משכנות הרועים תרה

תעטיה וצ' אוכתהא פלווז ובעד מא אופאוו אלעאב וקעדו יכצרו פ'לווז ויאכלו קעדו יתכלמו לבחורים הנז' עלא טפלא אוכרא אלדי כדאת קידו' ומסאת לתונס ג' אווכת אטפלא אלדי קאעדא מעא לבחורים הנז' קאלת כאן אנא מא עטאני חד קידושין קאם וואחד מן לבחורים הנז' פיידו מוץ קאלהא נתי תחב קידושין כוד האד אלמוץ קידושין קאמת הייא כדאתו מן ידו לווחתו פלבית אלדי קאעדין פיהא תכף ומיד אח"ך קאם בחור אכ'ור קאל ליהא כ'וד האד לכמס לווזאת קידושין מן ענדי בעד מא כדאתהום קאמת אוכתהא אלי אצגאר מנהא צ ארבתהא עלא ידה טיירתהא להא בעץ' מן לווז קאלו להא קאלך האדוך קידושין ורזעת לבתולה אלדי עטאהא אלווז לבחור קידושין לקטתהום מן אל קאעא כצרתהום וקאעדא תאכול פיהום וכיף קאעדא תאכול פיהום אכ'ר אלווזא קאל ליהא לבחור אלדי עטאהא אדוך ראהום קידושין קאמת אטפלא לווחתהא מן פומהא וראווהא ג' בחורים הנז' וואחד מנהום ולד כאלת אטפלא והווא העיד על כל הנז"ל ושני בחורים הנז' שנתנו העידו זה על זה כמו שהעיד העד הנז' עכ"ל העדות

זאת אשיב הן אמת כי רבו גדולי ישראל האומרים דקרובי האם נמי פסולים מן התורה ובדעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפי"ג מהלכות עדות שפסולים מדבריהם וכתב מרן ז"ל משום דגמר לה באם אינו ענין לאבות תנהו ענין לאם וכו' ע"ש רבו בו הדעות הרשב"ץ וה' תומת ישרים סי' פ"ג ואחריהם כל ישרי לב כמ"ש הכנ"הג ז"ל בא"הע סי' מ"ב ובח"מ סי' ל"ג והש"ך שם מסיק דהוי דאורייתא אבל מה נעשה שמרן בב"י א"הע סוף סי' מ"ב הכריע דעתו הרחבה שאם עדיין לא נשאת צריכה גט ע"ש ועיין בתשו' הרב מוהרח"ש ז"ל בקונט' עיגונא סי' מ"ב דף ק"ץ ובה' גבעות עולם ז"ל סי' י"א דף י"ז ע"ד ודף נ"ה ע"א והרב דברי יוסף ז"ל סי' מ"ד ועד אחרן גאון ירושלים תובב"א בס' שמחת יו"ט דף ע"ה ועיין לה' בית שמואל ז"ל סקט"ו ומי יבא אחרי המלכים האדירים להתירה לשוק בלא גט ועיין בספר אליה רבא וזוטא מדף ס"ח והלאה

ועוד בה צריך לחקור אם נתכוונו שניהם להעיד ודבר זה נפתח בגדולים ועיין לה' גבעות עולם ז"ל שם ועיין להב"ש ז"ל שם סק"ח ואת"ל דאין כאן אלא עד א' ואנן גרירי בתר מרן בש"ע דפסק שם דאין חוששין לקידושין מ"מ מקובלני מגדול בדורו הרב ד"ן ז"ל דשמיע ליה דלא נפקא בלא גיטא אלא עד דמשתכח איזה ריעותא אחריתי אבל בלא"ה לכתחלה חוששין לעד אחד ודבר זה בפיהו אמת שכ"מ לה' דבר יוסף ז"ל בסימן ט"ו דף ז"ך רע"ג שכ"כ משם הרב מוהרש"ך ז"ל ח"ב סי' קנ"ח ע"ש ואין תשו' הרבנים הללו מצויים אצלי אמנם ה' מוהרש"א ז"ל בספר משחא דרבותא בא"הע סי' ע"ב העיד משם הרב אביו ז"ל ומשם מוהרי"ך דאין חוששין כלל עיין בנמוקי הרב אביו ז"ל שם. אמנם בנ"ד שאמ"ל כוד אד אלמוץ קידושין ולא אמר תהיה מקודשת אלא משמע שהמוץ קידושין וכבר האריכו בזה רבני ההוראה והרב פרי הארץ סימן ג' האריך בכל הסעיפים ועיין בתשו' הרשב"ש סי' ת"ק ותשו' הרב מוהר"י לבית לוי כלל א' סי' ד' ותשו' הרב מוהר"א בן חסון ז"ל אשר הובאת שם

