משכנות הרועים סג

שמשתעבד ואפי' באמירה בעלמא דכתי' אנכי אערבנו מתקיף לה ר"ח הא קבלנות היא דכתי' תנה אותו ע"י אלא אמר ר"י מהכא דכתיב לקח בגדו כי ערב זר וכו' אמר אמימ' ערב (חסר בכ"י) מחלוקת ר"י ור"י לר"י דאמר אסמ' קניא ערב משתעבד ולר"י דאמ' אסמ' ל"ק ערב לא' משתעבד א"ל ר"א לאמי' הא מעשים בכל יום דאסמ' ל"ק וערב משתעבד אלא אמר"א בההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשע' נפשי' ע"כ ומעתה אני תוהה דהיכי גמר מדין ערב דאסמ' מדאורייתא קניא דערב שאני משום דבההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשע' נפשי' כדמסיק התם וע"ק במאי דמייתי מהך קרא דאנכי אערבנו דהתם דחי' הא קבלנו' היא ולא ערב ומן התורה לא אשכחן ערב דמתחייב אלא בקבלנו' וכזאת יש להקשות על מרנא בב"י ר"ס קכ"ט עמ"ש הטו' שם שהערב משתעבד מן התורה וק' בגמ' מאנכי אערבנו עכ"ל והתם דחו לה כמדובר ואמת שלשון הטו' שכת' מן התו' הכריחו לומ' הן דרך קרא דמייתי בתר הכי תלמו' ד"ק הוא ולא מן התו' וק' הדבר ובהא איכא למימ' דבקבלנות נמי איכא אסמ' אם לא הביאותיו אליך וגו' והיכי משתעבד אלא עכ"ל מדאוריית' אמרי' אסמ' קניא ותלמו' דחי לענין ערב דמשתעבד מהכא ליכא למיגמ' דהא קבלנו' היא אבל לענין אסמ' שפיר קא יליף הרב ז"ל איברא לפום מאי דמסיק איכא למימ' אסמ' נמי מדאורייתא ל"ק וטעמא דבקבלנו' ובערב דמשתעבדי מן התורה כדילפי' מקראי משום דבההיא הנאה וכו' כמדובר וע"ק לפ"ד ז"ל לפום מאי דבעי למימ' אמי' דערב דמשתעבד במחלוקת שנויה דלמ"ד אסמ' קניא ערב משתע' צ"ל דאוקמו' אדין תורה ולא חדשו בה חכמים דבר ולמ"ד אסמ' לא קניא צ"ל דתקנת' דרבנן ה"א אמ' דל"ק ולא אוקמו' אד"ת והנך קראי דינא דאורייתא נינהו וא"כ צ"ל דרב הונא דמעיקרא מייתי מהנך קראי מאי דעתי' כיון דהוי אסמכתא ונהי דמדאו' אסמ' קניא הא מיהא אתו השתא רבנן ואמרו דל"ק או"ד ס"ל כר"א דבההיא הנאה וכו' אהני ה"ט אפי' בתר דאמו' רבנן אסמ' ל"ק לר"י ולמ"ד אסמ' קניא אפי' מדרבנן ערב משתע' מן התורה דאסמ' קניא אפי' בשאר מילי דלית בהו טעמא דבההיא הנאה וכו' ולקמן ית' בס"ד

ומסיים שם ה שלה"ג ועיי' בפ' דו"ה פסק רבינו נתנאל עכ"ל וז"ל המרד' שם בפ' דו"ה מצאתי בשם רבי' נתנאל מקינון דאסמ' קניא לגבי הקדש וצדקה שהרי אסמ' קונה כדאמ' מנין לערב מן התו' דכתי' אנכי אערבנו והיינו אסמ' עכ"ל ור"ל אע"ג דקיי"ל אסמ' ל"ק היינו מדרבנן אבל מדאורייתא קניא וגבי הקדש וצדקה אוקמו' אד"ת ומייתי מערב דהוא אסמ' ומדאורייתא משתעבד אמנם מדברי רבי' מאיר ז"ל שהובא במרד' לעיל מניה משמ' דס"ל דמדאורייתא נמי אסמ' ל"ק שכתב וז"ל וכתב ר"מ דנדר ושבו' ות"כ מהניא אפי' מאסמ' דרובן ע"י דאי הם דאם יהיה אלהים עמדי אם נתון תתן את העם הזה בידי דהוי אסמ' כמו כל דאי דפ' א"ן וכן הרבה עכ"ל משמ' להדיא דדוקא לענין נדר ושבו' כיון דאשכחן דכולהו בל' אם קא משתעו ש"מ דאלים כח הקדש וצדקה דחיילי אפי' באסמ' אע"ג דמדאורייתא ל"ק הקדש וצדקה שאני והך דערב ה"ט דמשתע' משום דבההיא הנאה וכו' לפ"ז במחלוקת היא שנויה בין רבי' נתנאל ורבי' מאיר זצ"ל שוב מצאתי בהגה"ה מרד' בפ' ז"ב סי' תשכ"א וז"ל ומשחקי בקוביא וכו' ומיהו מדאוריית' אסמ' קניא דכתיב אנכי אערבנו ומיניה נפ"ל ערב דכל ערב הוי אסמ' ומכאן אומר רבינו נתנאל דלגבי צדקה אסמ' קניא דכח צדקה עדיף ועיין בפ' דו"ה עכ"ל ור"ל דכח צדקה עדיף לאוקומ' אד"א אע"ג דהשתא מיהא איכא מ"ד דאסמ' לא קניא וכוותי' קי"ל:

