משכנות הרועים תקמג

הוצרך לבאר זה דלאו להכי איתשיל וסמך על מה שנתבאר בי"ד כי שם ביתו וע"ע במה שעמדתי ע"ד מור"ם ז"ל הללו במערכת אות שי"ן מדיני שותפין ע"ש ומ"ש המרדכי ס"פ הגוזל דאפילו בפקדון כל שלא תבעו אין צריך ליתן לו הריוח ע"ש כבר אוקמיה הסמ"ע בסי' רצ"ב סק"ך בדאמר בפני עדים דלעצמו הוא מרויח ע"ש ובה' כנ"הג שם בהג"הט אות כ"ו ע"ש ודומה לזה קי"ל באחין שהשביחו בנכסי אביהן שאם אמר בפני עדים ראו מה שהניח לנו אבא והרי אנו עושין ואוכלין הרי כל השבח לעצמן אע"פ שנתעסקו גם בנכסי חלק האחין כמ"ש בטוש"ע ריש סי' רפ"ז ע"ש ומ"ש מרן בש"ע סי' קפ"ג בדעת הרמב"ם דאפי' זקפם ע"ע לא זכה השליח ע"ש שאני התם כיון דאמ"ל המשלח לקנות לו במעותיו קרקע או מטלטלי הוי כמאן דתבעיה דמי שנתבאר בסי' רצ"ב שם שהריוח לבעל המעות והחונן לאדם דעת יחוננו מאתו עין רואה ואזן שומעת להבין אמרי בינה בחכמה ובתבונה ובדעת ויראת ה' היא אוצרו עד מקום שהיד מגעת אכי"ר

(ב) פאטור ראובן מתושבי עיר ארגי"ל יע"א בא להסתחר פה מתא יע"א ועמדו אנשים סוחרים מתושבי מתא ארגי"ל יע"א ושלחו לראובן פרקמטיאות ומעות בעין והרשוהו למכור הסחורות ודמים אשר שלחו לקנות להם ליטראס די קמביו מסוחרי פה מתא לגבות הליטרא בעיר ליוורנו כמנהג התגרים ועמד ראובן וקנה ליטרא מסוחר אדומי בעד סך ד' אלפים רוזא לערך הק' רוזא בסך רס"ז וחצי ממטבע פה העירה והכתיבם בפנקס אדומי בשם שמעון ולוי ולאחד עבור ג' ימים קנה עוד מישראל סוחר סך ד' אלפים ושלש מאות רוזא בעד סך תקע"ט ממטבע פה מתא והכתי' כנז' ועוד קנה מהאדומי הנז' ב' אלפים וג' מאות לשם שמעון ולשם לוי ב' אלפים וכך וכתבו בפנקס הסוחר הישראל וכשנזדמן לו לגלות אזן סוחרי ארג'יל נראה בדעתו כי הדברים ק' לשא' יזכה בקנייתו בזול והא' ביוקר ודן בדעתו להשוות מהך הקניה בהשואה גמורה וכך כתב להם כן דהוי חזרת הליטרא של האדומי מליוורנו פרוטיסתאדא ועמדו בעלי הליטרא לגבות מהערל שנטל וקבל הממון מיד הקונים ולא נמצא אתו לשלם כל החוב והלואי שיזכו במחצית הדמים והנה שמעון ולוי הוגד הוגד להם כי קניית הליטרא מהאדומי היא בסך רס"ז וחצי כמדובר וכיון שהוסיף בשומתה הו"ל כשליח ששינה משליחותו שנתבטלה שליחותו אי נמי דהו"ל כקנאה לעצמו וזכותו וחזר ומכרה להם יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה וראובן משיב כי בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת שלא להטיל קנאה בין ההקנאות