גם שלא אמר לי אעפ"י שיש להשיב דחשבינן להו בעסוקין באותו ענין סוף סוף מידי פלוגתא לא נפקא בין מוהריב"ל והרדב"ז ז"ל ועיין לה' כנ"הג ז"ל שם אות ט"ל בהג"הט והרב יד אהרן אות כ"ו והרב פרי הארץ ז"ל שם ואע"פי שהמקדש השני אמר מן ענדי איכא למימר לקדשה לאחר ולא לעצמו ועיין בתשו' הרבנים הנאמרים באמת תו דבעינן לשון המורה להבא כמ"ש מור"ם סי' ז"ך ס"ה ועיין בתשו' מוהר"י הלוי שם וה' פרי הארץ שם

ועוד בה דהאמת יורה דרכו דאינו אלא דרך שחוק והתול שהרי לאחר שקדשה הא' חזר השני וקידשה ועיין במור"ם ז"ל שם סי' ז"ך והרב בית שמואל סק"י וה' דברי יוסף סי' ט"ו ט"ז

וכיון דא"צ גט אלא לכתחלה כשעדיין לא נשאת תסגי להו כל הנך סניפי להתירה לכתחלה ונתוועדנו יחד והסכמנו הסכמה גמורה מכאן והלאה דבתלתא ספיקי דישתכחו בקידושין או בפלוגתא דרבוותא מקילינן לכתחלה ובהסכמת אליה רבא וזוטא דף ע"א והרב קול בן לוי בסי' ג' בפסק הארוך בענין קידושין שם ולא אמרינן כל ספיקא דפלוגתא דרבוותא חשיבא חד ספק כיון דכולהו חסרון יריעה נינהו ע"ש

(לא) קים לי. כבר כתבתי לעיל אות כ"ב דאנן בדידן אתרא דלא נהיגי לדון בטענת קי"ל אלא היכא דלא נתברר הדין בדברי מרן בש"ע ומור"ם כשאינו חולק על מרן ז"ל או דרבנן בתראי פלגן בהדייהו בביאור דעת מרן היכן נוטה פשיטא דהמוחזק מצי למימר קים לי ע"כ אמרתי אלקטנא נא ואספתי באומרי"ם שיח סוד שרפי קודש שמורי"ם לכל בני ישראל. ואריש דינא אני אמרתי לבאר תחלה אי טענת קי"ל חשיבא כטענת בריא או כטענת שמא הלא זה הדבר מפורש יוצא בדברי ה' כנ"הג ז"ל סי' ד' בהגהב"י אות ה' שדעת הגאון מוהרי"קו ז"ל שורש קפ"ב דהוייא טענת בריא ושהרב לחם רב ז"ל סי' קס"ד כתב דשומעין לו אעפ"י שמוהריב"ל ז"ל חלוק עליו וכתב הכנ"הג שלא כתב כן אלא לפי שלא ראה למוהריב"ל ז"ל אלא מ"ש בח"א אבל אם ראה שבח"ב כתב שהיא סברת יחיד לא היה כותב כן וציין עוד לתשו' מוהרשד"ם ומוהרש"ך ובני שמואל ומוהר"י הלוי ז"ל ע"ע ועיין עוד במוהריב"ל ז"ל ח"א כלל י"ב סימן ס"ז דסברת מוהרי"קו ז"ל יחידאה היא ועיין לה' מוהרימ"ט ז"ל ח"א סי' ע"ב ולה' פרח מטה אהרן ז"ל ח"ב סי' נ"ו דף נ"ט ע"א וה' תורת חסד ז"ל סי' ע"ו כתב בפשיטות דהויא טענת שמא ועיין בה' פרח מטה אהרן ז"ל ח"א סי' י"א דף ל"ה ע"א וב' ודף ל"ח ע"א וב' והרב עדות ביעקב ז"ל סי' ס"ד דף ק"ס והרב דבר משה ז"ל ח"ב סי' ה' והרב גינת ורדים ז"ל ח' ח"המ כלל ג' סימן כ"ט וכמדומה שבימי הרב דבר משה ז"ל לא נראה ס' גינת ורדים וכתב ה' בתי כהונה ז"ל ח"ב דף ס"ג ע"ג דרובא דרבוותא ס"ל דטענת קי"ל טענת שמא

(לט) קי"ל. לדעת האומרים דטענת קי"ל היא טענת שמא יש לחקור דהו"ל בריא בחיובא וספק בפירעון דאין ספק מוציא מידי ודאי ודמיא למנה הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך דחייב לשלם כמ"ש בש"ע סי' ע"א ס"ט ועיין בהסמ"ע והש"ך ז"ל שם אבל לדעת מוהרי"קו ז"ל דחשיבא טענת בריא ניחא דהו"ל בריא ובריא ואוקי ממונא בחזקת מאריה ועדיין יש לנו לדעת כיון שהדבר שנוי במחלוקת והנתבע מצי למימר קים לי כמ"ד שאיני חייב לך והתובע טוען דהרי רבנן ס"ל דדינא קא תבענה א"נ