משכנות הרועים נב

חולקים עמו וכמ"ש הר"י הלוי ומ"ש מעצמו לאו דוקא דלא הוה גריס לה ולפי שבדברי הר"י הלוי בפי' איתמר ולפ"ז מה שתלה הדבר הטור בהר"י הלוי ודוקא לאומנות המלך והוינן בה לימוד ערוך הוא בידינו וכדוקיין לק"מ דלא נחית הטור אלא למ"ש דלשאר אומנות אפי' מחמת אחיו לעצמו ולשון הר"י הלוי הוא כמו שהעתקתי והר"י הלוי פסקא דדינא קאמר והעתיקו הטור ותמהתי קצת על הטור ז"ל דשמועות הרמ"ה ז"ל כל יומא בפומיה אמאי לא יחס ס' זו דאפי' מינהו מחמת אחיו כל שאינו מאומנות המלך לעצמו כמ"ש שם בחי' סי' ה' וסי' ד"ן ע"ש אמנם מדברי מור"ם ז"ל שכתב וי"א דוקא לאומנות המלך אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו טור בשם הר"י הלוי והרמב"ן עכ"ל נראה שאינו מפרש כן דלפי מאי דכתי' עיקר מה שהביא הטור דברי הר"י הלוי א"א לאשמועי' דבאומנות אחרת אפי' מינהו מחמת האחים לעצמו ומור"ם לא גילה רז זה שהוא עיקר הלימוד מדברי הר"י הלוי ועוד דבדברי הרמב"ן לא נתבאר דאפי' מינהו מחמת האחים לעצמו ע"ש בדבריו בתשו' שהביא מרן ז"ל בב"י שם ואחר זמן נמצא אתי ס' תורת חסד לה' מוהר"ח כהן ז"ל ובסי' רס"ד עמד בענין וכעת אין הפנאי מסכים עמי לעמוד על דבריו וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו ית' כיר"א ועיין לרבינו הגדול מוהרמ"א זיע"א בס' משחא דרבותא בחלק ח"מ סי' מ"ו דף ד' ע"ד ע"ש

(נז) אחריות ראובן שמכר חצר לשמעון ונכנס לוי בקבול האחריות שכל מי שיבא ויערער עליו יצילהו מידו ואחר שסתר שמ' ובנה בא יהודה ואמר שחלק מהחצר ההיא הוא שלו וזכה בו בדין ואוקמוה בידיה ורוצה יהודה בעד חלקו יותר ממה שקנאו שמעון לחלק ההוא ולוי אומר לא אתן אלא כפי מה ששוה חלק יהודה שקנה אותו הדין עם לוי תשו' הגאונים סי' מ"ח כנ"הג סי' רכ"ה בהג"הט אות ו' כצ"ל כי בס' כנ"הג יש טעיות הרבה ע"ש

(נח) אחריות ענין קבלת האחריות בהולכת הספינות בימי' כיצד סדריהם ואופניהם ותקנותיה' ופרטיהם עיין להרב כנ"הג ז"ל סי' רכ"ה בהג"הט כמה פרטים ואופנים עש"ב והתגרים קוראים להם שמות סיגורו"ס

(נט) אחריות. קיי"ל ספינה שהיתה הולכת בים ועמד עליה נחשול של ים לטובעה והקילו ממשאם מחשבין לפי המשאוי ולא לפי הממון כמ"ש בטו"שע סו"סי ער"ב ע"ש ואם ראובן קבל עליו אחריות סחורות הללו או מקצתן מאחריות הים או שוללים ולא ביאר שאר אחריות אם מתחייב במה שהשליכו מהסחורות לים להקל מעליהם דעת הרב משפטי שמואל סי' כ"ד דאין השלכת הסחורות נכלל בכלל האחריות והכנ"הג ז"ל סי' זכ"ר בהג"הט אות מ"ב כתב ע"ד הרב ז"ל והדבר תמוה דלא יכנס השלכת הסחורות לים בכלל האחריות והרב מוהרשד"ם בח"מ סי' ר"ך נשאל בראובן שעשה קאמ"ביו ביד שמעון כמנהג הסוחרים וקבל עליו שמעון אחריות הטביעה ושוללים ועמד עליהם רוח סערה בים והוצרכו לשבר את התורן ובעל הספינה נפרע מהם דמי התורן ופסק דשמ' שקבל עליו אחריות טביעה גם זו בכלל וחייב לשלם

