משכנות הרועים תרנז

(מא) שבועה. קי"ל שבועה דאוריית' צריכה נק"ח בס"ת כמ"ש בטוש"ע סי' פ"ז סט"ו וכתב ע"ז מור"ם וי"א דס"ת לאו דוקא אלא ה"ה שאר ספרים שיש בהם שמות מהרי"ו וכו' עכ"ל וספר תשו' מהרי"ו ז"ל שממנו חוצב דין זה לא ראיתיו עד הנה והדבר תמהני איך יצוייר ששאר ספרים עדיפי מתפילין דלא שקלי' להו לאשתבועי אלא לנק"ח והתימה מהסמ"ע שכ' משמע דשאר ספרי עדיפי מתפילין וכו' ע"ע דאיך אפשר למימר הכי וכבר נתעוררו ע"ד מוהרי"ו ז"ל הרב ט"ז והש"ך ז"ל ע"ע ומה שרצה ללמד זכות הט"ז ז"ל בזה דבדורות האחרונים הקלו בשבועה כמ"ש לקמן סי"ט ואפשר דגם בזה נהגו להקל ע"ע ולא ידענא תנא אהיכא קאי שאם למוד הזכות הוא על מהרי"ו ז"ל הא ליתא דמהרי"ו ז"ל קא' גמר למלתיה מדברי הרא"ש ז"ל דבעיקר דינא משתעי ואי על מור"ם ז"ל אכתי לא אפרוק מחולשא מהרי"ו ממאי דקשה להרב ז"ל ותו דא"ה איך מייתי לה בד"מ והעלה אותו על המפה ולא אמר ולא מידי למימר דהאידנ' ל"ד ס"ת וכו' ועוד דהו"ל למור"ם ז"ל למתני האי דינא בסי"ט ולא הכא דמיירי בעיקר הדין ועוד אכתי קו' במקומה עומדת כיון דהאידנא הקילו אמאי גבי ת"ח העמידו דבריהם להשביעו בתפילין דחמיר משאר ספרים כמ"ש הוא ז"ל ועלה בדעתי קל"ה כמות שהיא לומר כמ"ש מהרי"ו דל"ד ס"ת אלא ה"ה שאר ספרים ר"ל חומשין הכתובין כהלכתן אלא שאין דין ס"ת עליהן איכו השתא חל עלינו חובת ביא'ור דהשתא צ"ל חומשי עדיפי מתפילין דלשאר אינשי דעלמא בס"ת או בחומשים אבל לת"ח מסתייה בתפילין והנה בס"פ מי שמתו אהא דאמרינן התם ס"ת צריך מחיצה עשרה כ' התוס' דוקא ס"ת וגם בחומשים יש להחמיר כמו בס"ת אבל בשאר ספרים דיים בכיסוי בעלמ' עכ"ל ולא נתבאר בדבריהם תפילין מה תהא עליהן אי דיינינן להו כס"ת וחומשין או לשאר ספרים ולעיל מניה איתא תו התם תניא בית שיש בו ס"ת או תפלין אסור לשמש בו עד שיוציאם או יניחם כלי תוך כלי וכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו דהא דמהני כלי בתוך כלי דוקא לתפילין וה"ה לשאר ספרים ולא לס"ת דבעי מחיצה עשרה ע"ש למדנו דחומשין כס"ת לא מהני בהו כיסוי כלי תוך כלי אלא מחיצה יו"ד ותפילין ושאר ספרים תסגי להו בכלי תוך כלי ומ"ש התוס' דיין בכסוי בעלמא ר"ל כלי תוך כלי לאפוקי מחיצה עשרה והתוס' והרשב"א אמרו דבר א' ולזה יש ליחס דעת מהרי"ו ושאר ספרים דקאמר היינו חומשים דעדיפי מתפילין אלא דס"ס לא עדיפי כס"ת ומ"ש שיש בהם שמות הקודש אע"ג דלא הוו כס"ת מ"מ הרי יש בהם שמות וחשיבי קצת כס"ת וזה שלא כדעת רש"י שכתב שם שצריך מחיצה עשרה ולהניחם בכלי תוך כלי ודוקא לתפילין ולא אס"ת אלא דבעי מחיצה עשרה ודוקא ס"ת אבל ספרי הקדש חומשים כיון שאינם עשויים בגלילה סגי להו בכלי תו"ך ע"ש והתוס' לא חילקו בחומשים שעשויים בגלילה לשאינם עשויים ומרן בב"י בא"ח סי' ר"ן כתב ואפשר מה שהשוו התוס' חומשים לס"ת בחומשים העשויים בגלילה דוקא עכ"ל ולפי מאי דכתיבנא ליישב דעת מהרי"ו א"א לומר כן דמיירי בחומשים העשויים בגלילה ומחוורתא כדאמ' מ' דמוקמינן לסברת מהרי"ו ז"ל כדעת התוס' כפשטן קושטא קאי דליכא למימר הכי בדעת מהרי"ו דאיהו ז"ל מסייע למלתיה מדברי הרא"ש ז"ל שכתב ס"ת או שאר חפץ כמ"ש ה' ט"ז משמו ובהרא"ש ז"ל ר"פ שבועת הדיינים כתב וז"ל או שאר חפץ של מצוה ע"ש ולא קרו רבנן לחומשים חפץ של מצוה והיה נ"ל לומר דהרא"ש ז"ל לצדדין קאמר וה"ק למחוייב שבועה דאורייתא בס"ת ואי שבועת היסת היא תסגי ליה בנקיטת חפץ של מצוה וכ"הג כתב הט"ז ז"ל לחלוק על מהרי"ו ז"ל ע"ע אלא דלפי"ז צ"ל דהרא"ש ז"ל מכת הסוברים דשבועת היסת נמי בעי למנקט חפצא בידיה וכדעת רש"י ז"ל לחד לישנא ועיין בתוספות כתובות דף פ"ח בד"ה ומייתי לה וכו' ובגיטין דף ל"ה בד"ה לא שנו ובשבועות דף מ"א בד"ה מאי איכא ע"ש הא ואי ליתא דהרא"ש ז"ל בשבועות שם בתוספותיו ופסקיו חלק על סברא זו ובמ"א יתבאר פרט זה בס"ד

