משכנות הרועים תשלב

בשעת המכר יבא לפני ב"ד ויעיד בפניהם ויעשו קיום לחתימת העד הא' ויכתבו קבלת עדות העדות הב' ונוסח לזה תמצא בס' בית דוד ח"מ סימן ט' ועיין בטוש"ע סימן נ"א

(קנד) שטרות. הקונה שט"ח שעל הגוי וחזר המוכר ומחלו כתב מור"ם סימן ס"ו סל"ד דגובה ממנו גם הרבית עיין תשובת ה' פנים מאירות ז"ל ח"ב סי' כ"ב

(קנה) שטרות. קי"ל המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול כמ"ש בטוש"ע סי' ס"ו סל"ה אבל אם הקונה חייב ללוה אמרינן דכגבוי דמי ואינו מחול כ"כ הרב כנ"הג אות נ"ה משם מוהראנ"ח ז"ל והש"ך סקע"ב חלק עליו בזה והסכים דיכול למחול וה' מח"א ז"ל הלכות גביית חוב סי' יו"ד דחה דברי הרב ש"ך ז"ל דאינו מחול כדעת הרב מוהראנ"ח ז"ל והרב מהרי"א בתומים סקל"ח תנא דמסייע ליה להרב ש"ך וכן העלה באורים סקפ"ד נמצאת אומר דה' מוהראנ"ח וה' מח"א ז"ל ס"ל דאינו מחול והש"ך וה' האורו"ת ס"ל דיכול למחול ולענין דינא לוי הוא הלוה דראובן ומלוה דשמ' וכשקנה שמעון השט"ח שעל לוי מראובן חשיב פרעון ותו לא מצי לאפוקי ממונא לוי משמעון מאי דמסיק ביה משום דחובו של ראובן דמסיק ביה הא מחיל ליה ואכתי מלוה דידיה גבך דכיון דשמעון מוחזק הוא מצי למימר קים לי כמוהראנ"ח וה' מח"א ז"ל דאמרי תרוייהו דלא מצי מחיל

(קנו) שטרות. קי"ל דאין העדים חותמים . באמצע שיטה כמ"ש הש"ע סי' מ"ד ס"ג וסי' מ"ה ס"ו ועיין בתשו' ה' ראש יוסף ז"ל דף כ"ג מ"ש בזה

(קנז) שטרות. המוציא שט"ח בעד א' ואומ' שיש לו עד אחר שזוכר העדות אם טען הלוה פרעתי משתבע ומפטר דכיון דלא גבי ביה ממשעבדי לא מצי אידך למימר ליה א"ה שטרך בידי מאי בעי וכדאמרי' בפ' המוכר דף ע' שטר פקדון ע"ש וה"ט דמ"ד דבכת"י נאמן לומר פרעתי דכיון דלא גבי ביה ממשעבדי נאמן לומר פרעתי כמ"ש הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות שלהי פרק ג"פ ועיין בתשו' הרשב"א ז"ל שהביא מרן בב"י סס"י ס"א והיא ל"ו נדפס"ה בח"ג סימן מ"ב ועיין עוד בטוש"ע סי' י"א

(קנח) שטרות. כתב הכנ"הג סימן ס' בהגהב"י אות מ"ג משם ה' מוהר"ש הלוי ח"מ סי' מ"ה דכל היכא דמהני קנין להתחייב בדבר שאינו קצוב מהני נמי שטר בלא קנין ע"ש ותשו' הרב ז"ל כעת אינם אצלי לדעת אי אמרה למלתיה דוקא בדבר שאין לו קצבה או אפילו לשאר מלי ועיין בהסמ"ע שם סקכ"ב

(קנט) שטרות המוציא שט"ח על חבירו שעבר מזמן הפירעון ג' שנים צריך חיקור דין מ"ט אשתהויי אשתהי ואם יראה לב"ד טעם נכון באורך הזמן יגבה בו ואם לא נראה לב"ד טעם למה שהאריך זמן ג"ש שלא לתובעו יעשו הב"ד איזה פשרה קרובה לדין ה' מוהרשד"ם ח"מ סי' שס"ו וה' מוהר"י אדרבי סי' ק"ט וכ"ש המוציא שטר זה על היתומים ועיין בתשו' הרא"ש ז"ל שהביא הטור סי' ס"א סי"ז וע"ע למרן ז"ל בתשו' בס' אבקת רוכל סי' צ"ז

