משכנות הרועים תקל

מלפרוע אין לו ליתן כלום אע"ג דהרויח בהם דשניא הלואה מפקדון. אך אוסיף להביט בתשו' הרא"ש כלל ס"ו סי' ח' הביאה מרן בב"י סוף סי' פ"א ובש"ע שם סל"ב בראובן שתבע משמעון ריוח החוב שהיה עליו מכמה שנים ואמר שהתנה לתת לו ריוח ושמעון אומר שלא התנה שמעון פטור אפילו משבועה שאפילו לדברי ראובן לא היה תנאי זה בשעה שנתחייב שמעון ואף אם אמר שמעון אח"כ אני אתן לך ריוח דברים בעלמא הם בלא קנין ויכול לחזור בו עכ"ל משמע להדיא דאפילו בהלואה מבעי לוה למיהב ולא קרו ליה מהדרנא אע"ג דלא התנה מתחלה שאם לא אפרע לך בזמן פ' יהיו ברשותך ואם ארויח בהם אתן לך אלא דאמ"ל אח"ך אני אתן לך ריוח ש"ד

וראיתי להסמ"ע ז"ל סקס"ה דתהי בה מההיא דסי' רצ"ב דאי תבע מעותיו חייב ליתן לו הריוח ולא שאני ליה להרב בין מלוה לפיקדון כדכתיבנא וכן מצאתי להש"ך ז"ל שם סקכ"א ע"ש וניחא ליה דהכא מיירי כשלא הגיע זמן פירעון עכ"ל ולע"ד לא ידעתי דלשון מור"ם ז"ל מועתק מהרא"ש ז"ל שראובן תובע שחייב לו מכמה שנים היתכן שבכל השנים לא הגיע זמן הפירעון ועוד דכיון דאכתי לא מטא זמן הפירעון איך יצויר ששמעון יקבל על עצמו לתת לו ריוח וקושיא זו שייכא נמי למאי דמשני עוד דהכא מיירי כשלא תבעו דבלא תבעו מי הזקיקו לחייב עצמו לתת לו ריוח ועוד דהרואה בדברי המרדכי בפרק החובל עיניו יחזו דמיירי שהלוהו לזמן קצוב ואחר זמן אמ"ל יהיו בידך למחצית שכר ומור"ם ז"ל בסס"י ק"ך ביאר שלאחר זמן ההלואה אמר ליה וקא פסיק ותני דלא אמר כלום וה"ט דאין כח בדברים בעלמא להפקיע חובו ע"ש וכדברי הרא"ש ז"ל שכ' בתשו' דכשלא התנה מתחלה דברים בעלמא הם

(פב) עיסקא המתעסק בשל חבירו ואמ"ל טול מה שעלה בחלקך בהריוח ואח"כ אמ"ל שמה שנתן לו הוא מהקרן עיין בטוש"ע ח"מ סי' פ"א ס"ל ע"ש וע"ע בתשו' הרב מוהר"ם בר ברוך ז"ל הארוכות סי' תתכ"ח ומשם בא'רה דנאמן במגו דאי בעי אמ"ל להד"מ בין בקרן בן בריוח ע"ש וכדברי הש"ך ז"ל שם סקע"ז ע"ש דמיירי שחוב ועסק בע"פ וע"ע בתשו' מהר"ם ז"ל שם סי' תשצ"ב ועיין להרדב"ז ז"ל בחדשות סי' קמ"ד וה' תורת חסד ז"ל סי' . קל"ג והרב פרח מט"א ז"ל ח"א סי' ע"ד וקט"ו והרב דבר משה ז"ל ח"ב סי' י"ג ומתבאר ג"כ שם שאם טען טעיתי בחשבוני שכ' מור"ם ז"ל שם

(פג) עיקול מי שמחוייב לחבירו ממון ומצא איזה מטלטלים של הלוה ביד אחר ועכבם ובא בעל חוב אחר ועכבם עיין שו"ת ה' המבי"ט ז"ל ח"ג סי' צ"ב ועיין כנ"הג בח"מ סימן ס' בהג"הט אות יו"ד ועיין בב"י ובכנ"הג סי' קל"ג

(פד) עיקול. קי"ל מלוה שראה את הלוה מבזבז נכסיו ומתיירא שכשיבא זמן הפירעון לא ימצא ממה לגבות ורוצה לעקל ממון שיש לו ביד אחרים שומעין לו כמ"ש בטוש"ע סי' ע"ג ס"י ע"ש וכ' הסמ"ע סל"א ודוקא בשטר דא"נ טעין פרעתי המלוה גובה ממנו לכשישבע אבל במלוה ע"פ דאי טעין לוה פרעתי נאמן ומשתבע ומפטר אין מעכבין דקי"ל המלוה את חבירו בעדים א"צ לפורעו בעדים ע"ש ולא הבינותי דכיון דמיירי שבא הלוה בתיך הזמן תו לא מהימן הלוה דקי"ל חזקה דאין אדם פורע גו זמניה וכיון דיש עדי ההלואה והזמן אמאי אין מעכבין ועיין בדברי הרא"ש ז"ל שהביא הטור שם סי' ט"ו ובה' פרישה והרב"ח ז"ל ע"ע וכעת נדפסו תשובות מרן ז"ל בס' אבקת רוכל ושם בסי' קס"א וחתימי עלה תלתא סרכין נו"ן ובנדונם לא היה החוב אלא ע"פ העדויות שנתקבלו בב"ד ופסקו לעקל ואין לומר דשאני התם דבהעדאת אחד מהעדים כתוב לאמר שאמר הלוה דבזמן נישואי הבנות יפרע להן והרי עדיין לא הגיע זמן הנישואין והו"ל כמלוה תוך הזמן דאינו נאמן לו' הלוה פרעתי הא ליתא חדא דאין כאן אלא עד אחד בדבר זה ועוד נקוט מיהא דאם הוא בתוך הזמן אפילו בהעדאת עדים גרידא מעכבין ושלא כדברי הסמ"ע. ומה שחולק עליהם מטעמי תריצי אחריני ע"ש וכ"ה בתשו' מוהריק"ו שורש ק"ט ובתשו' מוהר"י באסאן ז"ל הובא בתשו' מוהרח"ש ז"ל ח"א סי' פ"ד וכתב וז"ל ושכן פסקו האחרונים ושכן אנו נוהגים מעשים בכל יום ע"י ב"ד אנשי אמת כשיראו שיש אמתלא בדבר אפילו שאין ראיה כלל מעכבין עכ"ל גם אשו"ר לה' משפטים ישרים סי' כ"ב שהנדון שנשאל עליו לית ליה לתובע שטר ולא כת"י רק העדאת עדים שהעידו שאמ"ל שישלח לו חשבונותיו וראיה שאם טוען הלה וכבר שלחתי לך החשבונות היה נאמן ואפ"ה פסק לעכ"ב ובסו"ד כתב ולא ראיתי להאריך שכל האחרוני' שראיתי כלם מסכימים כדעת ה' מוהריק"ו ז"ל וה' ת"הד וה' מוהרשד"ם וה' מוהרש"ך וכו' עכ"ל ע"ש

(פה) עיקול מי שיש לו שטר על חבירו בזמן ן ובא בתוך הזמן לב"ד ואמר מצאתי מנכסי פ' ואני ירא שמא יבאו לידו ויבריחם ממני ולא אמצא מקום לגבות את חובי אם רואה הדיין שיש אמתלא לדבריו שלא יוכל לגבות את חובו כשיגיע הזמן מצוה על הדיין שיעכב את הממון עד שיגיע הזמן כמ"ש בש"ע סי' ע"ג ס"י ע"ש זוהי מסקנת מרן ז"ל בב"י וכתב שכ"כ בתשובה והסכימו עמו חביריו ז"ל והיא ל"ו נדפס"ה בס' אבקת רוכל סי' קס"א וקס"ב ולשם כתב דדוקא באיש עני אבל בגברא דאמיד בנכסי לא ע"ש וכיוצא בזה כתב הרדב"ז ז"ל בחדשות סי' ס' במי שרצה לילך למ"ה תוך הזמן דאם איש עני הוא יכול לעכב עליו כדי שיעשה מלאכתו ויפרע את חובו מהשאר היתר על מזונותיו ע"ש וע"ע בתשו' מוהרח"ש ח"א סי' פ"ד מה שהאריך בזה בחילוקי דינים וכתב שאם הממון בעין יכול לעכב לכ"ע ע"ש באורך וע"ע בתשו' מהר"ש חסון ז"ל בס' משפטים ישרים סי' כ"ב מה שהאריך בזה בטוב ט"וד ובתשו' רב יוסף קצבי ז"ל סי' כ"ה דף ס"ז ע"א ובספר אורו"ת להגאון מוהרי"א ז"ל ועיין כנ"הג סי' י"ד אות ל"ג ל"ד ל"ה בהגהב"י מדינים הללו ע"ש משם מוהרשד"ם ז"ל סי' ק"ב שפ"ו ת"ח ע"ש ועיין בתשו' הרב עדות ביהוסף ח"ב סי' ט"ו וה' מגן גבורים ז"ל סי' צ"ב והרב גו"ר כלל ד' סי' י"ו והרב מים רבים חא"הע סי' כ"א כ"ב ט'

(פו) עיקול. תקנת רגמ"ה ז"ל דאין לעקל הספרים בשביל חוב ויש תוס' בתקנה זו מד"ת עיין במרדכי פרק המקבל ומתבאר שם שהספרים הלומדים בהם ע"ש ונ"מ למאן דלאו בר הכי ויש לו ספרים רשאי לעקלם לפי תקנת רגמ"ה ז"ל ועיין באורך בהכנ"הג סי' ע"ג ע"ש ובסי' קל"ג אות ט"ו בהגהב"י ז"ל: