משכנות הרועים תרד

בו הפועלים הו"ל חובתו ומוטל על הבע"ה לעשר אלא שהפועל אינו מאמינו משו"ה מעשר משלו אבל כשהוא אוכל עם המנויין אז הוי בתורת ג"ח ואינו מצד חובתו ופטור מן המעשר ע"כ ואנכי לא ידעתי מאי ק"ל נהי דסברי מרנן דאינו מאכיל את פועליו דמאי עד שיתקן הא מיהא הפועל אינו מאמינו ולכך מתקן משלו דה"ל קתני התם המזמין את חבירו לאכול והוא אינו מאמינו וכו' ועו"ק כיון דמתנ' דפועל על כרחין במאכיל עם המנויין דא"צ בע"הב לעשר כיון דבתורת ג"ח הוא דקא יהיב ליה אמאי קתני שאינו מאמינו אפילו במאמינו נמי דינא הכי דהמזמין את חבירו נמי כיון דבתורת ג"ח קא יהיב ליה פטור מלעשר ואם המזומן רוצה להפריש מדת חסידות היא ואמאי תני באינו מאמינו שו"ר בירושלמי עלה דמתני' דמאכילין ילין את העניים דמאי דתני עלה וצריך להודיע וכו' ע"ש א"כ כשלא הודיעו ע"כ שכבר תיקן הבע"ה והם לא הימנוהו שהוא מתוקן ועדיין הקושיא ראשונה במקומה עומדת וראיתי בירוש' עלה דהפועל דקאמר ר"א בשם ר"ה עשו אותו שאינו מאמינו לבע"ה וכתב מהר"א ליב ז"ל אף בחבר היה יכול למתני דהא מותר להאכיל פועליו דמאי דרך צדקה והיינו כשאוכל עם המנויין כדמוקי לה לעיל בפ"ג ע"כ ותלי"ת

(כה) קידושין נסתפקתי על דבר יתומה שנתקדשה לדעתה ולדעת אמה והיא קבלה הקידושין מיד המקדש וענין זה נעשה בחדש תמוז של אשתקד ונתברר לנו שקידושין גמורים הם בהסכמת החבירים וכששאלנו על שנותיה העידה אחות אמה שברור לה שבחדש אדר קרוב ליום פורים נכנסה לשנת י"ב באופן בעת שנתקדשה היתה כבת י"א שנה וד' חדשים הן חסר הן יתר

ונתבאר בש"ע סי' קס"ט סי"א דאין סומכין על הנשים בעדות השנים ע"ש אמנם בבדיקת שערות סומכין על נשים כשרות כמ"ש מר"ן ז"ל בש"ע סי' קנ"ה סט"ו ע"ש ואם בדקו אותה ומצאו לה שתי שערות לא מהנו דשומא בעלמא הם ואפילו נשתהו בה עד לאחר י"ב שנים אין בם מועיל לדעת מרן ז"ל שכתב עד שתביא אחרות בסתם ואח"ך הביא דעת הי"א וקי"ל הלכה כסתם כמ"ש סי"ד ועיין הב"ש ז"ל סקכ"א ע"ש לענין עדות הנשים תוך י"ב שנים

ולענין המיאון מן הקידושין מרן בש"ע כתב בין מן הנישואין בין מן האירוסין ולפ"ד הרמב"ן ז"ל שהביא הרב"י ז"ל שאם היא עצמה קבלה הקידושין צריכה למאן וכ"כ הרב בית שמואל ז"ל סעיף קנ"א ע"ש

(כו) קידושין על מי שנתן תפוח בקידושיה ואמ"ל בטבעת זו עיין בתשו' הרשב"א ז"ל סי' אלף קפ"ו שכתב שאם ראתה במה מתקדשת ואמר לשון המורגל מקודשת ולבסוף כתב וטוב שיחזור ויקדשנה פעם אחרת פן תפשוט ידה ותקבל קידושין מאחר ותבא לב"ד אחר ויקלקלה ע"ש ובנדון דידן הבת פניה מגולות כדגל'ו אינשי ולפניה מסר להמקדש התפוח ונתן לה בתורת קידושין וכשרצה לקדשה בחו'כה שמעה וסברה וקבלה אלא שאמ"ל שאין מקדשין בחוכ'ה

(כז) קידושין קי"ל המקדש את האשה ע"מ שהוא צדיק גמור אף על פי שהוא רשע כל ימיו ה"ז מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו כמ"ש בטוש"ע א"הע סי' ל"ח סל"א וה"ד בדלא קביל תשובה אבל אם בודאי קבל עליו תשובה הרי זו מקודשת קידושין גמורים מדקאמר שמא הרהר בתשובה ועיין בתשו' הרב זקן אהרן ז"ל סי' ב' ובמה שהארכתי בספרי זוטא חיים וחיים במערתא דדייני דרוש. בס"ד ואם נאמן הוא לומר שהרהר בתשובה דעת הב"ש ז"ל שם סקנ"ה דנאמן ע"ש ואם עדיין יש בידו הגזילה והסכים בדעתו לקיים מצות השבה אי הויא מקודשת הרב רבינו ירוחם ז"ל מביא דעות י"מ בזה כמ"ש מרן ז"ל בב"י שם ומסתמיות דברי הש"ע משמע דס"ל דמידי ספיקא לא נפק' כמ"ש ה' חל"ם ז"ל שם סקמ"ד ע"ש ואפי' למאי דכתיבנא אם עשה תשובה בודאי מקודשת קידושין גמורים בכ"הג דפלוגתא דרברבתא ס' קידושין הוא:

ומצאתי להרב המבי"ט ז"ל בספר בית אלהים שער ב' פ"ב ופ"ג שכ' שהמקבל עליו חשובה ומתחרט אעפ"י שלא השלים חלקי. התשובה דהיינו ד' חלוקי כפרה אפי"ה צדיק מקרי משעה שקבל עליו התשובה ואפילו בגזל וגנב ועדיין לא השיב את הגזילה וחוששין לקידושיו כסתם רשע דאומרים דילמא הרהר תשובה וצדיק גמור מקרי כשהתנה ע"מ שאני צדיק עי"ש ולא זכר שר המס'כים סברת החולקים שהביא רבינו ירוחם ז"ל כמדובר ועיין להרב משפט צדק ז"ל ח"א סי' מ"ג ומ"ד ולה' עדות ביעקב ז"ל סי' י"ט מ"ש משמיה דה' תורת חסד ז"ל:

נבחא

(כח) קידושין מנהגינו פה מתא יע"א לכסות ן פני הכלות בשעת הקידו' ומנהג זה יסודתו בהררי קדש כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה והובאה בב"י א"הע סי' ל"א ע"ש ואהא דתנן ברפ"ב כלה יוצאה בהינומא פירש"י ז"ל הינומא לשון תנומה שמכסות פני הכלה ועיניה סגורות עד שתישן עכ"ל

(כט) קידושין . קהל שהסכימו שלא לקדש ן אשה אלא ע"י ב"ד וגזרו בחרמות ואלות התורה לכל העובר ועמד א' וקדש אשה בלי הזמנת ב"ד וכן מי שנשבע שבועה חמורה שלא לקדש אשה פ' ועבר וקדשה אי הוו קידושין או לא ואי דמיא למאי דאפליגו אביי ורבא ברפ"ק דתמורה בכל מלתא דאמר רח' לא תעביד דלרבא דהלכתא כוותיה אי עביד לא מהני ע"ש והתוס' שם דף ו' בד"ה והשתא כתבו דבאיסור שבועה שנשבע וברה האיסור מלבו מודה רבא דמהני ע"ש והרא"ש ז"ל שם בתשו' כלל ז' סי' ד' חלק עוד דבאיסור שבועה דמצי לאתשולי עליה מודה רבא דמהני ע"ש מיהו לדעת הג"מר שהביא מור"ם ז"ל בי"ד סי' ר"ל דמי שנשבע שלא למכור ועבר ומכר דלא אהנו מעשיו יש לחקור מאי דעתיה בקידושין והתוס' שם לא הק' אלא אנשבע שלא לגרש ועבר וגירש ולא נקטו במלתייהו קידושין ע"ש ועיין בתשו' מוהרשד"ם ז"ל חי"ד סי' קט"ו ועיין בש"ע א"הע סי י"ג במקדש תוך צ' לגרושה וכ"ד חדש למניקה דצריכים גט ע"ש ועיין בסמ"ע וה' בני חיי סי' ד"ח ומה שהארכתי בזה לעיל במע' אות מ' מדיני המודעה בס"ד

(ל) קידושין שלחו מתם מכפר סוסא ענין העדאת קידושין וד"ן מעשה שהיה פ'צ'אר חיים רועא וה"ר חיים הנז' כאן גאייב וכ'רג'ת מרתו מן צ'אר וכ'אלאת זוז בנתהא פ'צ'אר ודכ'לו תלת בחורים לצ'אר וקעדו באש ילעבו בלווז וטלב בחור מנהום אלווז מן ענד טפלא מנהום ומא חבת סי