זאת אשיב מודעת זאת פרטי דינים שוש בתורת השליחות בעובר על דעת משלחו ומוסיף כגון זבין לי ליתכא וזבן כורא כורא וזבין ליתכא ונתבאר בדברי רבינו בפ"א מה' שלוחין והש"ע סי' קפ"ב ויש עוד נושא אחר נקרא משנה מדעת משלחו דמעשיו בטלים אפילו בדברים שאין דרך הבעלים להקפיד עליהם כגון נתאנה פחות משתות דבבעלים אמרינן מסתמא מחל ואילו בשליח חוזר במקח וכתב מהר"י קולון ז"ל שורש דברים הללו בטוב טעם ודעת ומרן הב"י סי' קפ"ג הביא דבריו בדרך קצרה ובשלחנו סי' קפ"ח ס"ה קא פסיק ותני כל היכא שהשליח משנה מדעת המשלח בטלה השליחות מכל וכל עכ"ל איברא דיש מקום לחלק דלא נאמרו דברים הללו אלא כשהנזק בא מחמת שינוי דעת בעלים אבל אם בא הנזק מחמת דבר אחר לית לן בה ואע"ג דדמי לתחלתו בפשיעה וסופו באונס מ"מ לענין שליחות אית לן למימר דלא בטלה שליחות בכ"הג וכבר עמדו ע"ז רבנן סבוראי הלא זה הדבר מפורש יוצא בכנ"הג סי' קפ"ב בהגה"בי מאות ז"ך ע"ע והרב ש"ך ז"ל סי' קפ"ג סק"ט כתב בפשיטות משם הרב המבי"ט ז"ל דדוקא יוקרא וזולא אבל אונס אחר על המשלח ע"ע ואני מצאתי למוהריק"ש ז"ל בתשו' הנדפסות מקרוב סי' מ"ה שנשאל בראובן ששלח חביות של קאפאראס לשמעון למוכרם ולשלוח לו ראזוס בספינה א' והשליח שינה ושלח לו ליטרא די קמב"יו על ארגז אחד בספינה א' ונטבעה הספינה ומשיב השליח מ"ל ראזוס מ"ל ארגז דאין הנזק מחמת השינוי והשיב הרב לחייב השליח ע"ש אמנם הרב מהר"ח ז"ל פטר השליח בטענתו היא מוצאת בתשו' ה' מוהריט"ץ ז"ל סי' קכ"ט והרב מוהריק"ש חולק עליו וכתב שכ"ד הריב"ש ז"ל ע"ש גם אשו"ר לה' מש"ל ז"ל בריש ה' שלוחין שהביא תשו' מרן הב"י ז"ל שדחה כל ראיות הרב המבי"ט ז"ל ע"ש ועיין לה' דרכי נועם ז"ל סי' ר"א ע"ש ולה' משאת משה ז"ל ח"ב סי' ס"ד וח"ג סי' י"ג ולה' נחפה בכסף ז"ל חח"מ סי' ח"י ולה' דבר משה ח"ב סי' ט"ז ע"ש ולה' תורת חסד סי' ק"ס ולה' אורח לצדיק ח"מ סי' ה' ע"ע ותשו' הכנ"הג ז"ל החדשות בח"א ס"ב ק"ד וקט"ו ע"ש ולה' דברי יוסף ז"ל סי' מ"ה ולה' מים רבים ח"מ סי' ך' ואילך ובתשו' הרב קול אליהו הנדפס מחדש סי' ר"ב מח' ח"מ ע"ש וכנ"הג סימן קפ"ג אות ל"ג בהגה"בי ועלה בדעתי להאריך בפרט זה אלא שנראה לע"ד דבנ"ד לא שמא מתייא דין שליח ששנה בשליחות כלל דהתם השינוי והתמורה בקיום השליחות עצמו כמו שיתבאר מדין הגמ' עצמה וממה שנשאלו עליו הרבני' העליו' למעלה ז"ל אבל בנ"ד שהמשלח סתמא קאמר ליה תקנה לי ליטראת ובשעת הקנייה בתום לבבו קנה לזכות שמעון ולוי וכתב בפנקס האדומי לשמם בסכום שקנה בלי תוספת ומגרעת ולאחר שגמר שליחותו כדהו"ל למעבד להם עבד אם חזר והוסיף בסכום מה יתן ומה יוסיף לענין ביטול השליחות למפרע ולא מבעיא בנ"ד שהשליח נותן אמתלא לדבריו על מה עשה ככה שודאי פטיר ועטי' אלא אפילו את"ל שבמרד עשה הדבר הזה כדי לזכות לעצמו הפרש הסכום אין זה בכלל משנה כיון דבשעת הקניה עשה שליחותו על קו האמת והיושר ולאחר מעשה אמרינן שניא דא בשנותו את טעמו כנלע"ד לענ"ד הקצרה. ובדין נושא ונותן באמונה דאין לו אונאה אם נמצא שהוסיף בטלה אמונתו כמ"ש הרשד"ם ז"ל בתשו' ופשוט הוא כמ"ש הרב כנ"הג סי' רכ"ז ואפי"ה המקח קיים ועיין בתשו' מוהר"ש צרור ז"ל שבתשו' התשב"ץ ח"ד סי' י"א באורך

(ג) פאטור. דיני ופרטי הפאטוריס עיין כנ"הג ח"מ סי' קפ"ה בהג"הטו אות ד' וה' וכ"ב ומוהר"ם גאלאנטי ז"ל. סי' ע"ז ע"ח ומוהריט"ץ ז"ל סי' מ"ז וסי' שפ"ו בהג"הט אות ל"ד ואות ע' וסי' רצ"א בהג"הט אות ל"ח ואות מ"ח: (ד) פאטור. הפאטוריס אינם רשאין להשתמש במעות בעלי הסחורה וכ"ש במעות ששלחו להם לקנות סחורות כנ"הג חח"מ סי' רצ"ב בהג"הט אות ב' משם המבי"ט ז"ל ח"ג סי' ק"ע וע"ש בגוף התשובה: