משכנות הרועים תשיא

קע"ז סעיף ט"ל פסקה ועיין מרן בכ"מ שם ועיין בתשו' ה' לחם רב ז"ל סי' ק"ח ובה' מוהריט"ץ סימן קל"ב ובה' צמח צדיק סי' צ"ט

(קיט) שותפים. ראובן ושמעון נשתתפו וכתבו שטר שותפו' ביניהם ותנאי היה הדבר שהשות' הלז נמשכת ועומדת עד שיחתכו השטר תנאם קיים וכל עוד שהשטר עומד בעינו השותפות עדיין קיימת הרב יכין ובעז ז"ל ח"א סי' י"ג ומזה יש להתבונן על מי שכתב לחבירו כת"י שהוא חייב לו כ"וך וכשיפרענו יטול ממנו הכת"י זה לא מצי למטען פרעתי כיון שתלה דבר הפירעון בחזרת הכת"י א"כ כל עוד שהכת"י תחת יד המלוה הו"ל כתוך זמנו ותו לא מהימן לומר פרעתי ועיין לה' מוהריק"ש בהגהותיו ותשו' הרב עדות ביהוסף ז"ל ח"ב סימן י"ג דף ל"ו ע"ב וצריך להתיישב בדבר

(קך) שותפים ראובן נשתתף עם גוי א' והטילו בכיס סך מה שיאותו ביניהם והגוי הוא ה המתעסק וראובן אין לו שם באותו העסק ועמד הגוי ונתן לי"טרא לישראל סך מה בתורת לי"טרא די קמביו לגבות מעיר אזמיר יע"א מישראל שות' וכשבאה הלי"טרא לישראל אשר הוא באיזמיר מיאן בכתף סוררת לפרוע וכתבו עליו פרוטיסטו וחזרה פרוטיסתאדא ומנהג התגרים אשר לא מבני ישראל המה כשחוזרת הליטרא פרוטיס' יחוייב להחזיר לו מה שנטל ועוד יוסיף לו ז' למאה והוא הנק' אצלם דאניוס אינטיריסי דהוי רבית קצוצה נסתפקתי אי שרי ליה לישראל שותף הגוי ליקח חלקו מאותם הז' הנוספים כיון דהוי ר"ק או דילמא כיון שהישראל אינו הוא המלוה בעצמו הו"ל הגוי כלוה לגבי ישראל שותפו ומלוה לגבי ישראל הלוה ועיין בי"ד סי' קצ"ט ס"ז ויש לחלק

שוב מצאתי להרב דבר משה ז"ל בחי"ד סימן י"ג שנשאל בישראל שנתן לגוי עיסקא למחצית שכר והגוי מתעסק בדברים האסורים להסתחר בהם שנתבארו בי"ד סי' קי"ז אם מותר הישראל לקבל חלקו מהריוח ההוא והביא תשו' מוהר"ר שם טוב צבי ז"ל שנטה להתיר ושה' דבר שמואל סי' קמ"ד גזר אומר לאסור איסר והרב דבר משה ז"ל הסכים לדעת ה' שם טוב ושלא נתחוורו בעיניו דברי ה' דבר שמואל וסיים וכתב שגם הרב דבר שמואל ז"ל מודה בנדון השאלה ע"ש. וכשאני לעצמי אמרתי אספרה ספירת האומ"ר דברי רש"י ז"ל המובאים במרדכי ישראל שהלוה מעות ע"י שליח וכבר הארכתי בזה בספרי זוטא חיים וחסד במערתא דדייני בדרוש מורי הרב חק נתן ז"ל בש"ע ועיין בש"ע ח"מ סי' קע"ו סי"ג

(קכא) שותפים. ראובן ושמעון שותפים בעסק מש"ומ ולפי שראו' הוא המתעסק לבדו התנו ביניהם שיקח ג' גרושוש בכל שבוע לצורך פרנסתו כי אין לו נכסים אחרים ולא הכנסה ממ"א ועיני שמעון צופות וראות שראובן מוציא הוצאה יתירה על הסך הקצוב לו אם חייב ראובן לברר לו מהיכן מוצא הוצאות הללו או שישבע לו ודיו ועיין בטוש"ע רי"סי ע"ה ועוד דכ"הג חשיב טענת ספק וקי"ל דאין משביעין על טענת ספק ע"ש בסי' פ"ח ואע"ג דהשותפין נשבעין על טענת ספק כמ"ש בסי' צ"ג ע"ש ה"ד משום דמורה היתרא דקא טרח טפי מחבריה אבל בנ"ד שמקבל כנגד שכר טרחו אין לו במה לתלות ההיתר ואחזוקי אינשי דנשבעין בשקרא לא מחזקינן וה"נ דלא מחזקינן בגזלנותא כמו שכתבתי במערכת אות ח' שוב מצאתי להרב מוהר"ם שלטון ז"ל בס' בני משה סי' ל"ח שעמד בזה והאריך להוכיח דאין להשביעו כדכתי'

(קכב) שותפים. רש"ל נשתתפו באומנותם לזמן מוגבל ותנאי היה הדבר שהמתחרט מהשות' יתן לחבירו כ"וך והכל בקש"ס ובתוך הזמן מחלו זה לזה השות' באמירה בעלמא ואח"כ נתחרט המוחל והשבתי ע"ז מ"ש הרדב"ז בח"א שבשני סי' ש"ן דלא הויא מחילה כיון דהשיתוף היה בק"ס ושכן מצאתי להריטב"א ז"ל בשם רבותיו כמ"ש מרן הב"י רי"סי של"ג וכבר עמדתי ע"ז במקום אחר ונתישבתי בדבר דשאני נ"ד שתלו החרטה בקנס והמחי' היא מחילת קנס ובודאי דמתילה כהאי מהנייא באמירה בעלמא ואף לחוב שבשטר ודלא כרבינו ישעיה ז"ל שהביא הטור ס"סי י"ב וכבר הארכתי במערכת אות מ' מדיני מחילה א"כ ממילא מהניא לביטול השות' ודבר זה קיימתיהו מסברא ואח"כ מצאתי און לי במאי דקי"ל גבי קנסות השידוכין שעושים בק"ס ובשבועה חמורה שאם פורע הקנס פטור מהשבועה והק"ס כמ"ש בטוש"ע א"הע סי' ץ' ועיין שם בכנ"הג שם ולהש"ך ח"מ סי' ר"ז סקכ"ז ולה' אהרן חא"הע שם ולית דין צריך בשש אבל אם לא היה קנס בדבר דינא יתיב כמו שהעליתי לעיל שכדעת הריטב"א ראוי לפסוק וכשהשות' בשבועה ולא קנין לדעת הרב בית דוד בי"ד סימן קי"ו כי בהפרד חבילת השות' ממילא הותרה השבועה והרב דבר משה ז"ל חי"ד סימן ל"ז חלק על כל ראיותיו ופסק דעדיין השבועה במקומה עומדת ע"ש ועיין בהרדב"ז ז"ל בחדשות סי' שכ"ו וסי' ש"ן

(קכג) שותפים ראובן ושמעון נשתתפו וראובן בדרך הליכתו לצורך עסק השות' חלל את השבת ואירע לו הפסד אם שמעון שותפו חייב לשלם לו חלקו או לא עיין במופת דורנו נר"ו הרב מוהרח"א ז"ל בספרו הבהיר חיים שאל ח"א סימן מ"ה שהאריך בזה ע"ש

(קכד) שותפים. ראובן ושמעון שנשתתפו במש"ומ והתנו ביניהם שאפילו מציאה שימצא א' מהם הרי היא לזכות שניהם ואירע שנפלה מציאה בחצר א' מהם אין חבירו זוכה עמו במציאה זו דהלכה רווחת חצרו של אדם קונה לו הרדב"ז בחדשות סי' תרי"ו ומינה דן ידין מופת דורנו הרב מוהרח"א נר"ו בספרו הבהיר חיים שאל ח"א סי' ע"ג אות ג' דה"ה במעשה ידי אשתו במה שהרויחה בנכסיה ע"ש

(קכה) שותפים. חלה אחד מהשותפים אם פשע בעצמו שהלך בצינים פחים או בחומה של חמה והשרב בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אז יש לחלק בין חולה שיש לו קצבה לחולה שאין לו קצבה דביש לו קצבה מתרפא משל עצמו ושאין לו קצבה מתרפא מן האמצע ושלא מחמת פשיעה מתרפא מהאמצע מצע כמ"ש בטוש"ע סימן קע"ז ומור"ם ז"ל שם כ' להפך לחלק בפשיעה והש"ך הסכים לדעת מרן ואנן בדידן לא נפק"ל מידי דלעולם בתריה דמרן גרירי ובשנת תקמ"ה. נגזרה גזירה ונשתלחה היד מדבר הוות פה מתא יע"א לא תצ"פ ואחד מהשות' רצה ליכנס אצל קרובו שהוכה במגפה ומיחה חבירו שלא להכנס יען הוא חולי המתדבק ולא