משכנות הרועים תריח

וראיתי לרבינו בפ"ה מה' מכירה דין ט' שחזר וכתב דין זה דא"צ עדים וכתב ע"ז הראב"ד בהשגות אין הכל מודים בקנין עכ"ל ולא ידעתי מ"ט לא השיב שם בפ"א ונטר לה עד הכא ועוד צל"ד על רבינו שחזר וכתב דין זה בפ"ה עד שמצאתי במקובצת לבתרא במ"ד לדף מ' אהא דאמר התם קנין בפני שנים כותבין וכו' וז"ל א"א לכאורה הא דאמרי' להו בפני שנים לא מפחד כפירה הוא אלא שאין מתקיים המעשה אלא בב' ואפילו הוא מודה לו שאם מפחד כפירה גם כל המעשה אשר יעשה האדם עם חבירו מתנות ומכירות ומחילות וחילופי חפץ בחפץ והלוא' כלם צריכים ב' עדים ויש מהם צריכים כתיבה ויש שאין צריך וכו' אבל נראה כי שאר הדברים מתקיימים בהודאת שניהם ואלו אינן מתקיימין אלא בעדים ולפי' הוצרך לומ' קיום שטרות לומ' שאין מתקיים בג' מעתה קנין אין מתקיים אלא בעדים וכ"כ הגאון ז"ל אלא שהרי"ץ חולק בדבר ואני מוסיף ע"ד הגאון ז"ל כי על תפיסת סודר בלבד נאמר מפני שאין בו שום משא ומתן וכשלא בעדי' מחזי כחוכא ואטלולא אבל בקנין האמור בתורה שלף איש נעלו ונתן לרעהו א"צ לעדות אלא מה שיודה לו כנ"ל עכ"ל אמור מעתה שבפ"א שלא הזכיר רבינו ק"ס בפירוש לא מצא מקום להשיג אבל בפ"ה דמיירי בק"ס שפיר השיג הלכך דקדק וכתב ואין הכל מודים לו בקנין ר"ל לאפוקי קנין שליפת הנעל הכתוב במקרא והרי"ף ז"ל לאפוקי מסברת הגאון ז"ל אתא לאשמועינן דבלא זה קשה מאי קמ"ל והתוס' שם כתבו בשם ר"ת ז"ל דאין ראיה מכאן דצריך שנים דהא אמרי' בקידושין לא אברו סהדי אלא לשקרי ע"כ דלפ"ד הראב"ד ז"ל אין משם ראיה דהתם עבור מעשה ופלגי נכסייהו בהא הוא דקאמר תלמודא לא איברו סהדי וכו' והגאון והראב"ד ז"ל מודו בהא אלא דבק"ס דגריע ס"ל דבעי עדים. גם מה שהביאו ראיה מפרק הזהב מהך דהיה עומד בגורן וכו' כבר דחו התוס' ראיה זו בפ"ק דסנהדרין דף ו' בד"ה פשרה וכו' ע"ש. ועוד איכא ריעותא אחרינא בק"ס משא"כ בשאר ההקנאות דכל עוד שיושבין שם או בעוד שהם עסוקין באותו ענין יכולים לחזור בהם כדאי' בבתרא דקי"ד ועיין בשיטת הרמ"ה ז"ל שם סי' ט"ל מה שכתב באורך ועיין בהרא"ש ז"ל שם וה"ה ז"ל בפ"ה דה' מכירה ובסמ"ע והש"ך סי' קצ"א ס"ז יעו"ש וכיון דקליש קנייניה אמטו"ל צריך עדי' ובפ"ק דקידושין דף י"ו אהא דתניא עבד עברי קונה עצמו בשטר פריך ה"ד וכו' אלא שחרור שטר למ"ל לימא ליה באפי תרי זיל א"נ באפי ב"ד זיל וכו' ע"כ ומריהטא דגמ' משמע דמחילה לא מהניא אלא באפי סהדי דוקא וקשה דאפי' לסברת הגאון והראב"ד ז"ל דצריך עדים ה"ד בק"ס דקליש קנייניה. כמבואר בדבריהם הנאמרים באמת אבל המחילה מהיכא תיתי דצריכה סהדי כל היכא דלא מכחישי אהדדי וכמבואר עוד בדברי הראב"ד ז"ל שם והתוס' ז"ל שם כתבו דיש להוכיח מכאן דכל שאין גופו קנוי מהניא מחילה בלא קנין ודחו שאני עבד כיון דמוחזק בגופו אין לך קנין גדול מזה ע"ש משמע דאי בשאר מחילות בעי קנין גדול נמי באפי סהדי דלא מסתבר למימר דהכא גבי עבד כיון דמוחזק בגופו הו"ל כמו קנין הא מיהא באפי תרי בעי אבל מחילה בעלמא דבעיא קנין אה"נ דלא בעיא בי תרי דאין סברא לומר כן שהרי מה שהוא מוחזק בגופו אין קנין גדול ממנו ואפ"ה בעי באפי תרי ומצאתי להר"ן ז"ל בפי' ההלכות שכתב ודאמרי' למ"ל באפי תרי לאו למימרא דמחילה צריכה עדים וכו' אלא להכי נקט באנפי תרי לומר הכי באפי תרי סגי כאלו החתימו בשטר שהרי העדים מעידים וכו' עכ"ל ואכתי לא נתקן מאי קאמר א"נ באפי ב"ד למאי הלכתא אלימא דלהוו עלי סהדי מ"ש ב"ד ומאי אולמייהו לענין עדות טפי מכל בי תרי וא"ת אפילו חד מכ"ד סגי מ"ט והיכן אשכחן לענין עדות שתהא עדותו של א' מהב"ד כבי תרי והא דנאמן הדיין לומר לזה חייבתי וכו' דאיתא בקידושין ופסקה הטור סי' כ"ג ע"ש אינה ענין לזה דהתם מוכח דלא חשיב אלא כעד א' דוק ותשכח. וכתב ה' כנה"ג סי' קצ"ה אות א' בהג"הט דהראב"ד הוא יחיד בדבר ואין לומר קי"ל ואחה"ר לא משמע כן בלשונו בהשגה שכתב אין הכל מודים גם ה"המ ז"ל כתב והם וכו' מהני לשני מש' דרבים העומדים בס' זו והראב"ד ז"ל כתב משם הגאון ז"ל כמדובר אלא הא מיהא דרובא דרבוותא לא ס"ל הכי ועיין בשיטת הרמ"ה בפ' חזקת הבתים דף מ' וכו' ובה' העיטור ז"ל סוף מאמר קנין ומהראיות שכתבו התוס' ז"ל ע"ע פשיטא דלא מצי למימר קים לי וכ"ש אנן בדידן דבתריה דמרן הש"ע ז"ל גרירנא ואין דנין לעולם ע"פ הקים לי מודעת זאת בכל הארץ הזאת העיר יע"א