ואולם לא תעזוב נפשי לשאו"ל מה שנוהגים הב"ד של כת הקודמים אשר היו לפנינו לפנים ולפני לפנים אשר שמענו ונדעם זכר כלם לחיי עד גם אנחנו צעירי הצאן צאן קדשים אוחזים מעשה ידיהם של צדיקים נו"ן דמי שנתחייב שבועה דאורייתא פותחין לו את היכל הקדש ומניחין ידו על התיק שיש בו ס"ת ואומר וחק הד אתורה שאיני חייב לו אלא כ"וך או שאיני חייב לו כלום ולהכחיש את העד וכן בשאר שבו' של תורה אמנם בשבועות היסת מניח ידו על איזה ספר שיהיה בספרים המודפסים ונשבע בלשון האמור ונפטר ואחר האחרון אני בא לדעת בספרי הדפוס אם יש בהם קדושה כגון התנ"ך המודפסים ושאר ספרים של תורה שבע"פ דאם יש בהם תורת קדושה או לא דיש פנים לומר דאין השראת קדושה אלא על האותיות שהם ע"י הכתיבה וס"ת ותפילין ומזוזות יוכיחו דבעינן בהו כתיבה ממש ולא דפוס ומה גם במודפסים ע"י עכו"ם שהדעת נותנת שאין חלות שם קדושה עליהם

וראיתי להרב השלם הרמ"ע מפאנו ז"ל בתשו' סי' צ"ג שהכשיר לכתיבת הגט בדפוס דלא הוי אלא חק יריכות וכשר בגט אע"ג דסתו"ם חק יריכות נמי פסול וכו' אבל הכא בדפוס שלנו עיקר הכתיבה בדיו וכו' ויותר מזה לומר לכם בדפוסים האלו וכו' עש"ב כנראה דקרוב לו' דאפילו בסתו"ם הדפוס מקרי כתיבה כשהוא בדיו וראיתי להרב משאת בנימין בסי' צ"ט שהביא תשו' הרמ"ע ז"ל הלזו והרחיב העמיק בענין זה ובהסכמ"ה עלה דספרי הדפוס ישנם קדושה כספרים הנכתבים ע"ש מה שהאריך והרב מג"א ז"ל ריש סי' רפ"ד כתב דהדפוס כתיבה מעליא הוא ורמז לתשו' הרמ"ע וה' משאת בנימין ז"ל הניתנים למעלה גם משם ה' לחם חמודות ובסי' של"ד סקי"ז כתב דגם בדפוס היה נראה לאסור דכתי' מעליא היא כמ"ש בסי' רפ"ד גם הרב פרי מגדים סי' ר"ס סקי"ח כתב בפשיטות דספרי הדפוס יש בהן קדושה גם אשו"ר לה' גט פשוט סי' קכ"ה סקט"ו דף קמ"א סוף ע"ב כתב וז"ל וחקיקה הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא לפי ששמעתי אומרים דאין בספרים הנדפסים קדושה כמו הנכתבים בכתיבה ולי נר' דאין לחלק והאריך בזה ע"ש גם הרב מוהר"י נבון ז"ל בס' גט מקושר דף ע' ע"ד כתב על דברי הרב גט פשוט ונכון הוא וכו' ולדעת כלם המזלזל בספרים הנדפסים עתיד ליתן את הדין וכו' עכ"ל עין רואה חבל נביאים סיעת"א דשמיא נמנו וגמרו דהספרים הנדפסים כלם קדושים ושפיר דמי להשביע בהם והנשבע בהם לשקר חטאו ישא האיש ההוא ב"מ. האמנם עדיין יש חיקור דין לומר דע"כ לא