משכנות הרועים נה

אידל'דל עניותא בתר עניותא מודעת זאת בכל הארץ יושבי שער עירו וע"פ אומדנא זו דן מוהרשד"ם ז"ל בח' א"הע סי' פ"ב ובחלק ח"המ סי' שמ"ו להוציא אפילו מיתומים קטנים ע"ש יו'רה המורה לברכה כדת מה לעשות ויבא שכמ"ה

זאת אשיב קים לי בגווי כי לא בינת אדם לי ערכי עלי אינו בתורת ערכין וכ"ש בד"מ שאין לך מקצוע גדול מהם ואולם הדבר יצא מפי המלך הלא אב אחד המיוחד שבה'דר הד'רא ארעא ועטרת זהב לי לראש הי"ו מצות המלך היא חובה עלי וע"כ אמרתי להוציא הדברים מפי סופרים ומפי ספרים ותסתיים שמעתא מפומיה: וזה החלי בעזר משדי צורי וגואלי

הלא לאמונה דברי מוהרשד"ם ז"ל הללו מרפסן : איגרי וכבר עמדתי עליהם בעניותי הן לזאת יצא עת'ק שותא דינוקא מילי דקטנותא שמעת' לא אצילת' כולהו בחדא מחתא וכה תוארו. גרסי' בפרק הכותב דף פ"ה ההוא גברא דאיפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא כי ר' מיאשא וכי שכיב ר' מיאשא ולא פקיד אתו לקמיה דר' אמי א"ל חדא דידענא ביה בר"מ דלא אמיד ועוד הא קיהיב סימנא וכו' ע"כ וה"נ בחד דאיפקיד כסא דכספא בי חסא ואמר ר"ן חדא וכו' ועוד וכו' וההוא דאיפקיד מטכסא בי רב דימי וכו' א"ר אבא חדא וכו' ועוד וכו' והק' התוס' ז"ל נהי דלא אמיד מ"מ ניחוש לשמא מציאה מלא א"נ נתנו לו במתנה ותי' דהוי מלתא דלא שכיחא ומלתא דלא שכיחא לא טעני' ליתמי ע"ש א' הרואה לבבו יבין דחששא זו דמציאה מדנפשייהו נקטו לה ודעדיפא מינה הו"ל לאקשויי מדר"ן אדר"ן דאיהו קאמר הכא ידענא בחסא דלא אמיד אלמא לא חיישי' דמציאה אשכח והא אשכחן לר"ן בפ' הניזקין דף נ"ב גבי עמרם צבעא אפוטרופא דיתמי הוה אתו קרובים לגבי דר"ן א"ל וכו' קאכיל ושתי ולא אמיד א"ל מציאה אשכח וכו' אלמא טענת לא אמיד לר"ן לא מהניא דאיכא למימר מציאה אשכח וק' דר"ן אדר"ן ומה שתי' דמלתא דלא שכיחא לא טענינן ליתמי זו היא שקשה דהתם ר"ן הוא דקטעין ועמרם ליתיה קמיה הן אמת דאי איהו טען הנפקד גופיה דהך שב מרגניתא ניתא דידיה הוו לא מפקי' מיניה אע"ג דידענא ביה דלא אמיד והיינו דקאמר תלמודא שכיב ולא פקיד ש"מ דאיפקיד ואמ' דידיה הויין מהימן פשריה דאיהו גופיה מצי למטען מציאה אשכח וכיון דלא פקיד ואמרינן דידיה הוויין ומחזקי' ליה דמציאה אשכח וכן דקדקו הפוסקים ז"ל כמו שיתבאר לקמן בס"ד וס"ל להתו' דעמרם צבעה איתיה בעולם אע"ג דליתיה קמיה דר"ן כיון דחזינן דקאכיל ושתי ולא אמיד נעשה כמי שאומר מציאה אשכח כמו לא פקיד ושכיב דלא מפקי' מיורשיו אע"ג דלא אמיד ותלינן במציאה אבל גבי יתמי כיון דאיהו גופיה לא פקיד ב"ד לאו כל כמינייהו למטען מציאה אשכח דהוי מילתא דלא שכיחא ואכתי קשה בדבריהם דלפי מ"ש לקמן דהנך תרי טעמי אין מועילין זה בלא זה דבסימנא לחוד לא מהני דאמיד דאימור זבנה מיניה וכו' ועכ"ל דלא אמיד לחודיה דלא מהני היינו משום דחיישי' למציאה אשכח וא"כ מאי ק"ל הכא אימור מציאה מצא כיון דתלמו' לא סמיך אהאי טעמא גרידא אלא דסמיך ואזיל או עוד הא קיהיב סימנא וכבר דאיתי לה' מוהריב"ל ז"ל בחי' לשם שנדחק בזה וכך עלה בדעתו קל'ה כמות שהיא וראיתי לה' ח"ה ז"ל שכתב וז"ל דאי לא הוה סימן א"נ לא אמיד היינו אומ' דזבנה כמ"ש הרא"ש עכ"ל ואני עני לא הבינותי דכיון דלא אמיד הוא היכי מצי' למימר דזבנה ב' הפכים בנושא א' ומ"ש וכמ"ש הרא"ש בקשתיהו ולא מצאתיהו

וראיתי להר"ן ז"ל בפי' ההלכות שכתב די"מ דתרי טעמי צריכי אהדדי דאי משום לא אמיד אימור מציאה אשכח כדאמרי' גבי עמרם צבעא וכו' עכ"ל דלא גלי בזבינא משום דלא אפשר כיון דלא אמיד אלא דתלינן במציאה ואע"ג דהוי מילתא דלא שכיחא ולא טענינן ליתמי הא איכא טעמא אחרינא בהדיה דלא אמיד דקיהיב סימנא אבל אין לומר משום דהר"ן ז"ל מכת הסוברים דטענינן ליתמי מילתא דלא שכיחא נמי וכמ"ש הרש"ך ז"ל בסי' ק"ח ס"ק ח' והיינו ממ"ש מרן בב"י שהר"ן כתב דהרי"ף והרמב"ן חלוקים על דברי התו' ע"ש דאיהו מוכרח וכמו שהארכתי בזה בס"ד א"כ ק' על ה' ח"ה שכתב א"כ לא אמיד היינו אומר דזבנה והתו' לא כת' הך טענה דזבנה אלא אי אמרינן א"נ בדאמיד והך טעמא דקיהיב סימנא לחודיה מהני לאפוקי מהיורשים אהא כתב שפיר דאי נמי יהיב סימנא מאי הא איכא למטען דזבנה מיניה וכיון דאיהו מאריה קמא פשי' דקים ליה כסימנא והנר' פשוט בכוונת התו' דלפום מאי דקאמר תלמו' מעיקרא הך טענה דלא אמיד ק"ל שפיר דהאי טענה מגן שויא דאימור מציאה אשכח או מתנה נתנו לו והיכי חשיבא הך טענה כלל אהא משני משום דהויא מילתא דלא שכיחה כמו נאנסו דלא טענינן ליתמי כמו שהוכיחו בפ' המוכר ד' ע' בד"ה גובה מחצה וכו' ע"ש אבל לפום מאי דקאמר תו ועוד הא קיהיב סימנא וע"כ בסימנא לחוד לא מהני דע"כ ועוד דקאמר ר"ל א"נ בדאמיד ובדאמיד מאי מהני סימנא הא איכא למטען זבניה מיניה אלא עכ"ל דתרי טעמי מצרך צריכי דאי משום לא אמי' לחודיה איכא למימר אימור מציאה אשכח ולא חשיבא מלתא דלא שכיחא אלא כגון נאנסו וכ"ש דהיא גופיה רבו עליה שרים רבים ונכבדים כמו שהאריך הרש"ך ז"ל שם אהא קאמר ועוד הא קיהיב סימנא וזה בלא זה אין מועילין וע"פ דברי ה' ח"ה ז"ל

ודע שהמרד' הק' אהך טעמא דלא אמיד דאימור מציאה אשכח כדאמר גבי עמרם צבעא כתב וז"ל שאני התם גבי גזלנים האי בחציפותא ליכא למיחש כולי האי הוא דתלינן במציאה עכ"ל גם אשו"ר להר"ן ז"ל בפי' ההלכות בפ' הניזקין שם שכתב וז"ל דתלינן בהכי דלא מחזיקין אינשי כגנבי עכ"ל נ"ל אע"ג דידעי' ביה דלא אמיד ובעלמא לא חיישינן למציאה דמלתא דלא שכיחא היא כלל וכל כמה דלא טעין איהו גופיה לא טענינן ליה וכ"ש ליתמי הא מיהא כי היכי דלא לאחזוקי אינשי ברשיעי טענינן וטענינן אבל אי פקיד ואמר דידיה הוא נעשה כמי שטוען איהו עצמו ולא מחזקי' ליה בגזלנותא ויעזוב לאחרים חילו חוטא ולא לו הלכך בכה"ג תלינן במציאה ולא מפקי' מיורשים אבל בדלא פקיד לא תלינן במציאה וכ"ש דהשתא מחזקי' למפקיד בגזלנותא דבעי למשקל מיתמי נכסי דלאו דידיה הנך תרי טעמי לא צריכי אהדדי וכל חד לחודיה מהני א"נ אצט' לטעמא דסימנא כי היכי דלאחזוקי בידיה דהאי קא טעין ולא נימא נהי דלאו דנפקד נינהו מ"מ ניחוש דילמא דאיניש אחרינא נינהו ולא דהאי דקא טעין דדידיה הויין וכמ"ש התו' בשם רשב"א וכן סיים המרד' שם: