משכנות הרועים נד

והרי"ף והרמב"ם ז"ל בפ"י מה' ערכין והנלוים אליהם כלם פה א' דהלכתא כרבנן וכבר בא חכם על מבוכה זו ישב בבית הכנסת הגדולה בסי' קנ"ג בהגהב"י אות י"ד ע"ע וע"ע לה' חזו"ן ז"ל בערכין שם דקכ"ו ועיין במק"ו לבתרא במ"ד לד' קכ"ז אהא דאמרינן התם היה משמשו כעבד וכו' מ"ש שם משם הרשב"א ז"ל ועיין למופת דורנו ה' מוהרח"א זיע"א בס' פתח עינים שם בערכין ובס' ברכי יוסף חי"ד דף ל' ובס' עין זוכר אות ג"ן ע"ש מיהו בש"מ משמ' דמודו רבנן ועיין לה' ב"ד ז"ל בח' ח"מ ד' קל"ג ע"ש

(סב) אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ודוקא בתובע המביא עדים לחייב לחברו אבל אם הנתבע מביא עדים לפטור את עצמו ש"ד לקבל עדות העדים לפוטרו מרן בש"ע סי' צ"ח ועיין מה שציינתי לקמן במערכת אות ע' סי'

(סג) אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד כמ"ש בטוש"ע סי' כ"ח ע"ש ואם עברו הב"ד וקבלו הו"ל הנך ב"ד כטועים בדבר משנה ואין דנין עפ"י אותה עדות כלל אלא הא מיהא נראה דחוזרין ומעידין בפני בע"ד פעם אחרת ודנין ע"פ מה שהעידו דאם הב"ד טעו מה חטאו העדים כך מטים דברי רב"י בש"ע שם סט"ו שכת' ואם קבלו אין דנין על פיו עכ"ל ממה שתלה הבטול בעדות ש"מ דהעדים חוזרים ומעידים וכן פי' דבריו מור"ם ז"ל דפשי' דאינו חולק על מרן בזה כמוכח מפשט לשונו וגם בד"מ לא גילה דעתו שחולק על מרן ז"ל ועיין בתשו' ה' מוהראנ"ח ז"ל ח"א סי' כ"ט וכבר הביא מרן בב"י מ"ש מוהר"ש הארוך ע"ש ועיין לה' כנה"ג ז"ל שם אות ע"ד ועיין במק"ו לקמא בהגוזל ד' קי"ב מ"ש משם הרמ"ה ז"ל וז"ל ועוד הב"ד שקבלו עדים שלא בפני בע"ד לא מהניא ההיא קבלה לחייביה לההוא בע"ד כלל עכ"ל אמנם ה' המאירי ז"ל כתב וז"ל עברו הב"ד וקבלו העדות שלא בפני בע"ד וכו' ובתלמוד המערב יראה שאם ערער ערעורו קיים עד שיחזור ויעיד בפניו עכ"ל וצריך להתיישב בדבר ועיין בתשו' הרשב"ץ ז"ל ח"א סי' י"ד שכתב כן בפשי' והתימא מהרשב"ש בנו שבסי' רפ"ו כתב דאין מקבלין עדותן אח"ך כלל ע"ש הפך דברי הגאון אביו זיע"א וע"ע בתשו' הרשב"ש סי' רכ"ד וראיתי לה' דבר משה ז"ל ח"ב סי' צ"ד ד' ק' ע"ד שכתב בד"ה וע"ע וכו' אבל שאר כל הפוסקים ס"ל דמ"ש אין מקבלין וכו' אבל חוזרים ומעידים בפני בע"ד ודנים. ע"פ אותה עדות וכו' ובנ"ד שקבלו העדות שלא בפני בע"ד לדעת כל הני רבוואתא חוזרים ומגידים בפני בע"ד וכו' וכ"כ מוהרש"ך וכו' עכ"ל ומה שהוכחתי לעיל ממ"ש הרמ"ה ז"ל לא מהניא ההיא קבלה וכו' ש"מ דלא מבטל אלא אותה קבלה שטעו בדבר משנה כמ"ש הרמ"ה שם אבל אה"נ אם חוזרים ומעידים מקבלינן מינייהו וכעת נמצאו אצלי תשו' מוהר"ם אלשקאר ז"ל וראיתי לו בסי' ע"ה שכתב בס' חקות הדיינים וז"ל וי"א שכיון שהגידו שלא בפני בע"ד שוב אינם חוזרי' ומגידים בפניו כן נראה דעת הרמ"ה וי"א שיכולים לחזור ולקבל עדותן בפני בע"ד עכ"ל וממה שדקדקו מדבריו לע"ד לא ס"ל הכי ועוד דהרמ"ה ז"ל גמר למילתיה מדאמרינן בכתובות ד"ך הזמת העדים בפניהם והכחשה שלא בפניהם נמי מ"ש הזמה מ"ש הכחשה אלא הזמה דמחייבי לסהדי אמטו להכי אין מזימין אלא בפניהם אבל הכחשה דעדים לא מחייבי מידי אפי' שלא בפניהם ע"ש וגבי הזמה כתב רבינו ז"ל בפ"ח מה' עדות דין ה' וז"ל עדים שהוזמו שלא בפניהם הרי הוכחשו לפיכך אם מתו העדים שהזימום קודם שיזימו אותם בפניהם אין כאן עדות שהרי הוכחשו זל"ז עכ"ל שפתי רבינו ברור מללו שאעפ"י שהזימום שלא בפניהם דנהי הזמה לא הוי הכחשה מיהא הוי אפ"ה אם חזרו והזימום בפניהם הו"ל הזמה אלא שאם מתו הכחשה מיהא הוי ולפ"ז רבינו והרמ"ה וה' המאירי והרשב"ץ ומרן ומור"ם זצ"ל סברי מרנן דשפיר חוזרים ומגידים גם אשו"ר להרב העיטור ז"ל דל"ה ע"ד שכתב כלשון ה' המאירי וז"ל ומסתברא דאם אתו ומסהדי זמנא אחריתי באפייהו ואיתכוון מקבלינן ליה וגמרינן לדיניה עכ"ל והרב כרם שלמה ז"ל סי' ד' העיד שרוב הפוסקים ס"ל דחוזרים ומעידים ע"ע וה' מוהרח"ש ז"ל בח"ג סי' צ"ד ד' קל"ה ע"ד כתב וז"ל כי הטענה שבאה בשאלה שקבלו העדות שלא בפני בע"ד יראה שהכוונה שאין מקום לחזור ולקבלו וכו' ודאי שיוכל לחזור ולקבל וכו' עכ"ל קצר הרב במקום שאמרו להאריך אלא שהוא ז"ל כתב שהיה בכפר א' ואין ספריו עמו וע"ע סי' י"ג וכבר האריך בח' אה"ע סי' י"ט וע"ב ועיין מאי דכתי' לקמן בדין אשה הטוענת על בעלה שאין לו גבורת אנשים בס"ד גם ה' מוהריק"ש ז"ל בהגהותיו כ"כ בפשי' כלשון מור"ם ז"ל אלא דאם (חסר בכ"י) בדברי עדותן וקבלו חרם כא' כתב ששניהם בטלים הא' לפי שהיה שלא בפני בע"ד והשניה לפי שעברו על השבועה ע"ע ועיין בסמ"ע שם ואחר זמן נמצא אצלי ס' פני יהושע למוהר"י חנדלי ז"ל וראיתי לו בסי' ט"ז שהוכיח מדברי רבינו ז"ל בדין הזמה וכדוקיין ת"ל והריב"ש ז"ל סי' ק"ח ד' נ"ח ע"א כתב ול וידעת שאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד וכו' ולכן צריך שיקובל בפניו שנית עכ"ל מדכת' שנית ש"מ דהעדים הראשונים שהעידו כבר שלא בפני בע"ד ופשי' ליה דמהני ומה שהבאתי מתשו' מוהר"ם אלשקר ז"ל שכחתי שכבר הכנה"ג ז"ל הביא דבריו ז"ל וכתב הכנה"ג שם שכ"ד הר"ם אלשקר והרד"ך והרמ"א בתשו' והרא"ם ומוהריב"ל ומוהרימ"ט ע"ש ועיין לה' כרם שלמה באה"ע סי' ה' שכתב בפשי' שחוזרים ומעידים בפני הבע"ד ועיין לה' עבודת הגרשוני סי' ג'