(קס) שטרות. שטר חוב של מנה שמכרו אי לזולת בחמשים הוי הקונה זוכה לגבות מהלוה מנה תדע דאם חזר המלוה ומחל ללוה המנה שבשטר דקי"ל מחול כמ"ש בטוש"ע סימן ס"ו סל"ג דחוזר הקונה לגבות מהמלוה כמ"ש בשטר כמ"ש בטוש"ע שם סל"ב וזה פשוט ולא ניתן ליכתב אלא מפני ששמעתי מי שפקפק בזה ואין לו על מי לסמוך

(קסא) שטרות. קי"ל דשטרות נקנים בכתי' ומסי' כמ"ש בטוש"ע רי"סי ס"ו ואם יש קפידא להקדים כתיבה למסירה והדברים כהויתן עיין בתשו' הרשב"א שהביא מרן ז"ל שם בב"י מחודשים ו' ובש"ע ס"ד ובש"ך ז"ל ואם נטל קנין ועדין לא נכתב מי אמרינן בכ"הג סתם קנין לכתיבה עומד כדאמרינן בעלמא עיין בתשו' הנז' ועיין בתשו' הרדב"ז ז"ל החדשות סי' כ"ט וה' עדות ביעקב סי' קמ"א

(קסב) שטרות ראובן ושמעון הלוו את לוי מנה וע"י שבשביל שראובן הוא הנותן המנה ללוי נכתב השטר ע"ש ראובן ושמעון גבה מלוי חלק המנה וכת' לו שטר פיטורין וטען שמעון על ראובן שלא פרע לו חלקו וראובן השב ישיב כי פרעו חלקו משלם הדין עם ראובן ונשבע היסת ומפטר דפשי' ליה דאע"פי שלא פרע לו חלקו ולית ליה מגרמיה כלום דל"מ למטרף מהלקוחו' בהאי שטרא משום דלא קאי לגוביינא מנכסי ראובן אלא לראיה במאי דמסקי בלוי חלק כחלק יאכלו וכל דלא קאי לגוביינא מדידיה אינו טורף בו ממשעבדי וכל דלא טריף ביה ממשעבדי ל"מ למימר ליה א"ה שטרך בידי מאי בעי דמה"ט סברי מרנן דבחוב שבכת"י אי טעין לוה פרעתי מהימן כיון דלית ליה קלא לא גבי ביה ממשעבדי וכיון דלא גבי ביה ממשעבדי לא מצי למימר ליה אידך א"ה שטרך בידי מאי בעי כמ"ש הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות בשלהי פרק ג"פ וכן מצאתי לה' מוהר"ם אלשיך ז"ל סי' ד"ן ואע"פי שנדונו בלוה גוי מ"מ היינו הך אלא דכי אתשיל להכי איתשיל אבל לענין דינא דא ודא חדא היא

(קסג) שטרות. קי"ל דשטר שיש בו גרר צריך לקיימם ואם לא קיימם פליגי בה רבוותא דאיכא מ"ד דלא מפסיל כוליה שטרא אלא דאין למדים מהם ואיכא מ"ד דכוליה שטרא נמי מפסל כמ"ש בטור סי' מ"ד ומרן בש"ע שם ס"ה פסק כמ"ד דלא מפסיל כוליה שטרא או שאם הוא בשם הלוה או המלוה או בסכום החוב אין למדין כמ"ש שם בשם הרשב"א ז"ל ואם עד שלא קיים המחק חתם העד הא' צריך להביא שני עדים אחרים ויכתבו כל המאורע עיין בתשו' הרשב"א ז"ל ח"ג סי' ב' ומה שציין ה' המגיה בתשו' המיוחסות סי' צ"ד וצ"ה ולה' בית דוד ז"ל ח"מ סי' סי' ט' ובתשו' הררב"ז סי' תשמ"ח וה' מוהריט"ץ סי' קל"ח פרטי דינים בענין זה ובתשו' ה' כנ"הג ז"ל ח"א : סימן ל"ז

(קסד) שטרות שטר שכתוב בו שסדר ראובן לתת לבניו כ"וך לשנה ומת הבן זכו בניו בסדור זה וזכות זה ממשמש והולך לבניו אחריו ה' גו"ר כלל ב' ס"סי ל"ו וע"ע שם סוף סי' ל"ח

(קסה) שכירות. קי"ל דאין בשכירות דינא דב"מ כמ"ש בטוש"ע סי' קע"ה סכ"ט. ראובן ושמעון שותפים בחצר א' ועלה בגורלו של ראובן איזה בית מבתי החצר. לזמן מוגבל