משכנות הרועים תרצה

אתה רוצה לעשות בטחון הנקרא סיגורו בין בהולכה בין בהובאה לא תעשה כ"א על חלקך דוקא אבל אנפשאי אי אפשי בבטחון ועמד על שמעון עד שכתב האגרת לפ"אטור שלו כמו שהוזהר והפ'אטור עשה סיגורו על כל סחורה כמו שהוזהר ולא ידענו מה היה לו ומה עלה על דעתו ופגעה מד"הד בספינה הלזו היא וכל הטעון בה לטבועין ניתנו ונתחייב המבטיח לשלם כל הסחורה כמשפט ה"ן ספק בידי מי הוא ואיזה הוא שיזכה בדמי המבטיח דיש פנים לומר דזכה בהם הפ'אטור אע"פי שלא נתכוון לזכות דקי"ל שליח ששינה משליחותו בטלה ליה שליחותיה בין לשבח בין להפסד כמ"ש מוהרי"קו ז"ל ופסקו מרן בש"ע סי' קפ"ג ע"ש ויש פנים לומר דראובן הוא זוכה בחלקו שזכה בו באמצעות הפ'אטור ואע"פי שזה לא נתכוון לזכות וזה לא נתכוון לזכות משמים זכו לו ועשו שאינו זוכה כזוכה ותנן זכין לאדם שלא בפניו. איברא דהתם מיירי דהמזכה מתכוין לזכות לאחרים אבל בנ"ד לא נתכוון לזכות אלא לשמעון חבירו ועוד בה דאיכא למימר דלא חשיב זכות כיון דאיכא צד חובה במה שמחוייב ליתן שכר למבטיח ובכ"הג דאיכא צד דמטי ביה פסידא לא אמרי' ביה זכינן לאדם שלא בפניו כמו שעמדתי ע"ז במערכת אות פ' מדיני פ'אטור בס"ד ע"ש ואחרי כותבי זה מצאתי וראיתי להכנ"הג ז"ל בסי' קפ"ב אות ע' וע"א בהג"הטו שהביא משם ה' מוהרש"ך ז"ל ח"ב סימן קנ"ט מאי דמסיק בתאי עניינא ע"ע וס' תשו' הרב ז"ל איננו בנמצא פה מתא יע"א לעמוד על בוריין של דברים מי יתן ידעתי ואמצאהו

(צ) שותפים. שמעון ולוי אחים ירשו מורישם חזקת ב' בתים והבתים הללו לא שוו בשיעוריהן והיה דר שמעון בבית הגדולה קרוב לעשר שנים ואח"כ רצה לוי שידור הוא ג"כ בגדולה מספר השנים שדר בה שמעון אחיו ושאח"כ יפילו גורלות והגורל ישבית מדון ויען שמעון ויאמר לכו ונפילה גורלות כעת עתה והימים הראשונים יפלו דמשמיא מיהב יהבי עמד השואל ושאל דבר מי יקום יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה

זאת אשיב טרם אחל"ה לדבר ואומר עם קנ"י הלא זה הדבר מפורש יוצא מתורתו של הרשב"ש ז"ל בסי' לק"ט פסיק ותני בכיוצא בזה דהדין עם התובע וצריך ליתן לו הבית הגדולה להשתמש בה כדרך שנשתמש בה האחר ואתה דע לך מה שלמד הרב ז"ל מה' שכנים הוא לענין דיכולים לחלוק חלוקת זמנים זה שנה וזה שנה אבל לענין מה שכבר דר האחד שהדין עם השני בהא ודאי לא מיירי הרמב"ם ז"ל כלל אלא שדעת הרב ז"ל כיון שהדין עמו לחלוק בזמנים אע"פי שלא חלקו כמי שחלקו דמי לענין מה שכבר דר מכאן ואילך חושבנא שיחלקו בזמנים לפי דעתם

ואולם לא אכחד מה שראיתי למור"ם ז"ל בסימן קע"א ס"ח שכתב וז"ל לא חלקו ונשתמש בו אחד מהשות' כמה שנים לא יוכל אח"כ האחר לומר לו להשתמש ג"כ כשיעור זמן שנשתמשת דכל זמן שלא חלקו כל אחד בשלו הוא משתמש עכ"ל וציין עלה בתשו' הרשב"א ז"ל סי' תתקנ"ו וחפשתי בהרשב"א ז"ל ולא מצאתי אלא שה' ב"י ז"ל מביא דבר זה אחר שהביא תשו' הרשב"א ז"ל בסי' תתקנ"ו בענין מקום ישיבת בית הכנסת ואין זכר לדבר זה שכבר דר בה לך נא ראה איך שיהיה ממה שהביא הרב"י ז"ל בשם הרשב"א ז"ל יראה שהוא הפך דעת הרשב"ש ז"ל ואמינא ולא מסתפינא דאי הרשב"ש ז"ל מחזא חזי לתשובת הרשב"א לא הוה פליג עליה דכללא הוא דלא קי"ל הלכתא כבתראי אלא היכא דחזו לקמאי וכיוצא בזה כתב ה' המבי"ט ז"ל ח"א סי' קל"ב דאלו הריב"ש ז"ל ראה דברי הריטב"א ז"ל לא היה חולק ע"ש וכ"ש בנ"ד דמרן ומור"ם פסקו כוותיה דהרשב"א ומי יעמוד כנגדם. ונמצא כתוב אצלי בזכרונותי בשם ה' בית דוד ז"ל ח"מ סי' צ"ה שפסק שהדין עם התובע וידור כפי מה שדר חבירו ולא דמי למ"ש הרשב"א ז"ל והביאו מור"ם ז"ל דהתם שאני דמצו שניהם להשתמש כא' כגון מרחץ וכיוצא בו וכן הוא בתשו' הרשב"ש ז"ל וכו' עכ"ל ואנכי לא ידעתי דעיקר דברי מור"ם ז"ל בנויים ועומדים על דברי מרן ז"ל בש"ע שם דאם הוא דבר שאין יכולים להשתמש בו כאחד דהיינו חצר או חנות או בית דמזקי בראיה אהדדי ובמחייתם דאז חולקים לימים ועלה קאי מור"ם ז"ל אם בעוד שלא חלקו נשתמש בה האחד דזכה לעצמו ועוד דמתבאר מדברי הרשב"א ז"ל שהביא מרן בב"י שכתב ואפי' בחצר שיש בו חלוקה וכו' דר"ל דמצו שניהם להשתמש וא"כ לא הי"ל להשתמש אלא בחלקו ועכשו שנשתמש בחלק חבירו הוי דינא כמי שדר בחצר חבירו שלא מדעתו שצריך להעלות לו שכר כמ"ש בטוש"ע סי' שע"ה דהכא שאני דמצי אמר בשלו הוא משתמש בכל דוכתא דמשתמש וקאי אבל בחצר שאין בהם דין חלוקה דלא מצו תרוייהו לאשתמושי ביחד פשיטא דאינו חייב לו כלום. שוב מצאתי תשובת הרשב"א ז"ל הלזו הלא היא כתובה בח"ב סי' קע"א ארוכה מארץ מדה וברור שוב מצאתי לה' עדות ביעקב סימן ק"ד ועיין להרב מג"א ז"ל א"ח סימן קל"ב מדיני הקדיש ע"ש בזה שמשם נלמוד לנ"ד ועיין להרב דבר משה ז"ל ח"ב סי' מ' ועיין עוד לה' מוהר"א קובו ז"ל בס' אדרת אליהו סי' ח"י מה שכ' בזה ועיין לה' מוהר"י בן נאיים נר"ו סימן טו"ב

(צא) שותפים. ראובן ושמעון נשתתפו ע"ז האופן שבשנה ראשונה נוטל ראובן חלק אחד מג' חלקים מהריוח ושמעון נוטל ב' חלקים ובשנה השנית חלק כחלק יאכלו ובתוך שנה א' ע"י איזה סיבה הסכימו להפרד חבילת השו' וטען ראובן שיקח למחצית הריוח של חצי הזמן ושליש בחצי הזמן לפי מה שנשתתפו לב' שנים ככה יעלה לו לפי החשבון ומשלשין לפי הזמן של השות' ושמעון משיב אמריו שתא קמייתא מזלא דידי הוא ואין לך אלא שליש כפי התנאי באמת כיוצא בזה מצאתי לה' תומת ישרים ז"ל סי' קצ"ט שאול נשאל בשוכר נער בה' שנים ובכל שנה תוספת על השנה הא' ובשנה הה' יותר מללם ומת הנער בסוף השנה הג' כיצד שמין ונחלקו בזה עם הרב מוהר"א הלוי ז"ל שם ע"ש סי' ר' ור"י ורי"א אלא דיש לחלק מהטעמים שנתנו לדבריהם

(צב) שותפים ראובן ושמעון נשתתפו לזמן קצוב וטען האחד שכבר חלקו השותפות בתוך הזמן נאמן דשותפי מרגלי קטטה נינהו ואין אדם דר עם נחש בכפיפה א' הכנ"הג ז"ל סי' ע"ח אות ז' בהג"הט

(צג) שותפים ראובן ושמעון נכנסו למקום אחד ושניהם רוכלים ומפני שחששו להם אולי יזיקו זה את זה במכירת החפצים