משכנות הרועים תקסא

דברים במקומם בצביונם ובקומתם יען ראיתי להרב גבעות עולם בתשו'. סי' כ"ח שהביא תשו' למהריב"ל ח"א סי' צ"ד שנשאל שאלה כנ"ד ועדיפא מינה וחוכך דאינו גובה מחלק היתום הקטן ובקושי התירו לגבות מחלק הגדול הגם שהיה כתוב בפנקס המת ובעדים נמי וכן רגלים לדבר שלא פרע וכו' והגם שכתב הרא"ש וה' המבי"ט שהביא תשו' הרשב"ץ ז"ל וכו' כבר כתב ה' פמ"א ח"א סי' ק' דשאני אותם הנדונים שיש אומדנות בריאות וטובות שאינו יכול לומר פרעתי ורגלים לדבר טובא שלא פרע ושלא החזיר ובפרט שבתשו' הרא"ש ז"ל וכו' ומה שמועיל הפנקס הוא לענין שלא יכפור ויאמר לא היו דברים מעולם אבל לענין פרעתי או החזרתי הפנקס אינו מעלה ואינו מוריד וכו' ע"ש שהאריך והוא כדעת הש"ך ז"ל וכתב שם שהרשב"א מיירי בתוך זמנו ע"ש וכעת מצאתי ראיתי בתשו' הרב מטה יוסף ז"ל בח"מ סי' ח' וט' שהביא דברי הרשב"א והרא"ש והרשב"ץ ז"ל הניתנים למעלה העמיק הרחיב וגם נתווכח בזה עם ה' הגדול כמוהר"י פראג'י ז"ל ומפליא לעשות ע"כ הטוב והישר בעיני אלהים ואדם לפשר בדבר כאשר יושת עליו כפי ראות עיני הב"ד מאמתת הפנקס ומוצאיו ומובאיו והכל לפי מה שהוא אדם ועיין בתשובות הרב מים חיים חלק ח"המ סימן ח' ע"ש

(מח) פנקס. מנהג סופרי העש"ג להיות להם פנקס גדול לכתוב בו שגמרו ביניהם המוכר והקונה ואח"ך כותבים השטר וכותבים בפנקס שכבר יצא ממנו שטר אותו הפנקס חשיב כשטר גמור כיון שממנו יוצאים השטרות עיין בתשו' הרשב"א ז"ל ח"א סי' תתקפ"ב ובח"ג הר"מ סי' ט"ו וט"ז

(מט) פנקס ראובן ושמעון שותפין וראובן יש לו הפנקס של חשבונותיהם הוא הכותב ומסדר מוצאיהם ומובאיהם של כל עסק השות' ונמצא כתוב שלוי נושה בהם סך מה כשם שהפנקס מחייב את ראובן הכותב כך מחייב את חבירו שמעון כנ"הג סי' צ"א בהג"הט אות ח"י

(נ) פנקס. חשבון שכותב על פנקסו יכול לומר טעיתי אע"ג דליכא מגו מור"ם סי' פ"א ס"סי כ"ה וע"ש בש"ך

(נא) פלגינן דבודיה. חלוקי ופרטי דין זה עיין בהכנ"הג חלק ח"המ מה"ק סי' ל"ד בהגהב"י מאות ס"ט עד אות ע"ו ובקונטריס ארעא דרבנן אות י"ו ובתשו' הרב כרם שלמה ז"ל בח' ח"מ סי' ז' ע"ש

(נב) פלוגתא דרבוותא. דבר שהפוסקים חולקים בו ולא תפיס חד מנייהו אם הוא דבר דשייך בו חלוקה חולקים ואם לא שייך ביה חלוקה כל דאלים גבר מור"ם סוף סי' קל"ט ע"ש ומקור דין זה מהת"הד סי' שו"ב ואתה הידיד פקח עיניך וראה גופן של דברים כי ממנו תוצאות חיים ועיין בטוש"ע וט"ז וש"ך וה' משאת בנימן סי' י"א חולק בזה דלא אמרינן בפלוגתא דרבוותא כל דאלים גבר ועיין להכנ"הג אות ה' בהג"הט ולהרשב"ץ ח"ב סי' רע"ב שהעמיק הרחיב ולהרב דרכי נועם ח"מ דף רכ"א ועיין בדברי רשב"ם והתוס' בפרק חזקת דף ל"ב גבי ארעא היכא דקיימא תיקום וכו' משום פלוגתא דרבה ור"י ואין לנו טעם להכריע הלכתא כמאן וזוזי היכא דקיימי לוקמו דבעל הקרקע מוחזקת בידו וכן מעות ביד הנתבע ודברי הרב בדלא תפיס חד מנייהו ועיין להרב מש"ל בפ"ד מה' טוען דין ח' מה שהקשה ע"ז מדברי רבינו בה' ערכין ע"ש ומדבריו אתה למר דקאי בשיטת ה' ש"ך ז"ל בכוונת מור"ם וע"ע להמש"ל ז"ל בפ"ז מה' שכירות ע"ש משם מוהרא"ש ז"ל סי' כ"ו ועיין עוד בפט"ו מה' טוען דין י"א ולה' פרח מט"א ז"ל ח"א סי' כ"ו ולהרב כנ"הג ז"ל סי' שי"ב ובספר בעי חיי להרב ז"ל ח"א סי' ר"י ורי"א ולה' כרם שלמה ז"ל ח"מ סי' פ"ב ולהרב דברי אמת סי' יו"ד דף ל"ח ע"ב

(נג) פסק דין לדידן דגרירנא בתר מרן הש"ע ז"ל וסבר לה מר דבפסק דין אינו נאמן לומר הלה פרעתי וכמו שנתבאר בסי' ט"ל סעיף י' ל"ד בפסק"ד ול"מ דחתימי עליה תלת אלא אפילו תרי או חד כיון דמידי הוא טעמא כיון דמעשה ב"ד קלא אית ליה כך לי ב"ד של א' כמו ב"ד של ג' ומו"הר נר"ו היה מסתפק בדבר ועיין בשו"ת משאת משה ח"ב סי' ח"י ועיין בהש"ך סי' כ"ג סק"ז ומ"ש הרב שם דבחתים עליו דיין אחד פטור משבועה אפילו לסברת הרא"ש ז"ל ע"ש ותימה הוא מי גרע פסק דין של דיין אחד מאילו טענו אתה חייב לי שחייב שבועת היסת ועיין בשו"ת מוהרש"ך ח"א סי' ע"ז

נד) פסק דין לא יכתוב החכם הפסק דין ויתנהו ביד הבע"ד שמא מתוכם ילמדו לשקר מור"ם ז"ל סי' י"ז ס"ח ונ"ל דלהאי טעמא במלתא דלית בה טענות כגון סדר נחלות וכיוצא ש"ד

(נה) פסק דין אם נאמן הדיין לומר שכך טען ראובן וכך השיב שמעון ויצא פ' חייב בדינו והבע"ד מכחיש באומרו שלא היו הטענות על סדר שאמר הדיין עיין לה' מגן גבורים ז"ל סי' א' וסי' פ"ט ועיין בטוש"ע סי' כ"ג ובמה שציין הרב כנ"הג שם ובס' בית שלמה סי' ותשו' ה' כנ"הג ז"ל בס' בעי חיי ח"א ח"המ סי' י"ד וסי' ע"ג והרב משפט צדק ז"ל ח"ג סי' ס"ד וכעת נראה בעליל ס' אבקת רוכל למרן גאון עוזנו ז"ל וראיתי לו שבסימן קע"ט כתב בעניינים אלו ואין הפנאי מסכים וע"ע בתשו' הרב כנ"הג שם ח"ב סי' במחלוקת מוהר"א ששון ומוהרש"ך ז"ל ועיין בס' כנ"הג שם ע"ש בזה ועיין בתשובות סי' ע"ג אשר הובאת לך מה שכתב בזה

(נו) פסק דין מנהגינו כשכותבין פס"ד ביד הבע"ד שכנגדו חייב לו שבועה שמבררין דעתינו לכתוב שבועה דאורייתא או דרבנן וזכורני שראיתי בתשו' הרב חות יאיר סי' שעמד בזה ולא אדע מה דבר בו אדוני האר"ש

(נז) פקדון מה שנוהגים הסוחרים שמי שנותן לחבירו פקדון להוליכו עמו אומר לו הנפקד להמפקיד השליכהו ארצה ונוטלו הנפקד ומוליכו עמו וטעם למנהגם דכשנוטלו מן הארץ אין לו עליו דין שומר עיין בתשו' ה' מוהרי"ט ז"ל חלק ח"מ סי' קי"ו ובתשו' מוהרח"ש ז"ל סי' כ"ד ח"ב ועיין לה' מח"א ז"ל בהלכות שומרים סי' ו' ע"ש ועיין כנ"הג סי' רצ"א בהג"הט אות ט"ל ומ' וקי"ו ע"ש

(חן) פקדון מי שהפקיד אצל חבירו ליתן לראובן ב"ח ואח"כ חזר ותבעו ממנו ואמ"ל שחייב לו ראובן והמפקיד אומר כת"י פרוע הוא דאין מגו מגברא לגברא במה שהוא תפוס לא צדק בדינו ולא אהנייא ליה תפיסתו ועיין להרב