משכנות הרועים תקלג

מכח אלו הטענות ושכמ"ה

תשובה חזרתי על כל צדדי השאלה הזאת וצדדי צדדיה ולא מצאתי לחייב את שמעון בחוב שהיה לראובן אצל הגוי שאם היה הענין על ידי ערבות כגון שנכנס שמעון ערבן בעד הגוי הלוה כיון שלא היה הערבות שלא בשעת מתן מעות וקי"ל דבעי קנין כמבואר בטוש"ע ח"מ ר"סי קכ"ט ואפי' כתב לו שטר על הערבות לא מהני אלא ע"י קנין כמבואר שם בסעיף ה' ואפי' שהיה ערבן קבלן אי לא קנו מניה לא משתעבד כמבואר שם אלא שהחילוק בין סתם ערבן לערבן קבלן אחר ההנחה שהיה הדבר ע"י קנין לענין הסך שכפר בו הגוי שאם היה סתם ערבן מפטר שמעון אע"פ שהיה הלוה גוי כמבואר במור"ם שם ס"ח ובסמ"ע שם סקכ"ה נמצא שלא יתחייב שמעון הנז' בחוב הסך הנז' אלא עד שיהיה ערבן פרען וקנין ואם חסר א' מהנה מיפטר ואם אמת היה הדבר בענין שהחוב היה בשטר העולה בעש"ג ומכר לו השטר צריך שיהיה השטר בענין שהוא כשר בדינינו ואז נקנה בכתיבה ומסירה אבל אם הוא פסול בדינינו אע"פ שהגויים גובים בו הו"ל כמלוה על פה כמ"ש הטור והב"י ז"ל בסי' ס"ו ס"ה וש"ע שם ס"ו וסמ"ע שם סקכ"ז ואם היה החוב בכת"י של גויים יש להסתפק אי הוי ככת"י של ישראל דנקנה בכתי' ומסי' כמבואר שם או דילמא מגרע גרע וכבר עמד על ספק זה ה' מהר"א ששון ז"ל סי' רי"ז וסלקא לה בתיקו ומאי דמספק"ל לה' ז"ל פשיטא ליה להרב בצלאל אשכנזי ז"ל בתשובה סי' ל"ו דמהני ביה כת"ומ דלאו דוקא בכת"י של ישראל הוא דמהני וכן הסכים הרב מוהרימ"ט ז"ל בח' ח"המ סי' צ"ה ע"ש ובודאי לא שבקינן פשיטותא דרבינו בצלאל ומוהרימ"ט ז"ל משום ספיקו של הרב מהר"א ששון ז"ל ועיין בהכנ"הג סי' ס"ו בהג"הט אות י"ט ואחז"ר נדפסו שו"ת מוהריק"ש ז"ל ובסי' ב' פשיטא ליה ג"כ דמהני כח"ומ בכת"י של גוי ע"ש שהוכיח כן מדברי הרשב"א ז"ל ג"כ ועיין בתשו' הרב גו"ר ז"ל ח"המ כלל ה' סי' י"ו ע"ש ובתשו' הרב"ח ז"ל סי' ל"ז וקל"ד וקל"ו והרב משאת משה ז"ל בחי"ד סי' ח"י דף ע"ג וה' תורת חסד ז"ל סי' קס"ט וקע"ג והרב פרח מט"א ז"ל ח"ב סי' ז' ד' י"ד והרב משפט צדק ז"ל ח"ג סי' יו"ד דף ל"ב ל"ג וה' מש"ל ז"ל פכ"ה מה' מלוה דין ג' ובשו"ת ה' ראש יוסף ז"ל סי' א' ובתשו' הרב פרי הארץ ז"ל ח"המ סי' ג' וא"כ לא משכחת לה' דמחייב שמעון בסך החוב של הגוי אלא בחדא מג' גווני או שנכנס ערבן פרען בעד הגוי ע"י קנין ואז בין יכפור הגוי בין יודה הכל הוא לזכות שמעון או שהיה החוב בשטר העשוי בעש"ג דכשר בדינינו או בכת"י והקנה לו השטר ההוא על ידי כתיבה ומסירה ואז אם יכפור הגוי ישבע ראובן לגוי כאשר הוא המשפט ויהיה מה שיהיה לזכות שמעון וכל זה לא מהני אלא כשנעשה השטר ההוא קודם שנכתב עקד אלפ'לס אבל אם נכתב עקד אלפ'לס קודם לזמן השטר פשיטא דההוא שטרא חספא בעלמא איהו דאם נעשה השטר ע"י שמכר לו שטר של עכו"ם פשיטא דלא קני ולא מידי דאין לך מקח טעות גדול יותר מזה ואין לזה צורך ראייה דפשיטא יותר מביעתא בכותחא ואם היה הענין ע"י שנכנס ערבן קבלן וקנין אם היה עני באותה שעה כאשר המצא ימצא עקד אלפ'לס זמנו קודם לשטר החוב ההוא פשיטא דהוי מקח טעות כמ"ש בטוש"ע ח"מ סי' קפ"ו סי"ב וי"ג וש"ע שם ס"י וי"א והכנ"הג שם בהג"הט אות ל' ע"ש ובודאי דטפי אלים מעמד שלשתן מערבן קבלן ואפי"ה פסקו אם היה עני באותה שעה הוי מקח טעות וכ"ש בערבן קבלן ושוב מצאתי בהכנ"הג סי' קכ"ט בהג"הט אות ט"ו שכתב וז"ל אם הערב לא היה יודע שלא היה בטוח באותה שעה נראה מדברי מהרי"ו ז"ל דפטור ועיין בטור סי' קכ"ו סי"ב וי"ג ומשם תלמוד לדין זה עכ"ל וכ"ש בנ"ד שהידים מוכיחות וגופא דעובדא הוכח תוכיח שראובן הנז' היה יודע בטיב הגוי שהיה עני באותה שעה עניותא בתר עניותא וע"ז הוסיף לו נופך משלו ק"ל גרושוש סך והרחיב לו זמן וכוונתו להערים ולמצוא פתח להתיר רבית קצוצה וידו על התחתונה ואי משום שזקף עליו החוב ההוא במלוה ליכא למיחש והרי זה דומה למי שכתב ללוות ולא לוה דקי"ל דפטור ועיין בתשו' אהלי יעקב סי' ב' וי"ד וצור ישראל יצילינו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: נאם החותם פה מתא תונס יע"א בח' תמוז יה"ל שנת הנני נות"ן ל"ו א"ת בריתי שלום. עוזיאל בלא"א מו"ר מרדכי אלחאייך יאריך ימים כי"ר

ראינו את דברי השאלה ומה שנגזר עליה מהבן יקיר לנו החכם השלם והכולל סוה"ר כהה"ר עוזיאל אלחאייך ס"ט ויפה דן ויפה הורה כי כל דבריו אמת וצדק דודאי ההוא שטרא אי בציר ליה חד מהנך צדדי שצדד החכם הפוסק נר"ו לא מחייב שמעון כלל מצד החוב שעל הגוי ולאפס הפנאי אין להאריך. כ"ד החותמים פה מתא תונס יע"א בסדר והיתה לו ולזרעו אחריו ש' אשרי"ך ישראל לפ"ק

יוסף הכהן שמריה קאטאריואס דוד נג'אר. (צד) ערב מי שאמר לחבירו מכור לזה אל תירא ואני הנני עומד אין זה ערבות עיין לה' בית דוד ז"ל סי' ל"ח ועיין בערכין דף ך' דמפרש למתני' דקתני עלי ר"ל עלי לטרוח ולהביאו קאמר ועיין בפירש"י ז"ל שם

(צה) ערב ששם ראובן שנתערב לשמעון בעד לוי ולוי עשה שותפות עם שמעון ושם השטר ההוא לבטחון הרי הודה שמעון שראובן אינו חייב לו כלום ה' מוהר"ם איסרלאס ז"ל סי' נ"ג כנ"הג ח"המ סי' ע"ה בהג"הט אות מ"ג

(צו) ערב ראובן נושה בשמעון מנה ולשמעון נזדמן לו דרך לצאת מהעיר למד"ה ועכבו ראובן לאמר לו לא אשלחך כ"א פרעתני משלם ואמ"ל לוי הניחו ואני אפרע לך עד זמן פ' והלך לו שמעון ושוב חזר בו לוי משום דלא נטל בקנין אין בדבריו כלום דהו"ל כמחזיר השטר ומשכון שנתבאר בסי' קכ"ט דחייב אפילו בלא קנין ונעשה כאומר לו פטור אותו ואני אשלם הילכך חייב לשלם כפי מה שהיה יכול לגבות משמעון ה' בית דוד ז"ל ח"מ סימן ל"ח והרב מוהרי"קו ע"ש וכעת נראה בעלי"ל ס' גבעות עולם לה' מוהרי"קו ז"ל ושם בסי' כ"א פסק כן ע"ש ואין כן דעת הרדב"ז ז"ל ח"ג סי' תק"ג וה' מוהר"ש צרור בח"ד בטור שני סי' צ"א ולא שבקינן סברת תרי אריותא מקמי ה' מוהרי"קו וה' בית דוד הנז' ופשיטא דאי הוו חזו להו הוו פסקי הכי וכן הסכימו מורי הוראה הי"ו: