משכנות הרועים תקמא

(קיג) עש"ג. קי"ל דאין מטלטלין נקנין בשטר שיכתוב לו מטלטלין שלי מכורין לך כמו בקרקע ולא בשטרי ראיה אלא דוק' במשיכ' או בק"ס דהו"ל חליפין ואם נהגו לקנות בשטר אפילו בשטרות העולות בעש"ג הולכים אחר המנהג מידי דהוה אסמוטתא הרדב"ז ז"ל הביאו כנ"הג סי' קצ"ח בהג"הט אות כ"ג

(קיד) עש"ג הרב המאסף בסי' קצ"ד בהג"הט אות ב' עלה ונסתפק במי שקנה קרקע מעכ"ום וכתבו השיגי'ל בפנקס ועדיין לא כ' השטר והביא דעת מהר"א גאליקו ז"ל דס"ל דלא קנה וכתב ואע"פ שהראיות שהביא אינן מכריעות כבר הורה זקן ע"ש ועיין בשו"ת הרשב"א ז"ל סי' תתקפ"ב ובח"ג סי' ט"ו וי"ו שכתב דקנה דמהפנקס יוציאו השטרות ע"ש ועיין בב"י רס"י ס"ח ומור"ם בהגהה לשם

(קטו) עשיר. יקרא האדם עשיר כשאינו עני עיין בדברי מור"ם ז"ל ר"סי פ"א וצריך לברר הך דע"מ שאני עשיר ונמצא עני דכתב בא"הע סי' ל"ח דבעינן שמכבדים אותו מחמת עושרו ע"ש והחילוק ברור לעיני רואה השמש

(קטז) עש"ג ראובן הוציא שט"ח העולה בעש"ג בעד א' על שמעון שחייב לו כ"וך והלה השב ישיב כי פרו'ע הוא כי פר'עו וראובן מכחיש בזה זה היה מעשה לפני מי שגדול הראש המעוז תנא דידן ומור"י גם הוא הרב חק נתן זיע"א ודנתי לפניו בקרקע נהי דבשטרי דידן דעד א' ישראל החתום בשטר ומודה בהלואה אלא שטוען פרוע אפליגו בה רברבתא סיעת"א דשמיא זיע"א איכא מ"ד כיון דקם הוא לשבועה ואינו יכול לישבע שהרי מודה בעיקר ההלואה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם ואיכא למ"ד דאפילו בכ"הג נמי נשבע ומיפטר כמ"ש בטור ומרן ז"ל בב"י סי' נ"א ל"ו עלתה ארוכ"ה ובש"ע שם סתם כמ"ד דחייב לשלם ואח"ך הביא דעת החולקים וקי"ל כסתם משנה דמרן הש"ע איברא דאכתי איכא למימר דוקא בעד א' ישראל דבר הגדה הוא שאע"פ שאינו קם לממון מ"מ קם הוא לשבועה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם אבל בעדות גוי דלאו בר הגדה ולא בר הזמה הוא פשי' לענ"ד דאינו זוקק לשבועה דאורייתא וכבר הארכתי לקמן במערכת אות ש' סימן במודה מקצת לגוי ע"ש וקי"ל דהא דאמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם ה"ד במחוייב שבועה דאורייתא אבל לא במחוייב שבועת היסת משום דהיסת גופה תקנתא ותקנתא לתקנתא לא עבדי' וכמו שרמזתי לקמן במערכת אות ש' סימן וכיון דגוי לאו בר הגדה אינו זוקק לשבועה דאורייתא ותו לא אמרי' מתוך שיל"ם הילכך נשבע ונפטר ואע"ג דמשום דינא דמלכות' מקבלים סהדותייהו ה"מ היכא שהוא כשר בדיננו כמ"ש בטוש"ע סי' ס"ח ע"ש אבל בשטר שהוא בעד א' דבדיננו איכא מ"ד דאפילו בטוען פרוע נאמן בשבועה דיינינן להו הכי ואפי' לדעת החולקים כיון דליכא למי' בעדות גוי מתוך שיל"ם כמדובר וא"צ להאריך עוד כי נלע"ד פשוט. ועוד נשמיענה מן הדא דגוים גופייהו לא משוו נפשייהו ואזדו לטעמייהו זה אומר בכה וזה אומר בכה ועל דעת א' לא יסמכו כי הפלילים בני קדר הטוען נגד חבירו שהוא חייב לו והלה כופר בעיקר ההלואה והביא התובע עד א' בשטר או בע"פ נשבע התובע וגובה אמנם פלילי בני יפת ה"ן דנים שהנתבע נשבע להכחיש את העד אע"פ שהוא כתוב וחתום בעש"ג ועיין בתשו' הרא"ש ז"ל שהביא הטור סוף סי' ס"ח והרדב"ז ז"ל ח"ב בלשו' הרמב"ם ז"ל סי' ו' וי"ט וכי יריבון אנשים חטאים ע"ד עסק ביש במוציא שטר חתום על חבירו רשע כמותו בעד א' והתובע אומר לפלילי בני תדר אזילנא המזכהו בדינו לישבע ויטול והנתבע אומר לפלילי בני יפת אזילנא הפוטרו בשבועה משפט רשעים כהלכת גוברין יהודאין שהתובע הולך אחר הנתבע ע"כ לא יקומו רשעים במשפט אשר נתבע אהב א"כ דון מינה בנ"ד נמי אי יהבינן להו כל דילייהו ודיינינן להו כדינייהו הא מיהא מצי נתבע למפטר נפשיה למימר לפלילי בני יפת אזילנא ואשתבע ואפטר אנן נמי הכי דיינינן להו ומשתבע נתבע היסת ומפטר וכסברת האומ' הן דנשבע היסת כמ"ש הרב ש"ך ז"ל שם ומפטר ואת"ל שנשבע שבועה דאורייתא קאמר מרן הש"ע מ"מ ה"מ בעד א' ישראל אבל בעד א' גוי לא אמרה אדם מעולם וכדכתי' בעניותין וכן עלה בהס'כמה מה מורי הרב ז"ל להלכה ולמעשה הור"ה גבר כדברי התלמיד. ואל תשיבני ממ"ש הרשב"א ז"ל בתשו' וכתבו הב"י שם ופסקו מור"ם ז"ל ס' ס"ח ס"א דאין חילוק בין חתום עליו עד אחד גוי או שנים עכ"ל דשאני התם דהכי דינא דמלכותא דידהו משא"כ מלכותא דידן שכבר נתבאר נמוסם וע"ע בתשב"ץ ז"ל ח"ג סי' קכ"ד שכתב במלוה לזמנים ועברו הזמנים כיון דבדיניהם נשבע ונפטר ולא מצי אמ"ל שטרך בידי מאי בעי ה"נ דיינינן ליה דמצי למימר פרעתי וסמכתי לדון בדיני העש"ג כיון שכתוב בעש"ג ע"ש גם שיאמר לו אם דנים בעש"ג. אמצא המעידים על הפירעון משא"כ בעידי ישראל כי לא נחשדו להעיד שקר חלילה ועוד בה דמצינא לפייס הערבי לדון כרצוני בצד הטיה לא כן בישראל ולא שאינו יכול הלוה לתבוע העש"ג אלא שהוא מדמה ברעיונו כי שמא המלוה יוליכנו לדון בעש"ג וכל זה מתברר מדברי הרב ז"ל ועיין בתשו' הרדב"ז ז"ל הניתנים למעלה כי ממנו תוצאות חיים למאי דכתי' בעניותין

מערכת אות

פא

(א) פאטור. ראובן שלח מיני סחורות לשמ' הדר בפראנקייא למוכרם ולהלבישם בסחורות אחרות אשר יודיענו וכן עשה אלא שנשאר אצלו איזה סך ולראובן נזדמנה לו דרך ללכת אל עיר מושב שמעון ועודנו בלאזריטו בא אצלו שמעון ועד שלא תבעו ראובן מה שחייב לו הודיעו שיש מין סחורה פ' בעד סך כ"וכ אם יש את נפשך לקנות והשיב לו עשה והצליח והלך לו ואח"כ אמר לו כבר נגמר הענין ואחר ימים אמ"ל שלא רצה למכור הכל אלא בבת אחת ואח"כ אמ"ל אם תרצה לקנות מקונה אחר מקצתו מוטב אלא שצריך להוסיף בשומתו ויען ראובן ויאמר כטוב בעיניך עשה וקנה לו כנגד מה שהוא חייב לו והותיר והנה בעת"ה בהגלות נגלות בעיניו מפי מגידי אמת כי באותו השיעור שאמ"ל מתחלה קנאו לעצמו וממנו מכר לו שאל השואל כיון שהוא חייב לו כבר ואמ"ל שילך בשליחותו לקנות לו אותה הסחורה והלך וקנאה לעצמו ממה שהוא חייב לו אי אהנו מעשיו או לא יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה

תשובה הנה מרן ז"ל בב"י סי' קפ"ג הביא תשו'