וראיתי למרן בב"י ח"מ סי' ר"ז דף קצ"ג ע"א שהק' כיון דקיי"ל אסמ' ל"ק איך נותן גט ע"ת אם לא באתי וכו' והרמב"ן כת' דלא אמרי' אסמ' ל"ק אלא בד"מ אבל לא בקידושין וגיטין ע"ש שהאריך ואע"ג דבגט כותבים גט וקיי"ל דזמן הוי כמעכשיו וקי"ל דבמעכשיו ליכא לתא דאסמ' הא מיהא מדאוריית' לא בעי' זמן בגט אלא תקנתא דרבנן היא משום פירי או משום יחפה על בת אחותו כדאמרי' בפ"ק דגיטין דף י"ג ע"ש לפ"ז הדרא קו' רבוואתא לדוכת' דמדאוריית' דלא בעי זמן בגט היכי מצי יהיב גיטא ע"ת ואי ס"ל להנך רבוואתא כס' רבינו נתנאל דמדאורייתא אסמ' קניא לק"מ דמדאורייתא גט מעליא דמדאוריית' אסמ' קניא והשתא דאמו' רבנן אסמ' ל"ק הא אינהו תקינו זמן בגט דהוי מעכשו אלא ודאי דהנך רבוואתא ס"ל כרבי' מאיר דמדאורייתא נמי אסמ' ל"ק ומדאורייתא לא בעי' זמן בגט אהא ק"ל שפיר ואע"ג דהוו מצו למימר נהי דמדאורייתא לא בעי' זמן בגט מיהו בגט ע"ת היו כותבי' זמן לסלק כח האסמ' א"נ שהיו כותבי' בו מעכשו ועדין לא נתקררה דעתי דאטו הנך רבוואתא אתו לאוריי לן קודם תקנת זמן בגט היכי הוו כתבי ולקמן יתבאר בס"ד

וראיתי להרב"ח ז"ל שם סי' ר"ז סי"ז עמ"ש הטו' כשהמו' מקנה ללוקח ע"ת אם תעשה לי וכו' הוי אסמ' וכו' עכ"ל כת' ז"ל וק"ט א"כ איך נמצא ידינו ורגלינו על כל תנאי ב"א זע"ז שכולן בל' אם הם ותולה בדעת חברו וכך התנו משה וישראל עם ב"ג וב"ר אם יעברו ונתתם וי"ל וכו' ותנאי ב"ג וב"ר ודאי ל"ק דהתם הוי משה וישראל ולא הוי בד"ח מעולם כמוהו עכ"ל ובודאי בד"ח בלא קנין לא מהני כמ"ש הטור שם סי"ט ואיך אפשר שמרע"ה קבל קנין מכל ישראל או בית דינו כמו זר נחשב לקבל קנין מרבבות ישראל. גם מ"ש א"נ במעכשיו כתב שם דצריך קנין והדבר קשה כמו שנאמר עוד תי' שכל דין אסמ' דל"ק א"א מדרבנן אבל מדאורייתא ודאי קניא כי היכי דערב משוע' מדאורייתא בלשון אסמ' וכו' והשתא ליכא קו' מב"ג וב"ר דהתנאי היה חל על ד"ת וכו' ע"ש ובעיקר קו' מב"ג וב"ר כבר מתורצת בדברי הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ע"ב סי' ג' ע"ש אלא שראיתי להטור סי' רמ"א סי"ז שהביא קו' זו ולשם הרב"ח החזיק סברא זו לדעת הטור ע"ש ואני עני נלע"ד דמב"ג וב"ר לק"מ כיון דבאסמ' אם קנו מניה במעכשיו קנה ואפי' באמירה בעלמא דא"ל מעכשיו א"כ כ"ש נתן לו הדבר אשר התנו עליו וכן מצאתי להר"מ במז"ל בפ"א מה' מכירה הל' ג' שכתב האומר לחברו אם תלך עמי למקום פ' אתן לך כ"וך ונתן לו קנה וילך עמו וכתב ה"ה ז"ל שנלמד מהאומ' מעכשו ע"ש וכדכתיבנא בעניותינו וב"ג וב"ר כבר נתן להם מרע"ה את הערים ותנאי הוה הדבר שאם יעברו תתקיים המתנה בידם ואם לאו אינה מתקיימת בידם ובכה"ג ליכא משום אסמכתא כלל וכדכתי' בעניותינו בס"ד

ועוד נלע"ד דבענין ב"ג וב"ר ליכא לתא דאסמכ' כלל דכל עיקר מטרין לא הוו לה לאסמ' דל"ק