משכנות הרועים תקכב

ל"ד שכ"כ משם הרדב"ז ז"ל והוא ז"ל נטה להכשיר משום דלא משמע להו לאינשי ע"ש ולענ"ד דאתמהה דנהי דבגמרא אמרינן לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו הא מיהא התוספות והנמשכים אחריהם כתבו דכן הוא האמת ע"ש אבל בלא"ה לא ועוד דאי אמרי' גבי לא תחמוד מנין לנו לחדש דבר מעתה וצע"ד הן היום נראה בעליל ספר הבהיר חיים שאל ח"א למופת דורנו נר"ו וראיתי לו בסי' ע"ט אות כ"ט שהביא דברי מוהריק"ש ז"ל הללו בצביונם ובקומתן ושוב נדפס ח"ב מספר חיים שאל וכתב משם הרדב"ז ז"ל גופיה דמכשיר דשמיע להו לאינשי דמצוה קעבדי ע"ש ועיין שם מ"ש משם ס' חשק שלמה ומה שהגיה הוא נר"ו בדברי מוהריק"ש ז"ל

(נו) עדות. ראובן מכר שתי טבעות של שמעון באלף סיקינו"ס ואמר לשמעון שלא מכר אותם אלא בת"ת סיקינו"ס ואח"ך שמע מיהודה ולוי שיודעים נאמנה שנמכרו באלף והלך שמעון לפני הב"ד וקראו לעדים ואמרו אמת היה הדבר אבל ראובן הפציר עד בוש שלא לגלות דבר זה ואמר אני משביע אתכם ואמרו כן יהי אם כשרים להעיד אחר שעברו על השבועה שהשביעם שמעון הרב משאת משה ז"ל בח"ב סי' ב' ח"המ צדר להתיר ולא השלים הענין כי אל על יקראוהו בישיבה של מעלה זיע"א

(נז) עדות. קי"ל דאין מקבלין עדות שלא : בפני בע"ד כמ"ש בש"ע סי' כ"ח מיהו דוקא בתובע אבל בנתבע מקבלין כמ"ש מרן הש"ע שם ועיין מה שהקשה הש"ך ומה שתירץ הוא ז"ל ומ"ש משם מהרימ"ט ז"ל וע"ע לה' ש"ך סי' מ"א סק"ב ונ"מ לענין דינא והנתבע מוחזק מצי למימר קי"ל כהש"ך ז"ל כ"ש שהגאון בעל האורו"ת הסכים לדברי הרב ש"ך ע"ש והרב מוהר"ש גאון ז"ל בספר משפטים ישרים סי' ל"א ואע"פ שדעתו שאין מקבלין העד העיד שרבני שאלוניקי סלקי בחיים זיע"א קבלו אע"פ שכבר ערער ובטל דעתו אצל דעתם עיין בסוף התשובה ועיין לה' פרח מט"א ז"ל ח"ב סי' מ"ט והרב מוהר"י באסאן ז"ל סי' ע"ג דף מ"א ע"ד ובעיקר הדין דאין מקבלין שלא בפני בע"ד אם יכולים לחזור ולהעיד בפניו בב"ד עיין במערכת אות א' מה שציינתי בסי' בס"ד

וכתב הריב"ש ז"ל בסי' קע"ו שאם יראה לב"ד שיש לחוש שיבושו העדים מבע"ד להעיד לחובתו יקבלו שלא בפני בע"ד ואח"ך חוזרים ומקבלים בפני בע"ד כדי שלא יוכלו לשנות דבר ממ"ש בפני ב"ד משום וכו' וכן היה נוהג הוא עצמו ז"ל ומעתה נראה שדעתו שאע"פ שהעידו שלא בפני בע"ד חוזרין ומעידין בפני בע"ד וכמ"ש הוא בסי' ק"ח וציינתיו לעיל במערכת אות א' שם ועיין עוד בסי' רל"ו להרב ז"ל במי שהוא אלם ומוסר שיכולים להעיד שלא בפני בע"ד וכמ"ש מרן שם בסי' כ"ח ועניין לפסול העדים אם צריך בפניהם או לא עיין בתשו' הריב"ש ז"ל סי' רס"ו דקפ"ט ע"א דכתב דמקבלין מהך דכתובות דף ך' ע"ש ועיין לה' פמ"א ח"א סי' פ"ח

(נח) עדות. קי"ל דת"ח שיש לו עדות ממון אינו חייב לילך ולהעיד לפני ב"ד דזוטר מניה אבל אם יש צד לאפרושי מאיסורא חייב דאין חכמה וכו' כמ"ש בטוש"ע סי' כ"ח ס"ה ע"ש ועיין בדרישה ובהסמ"ע שם שהביא כמה עניינים בזה ועוד אחרת היתה כגון אם א' לוה מחבירו בפני שנים ואחד מהם ת"ח ובעמדם בפני הב"ד כפר ובא ע"א ונתחייב שבועה דאורייתא להכחיש את העד כגון דא צריך החכם לבא ולהעיד שלא יתחלל שם שמים בשבועה לבטלה ושקר ח"ו כ"כ הר"ם ישראל ז"ל בס' משאת משה ח"ב סימן ס"ג דף קס"ד ע"ד ע"ש ואע"פ שיש לאפרושי מאיסור כששולחין שלשה לקבל עדותו מ"מ מצוה בו יותר מבשלוחו ומצוה על הת"ח לחוש ביותר על קדושת שם שמים יתברך ויתעלה וזה הוא כבודו של החכם

(נט) עדות. לענין עדות הקרובים מצד האם אי פיסולייהו מדאורייתא או מדרבנן ונ"מ לעדי קידושין אי אמרינן מדאורייתא אינה צריכה גט דאין כאן קידושין דגזירת הכתוב אפילו כששניהם מודים אין כאן חשש קידו' דכל דבר שבערוה אין פחות משנים אבל אם אינם פסולים אלא מדרבנן באנו למחלוקת רב אחאי גאון והרי"ף בתשובה כי באה בתשו' הרשב"א ח"ב סי' ר"ל עש"ב דלד' רב אחאי צריכה גט ולדעת הרי"ף א"צ גט ועיין בתוס' בפר"ק דקידושין דכ"ג והנה הרמב"ם בפי"ג מהלכות עדות כתב דקרובי האב מן התורה וקרובי האם אינם אלא מדרבנן ע"ש ונחלקו גדולי ישראל בהבנת דבריו דאם הכוונה דאינם אלא מדרבנן חלוקים עליו הרמב"ן ז"ל בס' מנין המצות בשורש ב' והרשב"א שם בתשו' והרא"ה בס' החינוך בפ' כי תצא וה"המ ז"ל בפ"א מה' אישות גבי קידושי כסף כתב אע"פ שכ' מדברי סופרים אעפי"כ הוא מן התורה וחונקים הבא עליה וסוקלים נערה המאורסה ע"ש וכ"כ הריב"ש ז"ל בסי' י"ד והרשב"ץ ז"ל בס' זוהר הרקיע ובתשו' בסי' קל"א מח"א ונכדו מוהר"ש צרור זל בטור ב' סי' ד' ובנו הרשב"ש סי' ת"ק דוק ותשכח ומוהר"ם אלשקר ז"ל סי' מ"א ומוהר"י אדרבי ז"ל סי' ח' רל"א רל"ו רס"ד הרב משפט צדק ז"ל ח"א סי' מ"ג דקמ"ז מוהרשד"ם ז"ל חא"הע סי' ל"ג מוהרש"ך ח"א סי' ג' ומ"ז וח"ב סי' ר"ב מוהר"ש חיון בביאורו סוף סי' ל"ג מוהרח"ש א"הע סי' מ"ב ה' משפט צדק ח"ב סי' ע"ד דף ק"ף ה' משפטי שמואל סי' קכ"ד ומוהרימ"ט ז"ל חא"הע ס"סי מ"ג כ' דמהני ס"ס וכמ"ש מוהרשד"ם ז"ל שם ושאר פוסקים הנאמרים באמת ועיין במרן הכ"מ ז"ל והרל"ם וה' מש"ל ז"ל בפ"ד מה' אישות והרש"ך ז"ל בח"המ סי' ל"ג סק"א עלה בהסכמה דפסו' מן התורה ועיין בתשו' מוהריק"ש ז"ל סי' פ"א ע"ש

אמנם מרן הב"י בא"הע ס"סי מ"ב כתב ולכתחלה כשלא נשאת יש לחוש להצריכה גט וכ"כ ה' תומת ישרים סי' פ"ג וה' דברי אמת סי' ע"ד וה' אליה רבה דף ס"ח האריך בזה והרב דברי אמת בקונ' כ"ו נטה להחמיר והרב האורו"ת שם בסי' ל"ג וה' שמחת יו"ט ז"ל סי' ע"ה והרב אדרת אליהו סי' יו"ד ע"ש ולענין ס"ס שכתב מוהרשד"ם ז"ל ואחריו כל ישרי לאו אליבא דכ"ע היא ואיכא מרבוותא בתראי דפליגי בה ע"ש בספריהם הניתנים למעלה ובתשו' הרב כנ"הג ז"ל הנדפסות מחדש ועיין לה' באר יעקב חח"המ סי' ל"ב והרב בני יהודה דף ב"ן ע"ד ועיין כנ"הג בחא"הע סי' מ"ב בהגהב"י מאות כ"ט ובאח"מ סי' ל"ג אות יו"ד בהג"הט והרב יד אהרן בא"הע שם ועיין מה שפלפל בחכמה הרב האורו"ת בא"המ סי' ל"ג באורך

ובשנת תקס"ח אירע מעשה בכפר סוסא שנתקדשה אחת בפני עדים ונמצא א'