(ס"ד) אין אדם מוריש שבועה לבניו אנא נפשאי איתשיל קמאי בדינא דאתא לקמיה דר' אב"א הוא הרא"ש המעוז עט"ר ומור"י גם הוא לחוות דעתי קל"ה כמות שהיא לקיים מצות חינוך ש' כאש'ר דבר בראובן שנתן עסקא לשמעון סך מה להסתחר ולחלוק בריוח ע"פ תנאים בשטר ושמ' רב מעסקות עשה ולא הצליח וגם דל"ה דל"ה ולא נשאר לו בלתי אם גוייתו ואדמתו וראובן הוכרח להרחיק נדור מחמת סיבה ידועה הלכות מלכים ומלחמותיהם ואח"כ נלב"ע ש' המתעסק וחל"ש ויהי כי ארכו לו שם הימים ראובן בעל העסקא חזר לעירו ולא הספיק לעמוד בדין נגד יורש שמעון לגבות סך העסקא עד שמת וחל"ש ולעת עתה עמדו יורשיו נגד יורשי שמעון לגבות סך העסקא ההיא ממקרעי שהניח שמעון אחריו ויורשי ש' גדולה תשובה יביעו ידברו דאין לנו לפרוע כלום יען כי אביהם הלוה מת בחיי ראו' המלוה ואח"כ מת המלוה וכבר נתחייב שבו' בדין הבא ליפרע מנכסי יתומים וכן שמת ולא נשבע הלכה רווחת דאין אדם מוריש שבועה לבניו ויורשי ראובן משיבים כי לעולם לא נתחייב שבועה אבינו לגבות חובו יען כי שמת אביהם אידלדולי