משכנות הרועים תרצא

אינו יכול לחזור בו בתוך הזמן אלא שאני רואה שאין זה מוסכם שהרי התוס' והרא"ש והמרדכי שם כתבו דיכול המתעסק לחזור בו מדין פועל דקי"ל דיכול לחזור בו אפילו בחצי היום ע"ש נמצאת אומר לדעת רבינו ל"ש שותף ל"ש מקבל עיסקא מאחרים אם קבלו להם זמן אינם יכולים לחזור בהם בתוך הזמן ולדעת התוס' והרא"ש ז"ל דמקבל עיסקא יכול לחזור בתוך הזמן מדין פועל אבל הנותן יכול להיות שאינו יכול לחזור בו כיון שהקנה להם המעות והשליטם להשתכר בה אינו יכול לחזור בו והמתעסקים גופייהו אינם יכולים לחזור בהם ולחלוק בתוך הזמן ודבר זה מוסכם מרש"י והתוס' ובעל המאור והרמב"ם לפי מ"ש מת א' מהמתעסקים כמו שהוכחנו ואיכא למימר דלד' רש"י והתוס' ודעמייהו דאין המתעסקים יכולים לכוף זה את זה לחלוק אע"ג דכופין לבעל העסק לחלוק וטעמא משום דהמתעסק נק' פועל ופועל כדין עבד ועבד יכול לחזור בו בחצי היום אבל המתעסקים דכל אחד עבד לחבירו אינו נקרא עבד דיכול לחזור בו בחצי היום וממילא שמעינן דה"ה להשותפים דאינם כופין זא"ז לחלוק בתוך הזמן כיון דליכא לתא דעבד

וראיתי להטור ז"ל שם סו"ך שהעתיק לשון רבינו בנותן מעות לחבירו לילך למקום פ' וכו' וסיים וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל עכ"ל ולענ"ד לא הבינותי דרבינו ס"ל דהמתעסק אינו יכול לחזור בו תוך הזמן כמו שהוכחתי ממה שסיים רבינו שזה כמי שקבע זמן הוא ואלו הרא"ש ז"ל ס"ל דהמקבל עיסקא יכול לחזור בו וכמו שמסיק שם הטור והטור השמיט סיום דברי רבינו הנאמרים באמת ומרן בב"י כתב וסיים בה הרמב"ם ז"ל שזה כמי שקבע וכו' ותמה על הטור דאיך השוה דעת הרא"ש ז"ל לדעת הרמב"ם ז"ל דלגבי מקבלים מחולקים כמ"ש רבינו לעיל בשם הרמב"ם שותפים שהתנו ביניהם שיעמדו לזמן קצוב וכו' אינם יכולים לחלוק עד שיגיע הזמן וכו' עכ"ל ואנכי עני לא ידעתי מאי ק"ל דהתם מיירי בשותפים עצמן שאינם רשאין לחלוק עד הגעת הזמן אבל במתעסק לא קמיירי הרמב"ם ז"ל ובשותפים דינא הכי הוא אבל במתעסק טעמא דעבד אימור דמודה הרמב"ם ז"ל דיכול לחזור בו כדעת הרא"ש וסיעת מרחמוהי אבל ממאי דדייקנא מסוף דברי רבינו ומרן ז"ל כתב ע"ד הטור וסיים בה הרמב"ם ז"ל וכו' מהתם הו"ל לאקשויי וכדוקיין והנלע"ד דהטור ס"ל דרבינו שכתב אינו יכול לחזור ולתבוע ממנו הממון עד שילך וכו' ולא נקט נפשיה בקציר"י אינם יכולים לחזור עד שילך למימרא דדוקא בעל העסק אינו יכול לחזור בו מטעמא דכתבו התוס' והרא"ש ז"ל והמרדכי אבל מקבל העיסקא יכול לחזור בו ומטעמא דכ' הנך רבוותא ש"מ דס"ל כהרא"ש אביו ועלה קאמר שזה כמי שקבע זמן שו"ר למרן בס' בד"ה שכ"כ ושהרמב"ם דייק בלישניה ושותפות שאני ע"ש שש אנכי וה' פרישה ודרישה האריך בזה ואין הפנאי מסכים להאריך בזה

ואתה דע לך נהי דקי"ל מת אחד מהשותפים או המתעסקים בטלה השות' כמדובר איברא צריכים אנו למודעי היכא דהוו ג' או יותר שותפים או מתעסקים ומת אחד מהם אם בטלה השותפות גם כן לגבי הנך דאכתי קיימי או דילמא לא בטלה השותפות לגמרי והנה מרן הב"י סמ"ו הביא תשובה א' להריט"בא ז"ל בראובן שמעון ולוי שקבלו ממון מיהודה לב' שנים ע"ת וכו' ותוך הזמן נפטר שמעון ועתה טוען יהודה וכו' וראובן ולוי טוענים וכו' תשובה רואה אני את דברי ראובן ולוי גם מה שטענו כיון שמת שמעון בטל העסק ובטלו התנאים טענתם טענה וכן מפורש בתוספת' וכן ראיתי למורינו הרב דן למעשה בכיוצא בזה משמו של הרמב"ן ז"ל עכ"ל פשטן של דברים מוכיחין דס"ל דהמקבל עסקא מחבירו לזמן אינו יכול לחזור בו בתוך הזמן מדאתי עלה משום דמת א' ממקבלי העסקא כמו שנזכר בטענת ראובן ולוי ופועל שאני דדמי לעבד ויכול לחזור בחצי היום ולא ס"ל כהתוס' והרא"ש ז"ל אלא דס"ל דהו"ל כשותפים דאינם רשאים לחלוק בתוך הזמן שלא מדעת כולם אלא שאם מת א' מהם נתבטלה השות' וס"ל דאפי' לגבי הנשארים ג"כ נתבטלה השות' אלא דמה שהביא ראיה מהתוספתא אין ראיה דנתבטלה ג"כ מהנשארים אלא דלצד היורשים הוא דנתבטלה אלא שרבו דן דין למעשה משמו של הרמב"ן דשמיע ליה הא דקתני נתבטלה השות' ר"ל אפי' לגבי הנשארים והרב מוהרשד"ם ז"ל הביא מתשו' א' להרשב"א ז"ל דפליג בהא אדברי הריטב"א ע"ש וכבר עמד על זה הכנ"הג שם בהגהב"י אות רכ"ד ורכ"ה ובתשו' ח"א סימן כ"א ובח"א ג"כ סי' קל"ב באריכות יותר והנה במאי דס"ל למוהרשד"ם ז"ל דהרשב"א פליג אהריטב"א ז"ל וס"ל דלא בטלה השותפות לגבי הנשארים לכאורה יש להביא ראיה מתשו' הרשב"א ז"ל שהביא מרן בב"י סימן ר"ן מחו' י' בא' שמינה אפוטרופוס על ב' בניו ומת א' מהם דעדיין האפוטרו' עומד במינוי ואמאי אלא ש"מ דלא בטלה השותפות אצל הנשארים איברא דמרן ז"ל גופיה בסי' ר"ץ מחו' ט"ו הביא תשו' להרשב"א במיוחסות סי' קי"ח דסותרת לתשובה זו דמשם נראה דבטלה לגמרי ע"ש וכבר עמדו על זה אבות העולם ועיין להכנ"הג סי' ד"ן אות פ"ו בהגהב"י ואות מ"ב בהגהב"י סי' ר"ץ והרבה דברים נאמרו בה ועיין לה' משפט צדק ח"א סי' מ"ב שדרך בכמה דרכים ואין כאן מקומו להאריך כי אינו מהענין

ולענין דינא דעת הריט"בא ורבותיו לומר דבטלה לגמרי ואחריו נמשכו גדולי המורים הרב משא מלך דף ח"י וכתב שם שאילו ראה מוהרשד"ם ז"ל תשו' וו הוה הדר ביה ע"ש ומהתימא איך ה' מוהרשד"ם ז"ל לא שלטו מאורות עיניו בדברי מרן בב"י שהביא תשו' הלזו והרב מוהריק"ש ז"ל בהגהותיו בס' ערך לחם ובתשו' בס' אהלי יעקב סי' ע"ד הורה גבר דנתבטלה לגמרי והעיד שכן דן רבו ה' הרדב"ז ז"ל ע"ש וכ"ה בתשו' הרדב"ז ז"ל החדשות סי' קל"ב ע"ש ומזה אני תמיה על הרב דרכי נועם ז"ל ח"מ סי' ל"ה שתפס במושלם כסב' הרדב"ז ז"ל אם לא במקום שיש שם שבועה ע"ש וכבר נודע שהרדב"ז ז"ל עם מוהריק"ש ז"ל הן הנה היו שמו'רים לבני ישראל במצרים ואיך פסק הפך דעתם ז"ל גם אשו"ר לה' פמ"א ח"ב ס"סי מ"ד תמ'ה תמ'ה יקרא על מוהרשד"ם ז"ל איך אשתמיט מיניה תשו' הריטב"א ז"ל ושכבר עמד בזה הרב קרית מלך ע"ש וכ"ד הרב מוהר"י אלבעלי ז"ל בספר קהלת יעקב בשאלה כ' עש"ב. גם ה' לב שמח ח"מ סי' טו"ב נשאלו בנשארו שאר השות' זולת השותף שמת ופשיטא ליה דנתבטלה השותפות לגמרי וכשהמשיך בנו השותפות עמהם אינו מחוייב בתנאים שהיו עם אביו דשות' חדשה מקרי ע"ש וכעת חזות קשה הוגד לי במה שראיתי להרב נאמן שמואל ז"ל סי' ק"ב שנשאל בג' שות' שמת א' מהם כתב