משכנות הרועים תקצא

מעכשו ובלא קנין המתנה קיימת ע"ש וא"המ אין זה מתקבל דלענין החזרה דיינינן ליה כמתנת בריא ולענין קיום המתנה דיינינן ליה כמתנת ש"מ וכבר תמה עליו מוהרח"ש ז"ל בח"ב סי' ג' סי"א ע"ש ומה שהביא משם הרמב"ן ז"ל בחי' לבתרא שכ"כ בפירוש ע"ש הוא הדבר אשר דבר הרשב"ש ז"ל משמו ומ"ש הרמב"ם ז"ל ט"ס וצ"ל הרמב"ן ז"ל וממקומו מוכרע ומאי דשמיע ליה לה' מוהריב"ל ז"ל מדברי הרמב"ם ז"ל ה"נ שמיע ליה להרצב"ש ז"ל בספר יכין ובועז ע"ש והכין יש להוכיח מדברי הרב מוהר"י אבן מיגאס ז"ל בתשו' סי' צ"ו ע"ש ולא שבקי' פשיטותא של כל הני אשלי רברבי משום פקפוקה של ה' מוהרש"ך ז"ל גם הרב מוהרשד"ם ז"ל סי' שי"ו דייק הכי וכדברי ה' מוהריב"ל ז"ל ע"ש ומיירי בשטר צוואה אשר נשאל עליו וכ"כ הרב מוהר"י אדרבי ז"ל סי' פ"ד ע"ש וע"ע לה' תורת חסד סי' רל"א ע"ש ועד אחרן ה' משאת משה ז"ל ח"מ סי' ב' האריך בדברים המצודקים

ומה שלא כתבו העדים ומגו מרעה אתפטרת ופסק מרן ז"ל בש"ע סי' רנ"ה דהמתנה בטילה דנכסי בחזקת יורשים קיימי ע"ש אי מהא לא ארייא שכן העליתי במקום אחר בס"ד כמ"ד דסומכים על משמשיו ובני ביתו ולהעיד עש"ב

איברא דאכתי פש גבן לברורי דכי יהבי' למקבלת המתנה הלזו כל דילה לומר דשטר מתנה מעליא הוא הא מיהא כיון דקטנה היא וסמוכה על שלחן אביה כל זכות דמטי לה ויהבו לה אחריני דאבוה הוא מידי דהוה אמציאתה כמ"ש הרב נמק"י ז"ל בפ"ק דמציעא במ"ד לדף י"ב משם איכא מ"ד ושהר"ן ז"ל מסכים בזה ע"ש. גם הש"ך ז"ל בסי' ע"ר כתב שכ"כ הריטב"א משם הרמב"ן ז"ל ע"ש וכ' ה' מוהרשד"ם ל אח"המ סי' שצ"ו שגם ר"ת והמרדכי משם מוהר"ם ז"ל הכי ס"ל ע"ש ואת"ל דהראב"ד ז"ל פליג בהא כמ"ש ה' מוהרשד"ם מ"מ היורש הוא המוחזק ודישרן סמיכי עלוהי וה' מוהר"ם ז"ל קבעו להלכה בלתי שום חולק ונקטי' טי' כוותיה דינא היכא דלא פליג אמר"ן כדכתיבנא בכמה דוכתי דהכי נהוג ב"ד של כת הקודמים נ"ון זי"עא וכ"ש לפי מה שהעליתי לעיל במערכת אות ב' סי' שכופין ללוה לטעון קי"ל נגד בע"ד כדי שיזכה בדינו ומצא ב"ח לגבות את חובו ע"ש ועיין לקמן במערכת אות ק' מדיני הקי"ל ע"ש

האמנם עדין צריכים אנו למודעי אי מצי האב למימר נהי דרבנן תקנו לי זכייה במתנת בתי מ"מ אנא נפשאי אי איפשי בתקנה הלזו וכדאמרן בכתובות דף פ"ג ורפ"ק דבב"ק דף ח' ובכמה דוכתי בגמרא אלא שראיתי למרדכי פ"ק דבב"ק סי' עז"ר דלא שייכא האי מלתא אלא היכא דליכא פסידא לאחריני ע"ש וכבר עמדתי על דבריו ז"ל במערכת אות א' מדיני אי אפשי ע"ש בס"ד. שוב מצאתי לה' כנ"הג שם בתשו' ח"מ סי' קמ"ו דף כ"ח ע"ש שעמד בכיוצא בזה ופסק דכופין אותו לומר קי"ל כמו שכופין על מדת סדום אלא שאין כופין אותו לעשות מעשה למחות באשתו ע"ש וכ"ש בנ"ד לעשות מעשה לעקור תקנת' דרבנן להפקיע זכות הב"ח שהוא מתחייב להם

וחדשות אני מגיד כי הוגד הוגד לי מפי סופרים רבנן נינהו סהדי דתפקדת' הדין דאינהו מנפשייהו הוא דעבוד הכי ונטלו קנין מידה סתם גם מ"ש היא מצווה מח"מ אמרו שכך דנו בדעתם וכבר העליתי במ"א דלא קי"ל הכי לענין דינא לדידן ע"ש וגם הגידו לי שיש לה עוד חלק בחנות א' המגיע לה מירושת אביה וירש אותה הבן אחריה אמור מעתה הוברר הענין דמתנת שכ"מ במקצת היא וקנין בעיא והכי העידו שהקנין לא הוה אלא לאלומי כמו שאינו מכל ה"מ דכתי' כ נלע"ד דמתנה זו בטלה ומבוטלת היא והיורש הוא מוחזק מדאורייתא וקשה הדבר להוציאו מחזקתו ומי שחותמו אמת יעמידנו על דבר אמת אכי"ר

(י) צדקה. ראובן שמועה שמע שקרובו הדר במקום פלוני שרא דעניותא רדיף אבתריה והפריש מממונו נדבה לשולחם לו על ידי ציר אמונים אדהכי והכי נתברר דמושפע הוא בנכסי נראה פשוט דלא זכה דקי"ל כר"ש בן מנסיא דאמר לעולם אומדין דעת הנותן ודכוותה בנ"ד אמרי' אילו היה יודע ראובן שקרובו עשיר הוא לא היה נותן לו כלום אך מסופקני אם כבר באו לידו ורוצה לזכות בהם אי איישר חיליה לאפוקי מיניה או"ד לא עדיפא האומדנא וסמכינן עלה אלא להחזיק אבל לא להוציא תו מסופקני אם בעוד שלא באה המתנה לידו העשיר מי אמרינן עני היה באותה שעה וזכה בה או דילמא דלא אהני הך טעמא אלא בעובר ממקום אל מקום שכבר נטל בתורת צדקה אין מחייבים אותו להחזיר אבל לזכות מכאן ולהבא לא ובמי שהיה חשוך בנים וכתב כל נכסיו לאחר ואח"ך מתה אשתו ונשא אחרת וילדה לו בנים דדעת הרב מהר"ם מלובלין סי' ק"ח דמהנייא אומדנא אפי' וכו' שלאחר מתנה ע"ש ואעפ"י שהכנ"הג ר"סי רמ"ו לב טהור מגמגם בזה מ"מ לא דחינן פשיטותיה דמר מקמי גמגום לב דמר ומה גם לאפוקי ממונא מהנותן. וראיתי לה' המבי"ט ז"ל ח"ב סי' ק"ב שנשאל במי שנתן בית לב' בנותיו להתפרנס משכירות והעשירו דזכה בשכירות

מערכת אות

קוף

(א) קבלת עדות. קי"ל דאין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד כמ"ש בטוש"ע סי' כ"ח ע"ש. ראובן נושה בשמעון סך מה בלי שום ראיה ושמ' חלה את חליו כבד מאד וראובן חש בראשו אולי בא עד קצו ואינו יכול לגבות את חובו יען כי שמעון יש לו בנים קטני קטנים ע"כ הכניס עמו שני אנשים ואמ"ל מה אתה אומר בסכום שקנית בו סחורה פ' מסך כ"וך ויען ויאמר לו שמעון שלך ואין לי עמך כלום רק שכ"וך שקנה מהסחורה הנז' מונחים הם אצלך חזר ראובן ואמר לשמעון והסחורה פ' וענהו גם הסחור' האחרת היא קנויה ממעותך ואין לי בה כלום גם שאל ראובן לשמעון הסחורה האחרת המונחת תחת יד איש פ' מה אתה אומר ויען ויאמר גם היא שלך ואין לי בה שום זכות ובא לפני לקבל עדותן בחברת עוד ב' מהב"ד יצ"ו אם מקבלים עדות זה או לא ושכמ"ה

זאת אשיב הטור בסי' ק"י אייתי פלוגתא אי מקבלים עדי צוואה ע"ש אלא דמיירי התם בקב"ע בפני האפוטרופוס אבל בדליכא אפוטרו' איכא למימר דכ"ע אין מקבלים אלא שראיתי למרן ז"ל בב"י סי' כ"ח שהביא משם מ"ך בשיטה א' דצוואת אביהם מקבלים עדות על הקטני' דאלמוה רבנן כדי שלא תטרף דעתו עליו עכ"ל והק' הרב החבי"ב ז"ל באות נ"א דהטור בסי' ק"י כ' לסברא זו בשם הרמב"ן