(נ"ד) קים לי אנן בדידן דגרירנא בתריה דמרן הש"ע ולא מצי הנתבע למפטר נפשיה בטענת קים לי כפ' הפוטרני עיין בב"י ז"ל סי' כ"ה ובכנ"הג לשם סעיפים ופארות והרב ש"ך ז"ל חיבר ס' תקפו כהן עד"ה ע"ע אמנם בדבר שלא נתברר בש"ע ולא בדברי מור"ם ז"ל בהגה ונמצא בתשו' חכמי הדורות מלכים מתדיינים מצי הנתבע למימר קים לי ומנהגינו להכריע כפי דעתינו הקצרה או לפשר מיהו אם נפל מחלוקת אי חשיב פירעון או לא כתב בספר לחם רב סי' קע"ו דלא מצי מפטר נפשיה ולומר קי"ל כמ"ד דחשיב פירעון דהוי כבריא בחיובא וס' בפירעון שנתבאר בסי' ע"ה ע"ש ועיין להמש"ל ז"ל בפ"א מה' טוען דין ט' ע"ש ועיין לעיל במערכת אות ב' מדין בריא בחיובא וכו'

(נה) קידושין במותב תלתא כחדא הוינן יתבין אנן ב"ד דחת"ל שעמדו בפנינו שנים עדים היק' ה"ר משה יצ"ו בכ"הר המנוח ה"ר שלום כהן נ"ע והבחור ה"ר מכלוף בכ"ר שלום הכהן ישצ"ו וקאלו אלדי הומאן יכדמו מעא ישועה ן' אברהם אזברו ודאיים יקול אלדי יחוב יכוד אסתר אלמנת יעקב פרץ נ"ע ומשה זאד קאל אלדי קאלו ישועה הנזכר ראני נחב נעטיהא לקידושין לאכן מא נערף כיף נעמל באש נעטיהא לקידושין ועוד העידו שניהם אלדי יום אג'מעא סדר בשלח מכלוף דאכל לברצ'ו מן באב אנחאס ושאף משה הנז' אבט מן אלבורז ותקאבלו בעצ'הום בעץ' וקאלו מכלוף יא משה אסבך אבט וקאלו משה ראו ישועה הנז' בעת וראייא מרתאיין ולא תלאתא ועאטיהום ישועה הנז' והווא וואקף קדאם באב אצ'אר אלא מחבובא מן בארא וסאבו אסתר הנז' וואקפא מן דאכל קודאם אלבאב וספסארי מורמי עלא וג'אה ושאפו אלדי וג'אה ליהום ופ'י ידהא כסווא אלדי יערפ'וה מתאע ישועה הנז' ומן בעד צ'וור וג'הו ישועה הנז' ליהום וקאל הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל וקאלו משה הנז' אסהאר לקידושין אלחרוף ואג'ב ישועה הנז' וקאל אדא מא ינפעסי בתמיהה ומן בער עאייטאה