ע"ש

(ס) אחריות קיי"ל כמ"ד אחריות ט"ס ואעפ"י שלא נאמרו ולא נכתבו כמאן דאמרי וכתבי דמיין כמ"ש בטוש"ע סי' ט"ל ע"ש ובפ' השולח דף ל"ז הוה ס"ל לר"נ ור"ל דמתניתין דשביעית דקתני א'מלוה בשטר דהיינו שאין בו אחריות אבל יש בו אחריו' אינו משמט ע"ש כל"ד כיון דקי"ל אחריות ט"ס כי לא כתב ביה אח"ן נמי מאי הוי נהי דמאריה דהאי דינא הוא שמואל כדאי' ברפ"ק דב"מ הא מיהא לא אשכחן דר"י פליג עליה בהא וכן יש לחקור למ"ד שיעבוד' דאוריית' ומלוה ע"פ גובה מהלקוחות אלא משום פסידא דלקוחו' אמור רבנן דאינו טורף מהלקוחו' א"כ לדידיהו היכי משכחת לה השמטת כספים מן התורה ור"י ור"ל גופייהו אינהו ס"ל דשיעבו' דאורייתא כדאיתא בשלהי פ' ג"פ דף קע"ו ע"ש ונראה דענין שמטה שאני דרחמ' מזהר בלא יגוש וכי הוי שיעבו' דאורייתא מאי הוי נהי דאהני ה"ט לגבות מהיורשים ומהלקוחות הא מיהא אכתי מחוסר גובייאנא וקאי בלא יגוש עד דמיזדקקי לה ב"ד למיחת לנכסי דלוה מ"ה שפיר משמט ואע"ג דנקיט שטרא בידיה אכתי חשיב מחוסר גובייאנא אבל אי כתי' ליה אחריות נכסי מסתברא דחשיב טפי כמוחזק בקרקע ולאו בר נגישה הוא מ"ה אינו משמט אע"ג דלענין בכור לא חשי' ראוי ונוטל הבכור של הלוה בקרקעות המשועבדים לאחרים וכ' התוס' בפ' ח"ה דף נ"ג בד"ה א"כ בטלת וכו' משום דאכתי צריך אדרכתא ואכרזתא וכו' ע"ש היינו לענין דלא מיקרי ראוי אבל לענין נגישה לאו בר נגישה הוא דמוסר דבריו לב"ד ויעשו לו כדת של תורה וכה"ג כ' התו' שם בהשולח בד"ה שטר וכו' אהא דק"ל מאונס קנס ופיתוי וכתו' משתפגום דגבו ממשעבדי ומשמטי ותי' מ"מ אלים טפי כשמפורש השעבוד בשטר עכ"ל אלמא דס"ל אע"ג דר"י ס"ל דשעבוד דאורייתא אפ"ה שאני ליה בשט' גופיה דבדלית ביה אח"ן משמט אף על גב דלענין יורשים ולקוחות מדאורייתא טריף וגבי מנייהו שפיר הא מיהא לענין שמטה דרחמ' תלי בלא יגיש כל כמה דלא מפרש בשטרא אח"ן חשיב מחוסר גובייאנא וקרינן ביה שפיר לא יגוש ואיתיה במצות שמטה וממילא שמעי' דא"נ בעלמא קיי"ל אחריות ט"ס היינו דוקא לשאר ד"מ אבל לענין שמטה דלא כתי' ביה אח"ן אכתי קרינן ביה לא יגוש כדכתי' ובאמת שדבר זה קיימתיה מסברא ואח"כ מצאתי לה' מוהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' ל' שכתב מזה ליישב דברי הרב מוהר"י קולון ז"ל דפסק שיש בו אח"ן אינו משמט מהא דקיי"ל אחריות ט"ס והשי' קרוב למאי דכתי' בעניותי' שש אנכי ויעלוז לבי ועמ"ש לקמן במערכת אות מ' מדין מחילה סי' בס"ד ולקמן בדין אפותיקי הארכתי קצת בדברים הללו בס"ד

אי אפשי אשכחן בכ"ד בגמ' דמצי למימר אי אפשי בתקנת חכמים באותה שאמרו אמר רבא יכולה אשה לומ' איני ניזונית ואיני עושה דמ"ט אמור רבנן מזונותיה כנגד מעשה ידיה משום תקנתא דידי דזימנין דלא ספקי לא אנא בהאי תקנתא לא ניחא לי כדאיתא בכתובות ד' פ"ג וברפ"ק דב"ק ד' ח' גבי ב"ח אמרינן דמצי א"ל טעמא מאי אמור רבנן דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בנ"ח משום תקנתא דידי אנא בהאי תקנתא לא ניחא לי כדרבא דאמר יכולה אשה וכו' ע"ש ואמרי תו התם ד' ז' ב"ח דיניה בבינונית ואי א"ל הב לי זיבורית טפי פורתא א"ל אי שקלת כדינך שקול כדהשת' ואי לא שקול כי וקרא דלקמיה מתקי' לה ה"א א"כ נעלת דלת לפני לווין דא"ל אלו הוו זוזאי גבאי וכו' וכת' התוס' דלג' עדית משום דמדאורייתא ב"ח מן הזיבורית אלא משום נעילת דלת אוקמוה רבנן בבינונית אבל עדית כיון דלאו דיניה הוא ליכא למימר