משכנות הרועים תקסו

דמכירת שטרות אינה אלא מדרבנן ומחילה מדאורייתא ואתי דאורייתא ומפקע מכירה דרבנן כמ"ש במקובצת בפרק הכותב במ"ד לדף פ"א ע"ש ולמ"ד מכירת שטרות מדאורייתא תי' דהמלוה יש לו על הלוה ב' שעבודים שעבוד הגוף ושעבוד ממון מדין ערב דנכסוהי דבר נש אינון ערבין ליה כדא' בבכורות דמ"ח ושעבוד הגוף מדין עבד לוה לאיש מלוה הילכך כשמוכר השט"ח לחבירו אינו נמכר אלא שעבוד הממון ולא שעבוד הגוף ולכי הדר מלוה ומחל ליה הא פקע מניה שעבוד הגוף וכיון דלוה מפטר ממילא גם הערב דהיינו נכסיו פטירי ועטירי כמ"ש הר"ן ז"ל שם בפרק הכותב ע"ש ואתייא מחילה דאורייתא ומפקע למכר דרבנן דקליש פורתא דהא לא מצי לאקנויי ליה מלוה ללוקח שעבוד הגוף דאית ליה לגבי לוה אבל במעמד ג' דאין קנייתו אלא מדרבנן דהלכתא בלא טעמא נהי דאלמוה לתקנתייהו דאם חזר ומחלו אינו מחול היינו משום תקנת השוק למסמך דעת המוכרים כמו שהאריך בזה הרב ש"ך ז"ל רי"סי ק"א ע"ש אבל להפקיע מכירה דאורייתא לא אלמוה רבנן ואפילו לדידן דקי"ל כמ"ד דמכירת שטרות א"א מדרבנן וכמו שהארכתי בזה בעניו' במערכת אות מ"ם מדין מכירת שטרות בס"ד אפי"ה לא זכה הב' וטעמא דידיה הוא דבשלמא כשמוחל לו חובו מצי אמר לוה ללוקח מכח מאן אתית מכח מלוה הא איהו אחולי אחיל גבי כמ"ש במקו' בפרק הכותב שם אבל לנתק כחו מהלוה ולמוסרו לאחר דלא אחולי אחיל הוא פשיטא לענ"ד דאין שומעין לו ולא אהני לרמאה רמאותיה ולדבר הזה הסכימו עמי אחי ורעי יושבי על מדין שמהם תורה יוצאה בהנומא

וזה הדבר אשר שלח אלי במכתב למ"ר הוא אחינו הר"ב ערך השלחן נר"ו. למרבה המשרה המורה לצדקה הרב נר"ו יאיר

אחדש"ו כת"ר כדת מה לעשות נלע"ד שזכה הראשון במכירת השטר ואין בע"ח גובה ממנו שהרי כתב הטור ומרן בסי' קי"א סכ"ג וז"ל אם יש ללוה שני מלוים שהלוו לו ובאים כאחד לגבות מב"ח שלו אם הלוה הלוה לב"ח בשטר לאחר שלוה ממנו הוא ב' יחלוקו ואם תפס אחד מהם זכה בתפיסתו וה"נ כיון שקנה השט"ח נראה דהויא תפיסה ואע"ג דכתב רבינו ירוחם ז"ל ופסקו מור"ם ז"ל סי' ק"ד ס"ג. דאם תפס שטרות אפילו המוקדם לא הוי כתפס ממון ויחלוקו ה"ד בלא קנין אבל אם. הקנה לו בכת"ומ הויא תפיסה כדמוכח מדברי הרשב"א סי' תתקי"ד והביאו מרן בב"י שם וכ"הג קי"ל בסי' ר"ט ס"ד גבי מוכר דבר שלא בא לעולם דאפילו לא. תפס אלא כתב לו שטר ומסרו לו כמאן דתפס דמי וה"נ דכוותה

וכן מצאתי לה' המבי"ט ז"ל ח"ב סי' קס"ד וז"ל אם יתברר שמסר בידו השטר והקנה לו בכתיבה ומסירה א"ל דיכול לגבות מהם ולא ב"ח אחר קדום כי אפילו מכירה זו מדבריהם ויכול בעל השטר למחול וכו' וכ"ש אם כת"ומ של שטרות אלו היה על ידי ב"ד דדבר פשוט שאין ב"ח מוקדם יכול לגבות מהם שהרי כ' בצרור הכסף תלמיד הרשב"א ז"ל שאם גבו שטרות ע"י ב"ד שאין בע"הש יכול למחול וכיון שאינו יכול למחול הרי הוא כגבוי וכו' ע"ש הרי דס"ל דאע"ג דהיה יכול למחול אם לא גבו אותו ע"י הב"ד אפי"ה אין ב"ח קדום גובה ממנו וה"נ זכה הא' ואע"ג דטעמא דיכול למחול משום דעדיין גוף הלוה משועבד למלוה וע"י מחילה פקע שעבוד הגוף וממילא פקע שעבוד ממון מדין ערב וה"נ במעמ"ג פקע שעבוד הגוף ונסתלק ומה"ט אינו יכול למחול מ"מ נראה דטעמא דיכול למחול משום דשעבוד הגוף נשאר למלוה דאילו למ"ד מכירת שטרות דרבנן ודאי במחילה דאורייתא מפקעא מכירה דרבנן ובמע"ג אע"ג דהוי דרבנן משום תקנת השוק אלמוה ועשאוה כדאורייתא שאינו יכול למחול וא"כ מע"ג לא פקע מכירת שטרות דאורייתא עכ"ד מנ"ר נר"ו ולא כן אנכי עמדי שהרי בע"הת ז"ל שער נ"א ס"ו ס"ל כדעת הרי"ף ז"ל דמכירת שטרות דרבנן ובסוף שער כ"ח כ' טעמא ושם קאמר דיכול למחול אחר שמכרו משום דאמרינן אכתי דמאן דזבניה איתיה גביה דהא מצי למימר ליה אידך לאו בע"ד דידו את אבל הכא כיון דאודי ליה חבריה דיהיב ליה וכו' וכבר נסתלק הא' וכו' ע"ש הרי דס"ל דקנין שטרות דרבנן והא דיכול למחול משום דלא נסתלק המלוה אבל ע"י מעמ"ג נסתלק מהכל וכ"כ הרא"ש ז"ל בפ"ק דגיטין וז"ל אבל מוכר שט"ח וכו' אין קנין נתפס בו להקנות אותו שעבוד ללוקח הילכך נשאר זכות למלוה בו ומחילתו מחי' אבל מע"ג עיקר הקנין וכו' משום תקנת השוק וכו' וכמו שתקנו שנכסי הלוה ישתעבדו לשני בלא קנין משום תקנת השוק תקנו גביה שגופו ישתעבד לב' ולא יוכל הא' למחול וא"כ בטלה עיקר התקנה וכו' ע"ש ובתשו' ובפ' הכותב ס"ל דקנין שטרות דרבנן אלמא משמע דאפילו דמכירת שטרות דרבנן אינו יכול למחול אלא משום דיש לו זכות להמלוה וה"נ דעת מרן ז"ל דמכירת שטרות דרבנן דרבינו הביא דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל דס"ל הכי וכבר כ' בהקדמתו דג' אלה עמודי הוראה במקום ששנים מהם מסכימים לד' א' הלכה כמותם וכ"ש כשכולם מסכימים לדעת א' ומרן דפסק בישראל שמכר לגוי כאילו מכר לישראל ס"ל דאפילו למ"ד מכירת שטרות דרבנן יכול למכור לגוי. והריטב"א ז"ל לרווחא דמלתא קאמר כמ"ש הר"ב ש"ך ז"ל ומוהרמ"ח בתשו' סי' י"ב ע"ש אלא נראה דלכ"ע לא פקעה מכירת שטרות ע"י מעמ"ג דלא פקע שעבוד הגוף ע"י מעמ"ג אלא בגררא דשעבוד נכסים ומע"ג פקע משום תקנת השוק ועיקר התקנה לשעבוד נכסי' ולא התקינו ג"כ שעבוד הגוף ולא יפקיעו שעבוד הנכסים ע"י מחילה כמ"ש הרא"ש ז"ל בפ"ק דגיטין א"כ כשמכר כבר שעבוד הנכסים לא שייך תקנת השוק דשעבוד הגוף לבדו אינו. נמכר ובגררא דשעבוד הנכסי' התקינו שעבוד הגוף לשני כנלע"ד ותשובת מור נר"ו מהרה תצמיח ותופיע אור בבית מדרשנו ושלמא' רבא למר ניהו רבא נר"ו

ע"ה יצחק טייב ישצ"ו. וזאת תשובתי דבק מאת מרא ודאין דין אמת לאמתו הרב מוהרי"ט נר"ו

אחר דרישת שלומו כמשפט לאוהבי שמו זאת או"ת מקבלה ואילך כתבא די רשים פעולת צדיק ויזר"ח יצחק באר"ש ההיא והאר"ש האירה מכבודו אורו עיני או"ר בעד או"ר עין רואה שם שם לו דין ודברים בענין תפיסת השטר והלא כה דברי מידי דברי בו פה אל פה יחדתי אליו הדבור ענין פלוגתא דרבוותא'