ודר בה אם חייב להעלות לו שכר מה שדר בה או לא ונראה דתליא דאם שמעון גברא דעביד למיגר כיון דחצר קיימא לאגרא חייב לשלם ועיין מה שהארכתי לעיל במערכת אות א' מדין אכילה יע"ש בס"ד ועיין להמח"א ה' גזילה סי' ו'

(קץ) שכירות. קי"ל דאורח הבא ממקום אחר להסתחר אין נכנס בעולי הקהל אלא לאחר י"ב חדש וחדש העיבור מן המנין וכללא הוא כל מקום שאמרו חז"ל ותלו הדבר במנין החדשים ולא בשנים למימרא דחדש העיבור מן המנין ועיין בזה בתשו' הרב שאגת אריה סימן י' מה שהאריך בזה ואם האורח שכר בית לשידור בה י"ב חדש למ"ד שכירות ליומיה ממ"ה חייב לאלתר ומקרי מאנשי אותה העיר ועיין בהריב"ש ז"ל סי' תע"א דהכי ס"ל והמרדכי בפ"ק דב"ב ס"ל דשכירות לא מהניא כלל אלא דוקא קנה בית כפשטה דמתניתין ע"ש ומור"ם ז"ל בהגה סי' קס"ג ס"ג הביא שתי הדיעות בשם י"א וי"א ולפי הכלל המסור בידינו דנקטינן כי"א בתרא והיא ס' המרדכי ועיין בכנ"הג שם אות ל"ז בהגהב"י ונפקא מינה לענין איסורא ג"כ שאם נהגו אותה העיר איזה חומרות להיות כאנשי אותה העיר וכעת נדפס ספר אהלי יעקב להרב מוהריק"ש ז"ל סי' ס"א שהאריך והרחיב בענין זה וע"ע שם בסי' מ"ד

(קצא) שכירות. מי שהשכיר ביתו לחבירו לזמן מוגבל ועבר הזמן ולא תבע ממנו להריק את הבית דע שהב"ד של כת הקודמים נו"ן ואנן יתמי דיתמי בעקיבות משיחא גרירי לדון שצריך לקבוע לו עוד זמן אחר שנה א' ועיין להרב מוהריב"ל ס"ד סי' כ"ה וכמש"ל במערכת אות ק' מדיני קביעות זמן לשוכר סי' ט"ו בס"ד וכעת נדפס ס' ידיו של משה לא' מרבני קושטא ז"ל עש"ב

(קצב) שכירות. ראובן השכיר ביתו לשמ' וקנה ראובן מטלטלים מן לוי ונתנם בבית שמעון שהיא בית ראובן נראה כיון שהיא מושכרת לאחרים לא מקרי חצרו ורשותו ומצאתי למרן בס' בד"ה סי' רס"ח שכתב ודע שהרמב"ם בפ"ו דשכירות פסק דאפי' חצר השכורה לאחרים קונה למשכיר ועיין מש"ל בדין הזבל ועיין לה' מח"א ז"ל בהלכות קנין חצר סי' ג'

(קצג) שכירות. ראובן השכיר בית לשמעון והלך שמעון לכפר א' ושלח לראובן לאמר לו שאינו חפץ עוד בבית ההוא ולא נתרצה ראובן ואח"ז בא שמעון וישב בבית ההוא חייב לשלם לו שכירות כל זמן שהיתה ריקנית ה' מוהרשד"ם ח"מ סי' רצ"ב ואם הזמן ולא רצה השוכר לצאת מהבית ובע"ה הכהו לרדותו להוציאו מהבית פטור ה' מהרשד"ם ז"ל ח"א סי' ק"י ועיין הכנ"הג סי' ז"ך אות בהג"הט

(קצד) שכירות. ראובן מכר ביתו לשמעון ועשה לו שטר הטבה לכשיביא לו מעותיו יחזיר לו הבית ושכרה בסך כ"וך לשנה ואח"כ מכרה ללוי ושכרה ממנו ובאו שניהם לתבוע דמי השכירות שורת הדין ששמעון שהוא הקונה הא' יקח שכירות ולוי לא יקח מאומה אלא הקרן דמחזי כרבית גמור ואם היה לוי דר בבית משלם ללוקח א' השכירות ואח"כ יגבה מהמוכר כנ"הג סימן שע"ג אות ג' בהג"הט משם תשו' ה' המבי"ט ז"ל ח"ג סי' כ"ו

(קצה) שכירות. ראובן שכר נער לשרתו ובעת השכירות אמר שמעון לראובן שיסמוך עליו שישלם לו כל מה שיפסיד לו הנער בביתו כי היה לו לשמעון משל הנער תחת ידו ולא היה הדבר ע"י קנין אלא בדברים בעלמא כתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל א' סי' ה' דחייב מדין שכירות דשכירות לא בעי קנין וה' תומת ישרים סימן קפ"ב תמ"ה תמ"ה יקרא דלא מקרי שכירות דאין זה תנאי בגוף השכירות אבל יש לחייבו מדין ערבות דהוי כערב בשעת מתן מעות כי על פי דברו שכר את הנער

(קצו) שכירות. מי שהשכיר ביתו לחבירו לזמן קצוב וכתב לו שטר שלא יוכל להוציאו מן הבית לדור הוא או להשכירו לאחרים ולא בשום אופן שיהיה בעולם אם רצה למכור מוכר דלא מיעט אלא לשבת בו או להשכיר לאחרים ואע"ג דכתב בההוא שטרא ולא בשום צד ואופן שבעולם כבר למדנו מתורתו של הריטב"א ז"ל והביאו מרן בב"י סי' ס"ו מחודשין מ"ט דדרשינן כללי ופרטי בנוסחי דשטרי וה"נ הו"ל כלל ופרט וכלל ואי אתה דן אלא כעין הפרט וישיבה ושכירות הוא דוקא דמיעט הרב פמ"א ז"ל ח"א ס"סי א' ועיין להרשב"א ז"ל סי' תת"פ ובתשו' הרב מוהרימ"ט ח"א סי' פ"א ועיין במש"ל אות ל' מדינא לישנא יתירא

(קצז) שכירות. ראובן שכר בית מגוי א' ומסר לו מפתח ולא קצב לו כ"וך לשנה ושמ' ג"כ שכר מאותו הגוי אותה הבית וקצב עמו כ"וך לשנה ראובן קנה דמסירת המפתח הו"ל כאלו אמ"ל זיל חזק וקני הרב כנ"הג סימן קצ"ב משם ה' בנימין זאב ז"ל וספר זה לא ראיתיו עד הנה דלענ"ד דבריו אינם ברורים נהי דרשב"ם ז"ל ס"ל