משכנות הרועים תקיח

ואת חמורו ושהו יותר משתי שעות כנז' ואע"ג שבקב"ע שלפני ב"ד הצדק כתוב כשתי שעות דמשמע דעד השלשה לא בא הרי שבקב"ע שבנאבל שהיא קדמה לקב"ע שבפנו ב"ד וצ"ו כתוב ב' שעות או ג' וקרוב הדבר לומר שכשה שכשהעיד בפני ג' בנאבל היה סמוך מאד למאורע ויהיב דעתיה טפי. משא"כ כשהעיד בפני ב"ד יצ"ו היה אחר עבור קרוב לשנה דילמא: לא דק א"נ דמפרשינן דיבוריה שאמר שתי שעות ר"ל ויותר עד ס' ג' שעות ואע"ג דמפשטן של דברים לא מוכחי הכי מ"מ כל היכא דמצינן לשנויי. משנינן ועוד משמע שכוונת דברי העדות ששיעור הב' שעות שאמרו היינו לאחר שנפל ונגרר ממקומו וראו הנפת ידו ואח"ך שהו השיעור ההוא גם בקבלת עדות של גמל"ת כתוב שנשתהו שם כמה שעות והנה בעיקר דין השהייה האיכא מ"ד דבמים שאל"ס לא בעי' שהייה כלל ומה גם לדעת הר' פני משה ז"ל דשרים. רבים ונכבדים הכי סבירא ליהו ואפילו למ"ד דבעינן שהייה במים שאל"ס דן ידין הרב פני משה ז"ל שם דאינו אלא מדרבנן ואת"ל דאורייתא לא יהבי רבנן שיעורא דשהייה אלא דהריב"ש ז"ל ודעמיה דסברי מרנן דבעינן ג' שעות וכבר כתבתי שדעת מהר"ם מטראני והב"ח ומוהרח"ש ז"ל ס"ל מתחלת שעה ג' סגי וכ"ש לדעת מוהרימ"ט וכמה רבוותא בתראי דאזלי ומודו כוותיה דבשעה א' סגי נמצאת אתה אומר דאי אמרינן חזותא מלתא היא שפיר נפק"ל מאיסור תורה ואכתי רביע עלה איסורא דרבנן

פרט ד' יחוה דעת באיש הלוי הזה שתש כחו מחמת זקנתו חזותו מוכיח עליו הפך לבן ובפרט שהוא מרובה בגדים כנז' בקבלת עדות ומחוסר שיטה כאשר הגידו יודעיו ומכיריו ונפל שמה ובא במעמקי המים וחול הרבה כעין רפש וטיט אומדנא דמוכח כי יפול הנופל שם מיתתו שם קבורתו אלא דאין לנו רשות להשתמש באומדנות להתיר ערוה החמורה לשתנשא לכתחלה ואע"ג דבהגה' המרד' לשם כתב משם מהר"ם מוורדון ז"ל דדייק מדלא קתני במים שאל"ס אשתו אסורה לעולם שתלו רז"ל על חכמי הדור ויראי שמים שיתבוננו וישכילו על ענין המאורע וכו' ע"ש גם הרב המבי"ט ז"ל שם העתיק תשו' הר"א ממיץ ז"ל שהתיר אשת ר"ש שנטבע בספינה בלי שום עדות אלא מחמת סברות ואומדנות ע"ש כבר חלקו על הר"ם מוורדון ז"ל כמה רברבי וכתב הב"י ז"ל וז"ל דכל הגס לבו בהוראה להתיר אשה ע"פי אותה התשובה עתיד ליתן את הדין ולכן שומר נפשו ירחק ממנה אע"פ שהר"מ מטראני בתשובה ובתשו' הב"י תלה לה כיפי מ"מ מי יק'ל ראשו נגד מרן ז"ל והרב המבי"ט ז"ל גופיה לא עליה לחוד בנה דייק ע"ש ואע"פ שמהרא"י ז"ל בכתבים נטיו אשוריו ללכת אחר האומדנות אפילו אומדנא שנדחית בגמרא וחילק בזמנים שכ"כ בסי' קל"ט וז"ל ובעו"הר עכשו בגלותינו אנו מפוזרים ומופרדים מעט בכל מקום ואילו היה רחוק כרחוק ר' או ש' פרסאות היה נודע ונשמע לנו וכו' ונראים הדברים בזמנינו אפי' אדם בינוני אם איתא דחי הוא עדיין הו"ל קלא זה כמה שנים טפי וטפי מקלא דצורבא מרבנן בזמן חכמי התלמוד שהיו ישראל עם רב בכמה וכמה מקומות וכו' התם שאני דלא נחית הרב ז"ל אלא להורות לנדון דידיה שכבר נשאת דהוי רובא דשכיח נפקא לה מאיסור תורה אבל לא להתירה להנשא לכתחלה וכדעת הר"ם מוורדון ז"ל גם אשו"ר לה' מוהרי"ט ז"ל שכתב וז"ל שיודעים . לשוט ויורדין לקרקעו של ים ושוהים שם הרבה אותם צריכים אימון ורגילות הרבה לכלכל את רוחם כשיעור מה. שמשערין שישהו בכדי כניסה ויציאה שהם שטים אבל מי שאינו יודע יודע לשוט ולא להעמיק ויורדים במעמקי מים מיד נטרדים והולכים עכ"ל ועיין לה' דרכי נועם חא"הע סי' ס"ג שהעתיק דברי הרב ז"ל ובסו"ד כתב וז"ל והיה בדעתי לומר שבעדויות אלו שטבע ג' פעמים ולא עלה עוד שדי בזה לעדות של מיתה גמורה ושומה בפי כל באי עולם שע"ז האופן אי אפשר לחיות לפי שפעם ג' נתבטלו. חושיו וכחיו ופותח פיו. מרדיפת המים ומתמלאת בטנו מים ונטבע בקרקעית הים מ"מ להיות שזה הוא מדרך הטבע והסברא ולא בא מפורש כעת בדברי הפוסקים ולאפס הפנאי וספרי אינם אתי איני ממשכן עצמי לעשות מעשה עד שאפנה ואשנה עכ"ל ובסי' י"ג כתב וז"ל סימנים אלו: דקאמרי היכא הם סימני מיתה ודאית שהרי דרך הנטבעים המומתים כך הוא שיורדים ועולים פעם אחר פעם עד שנטבעים ומתים וכו' אמנם אם ירצה החולק להתעשק ולחלוק עלינו נגד טבע האנושי וכו' עכ"ז מוכרח שיודה לנו וכו' דאם נשאת לא תצא ע"ש ובנ"ד נראה דגרע טפי ממ"ש בקב"ע של העכו"ם מא ראיית חתא אנקלב ראסו אלוטא וצאקיה לפ'וק ולחמל עליה וכו' ידים מוכיחות הויין דאפילו המתעשק יודה שנטבע ושוב לא עלה אלא שנראה שאין עדות העכו"ם מכוונת כנגד עדות ישראל ונראה ליישבם דהיינו העכו"ם ראה אותו כשנפל והמשא נפל עליו ונהפך ואח"ך כשהוליכו המים לצד הים נתקן וכ"הג יישב הרב דרכי נועם ז"ל שם באחד שהעיד שראה את הטבוע אוחז בזנב השור ואחד שראהו אוחז בקרן השור ותי' כ"הג ע"ש

פרט ה' יראה לעינים בנ"ד איכא למימר דלמאי דחששו רבנן דילמא ניצול לא משכחת לה דאי חיישינן לה דילמא ניצול ע"י דף וכעובדא דר"עק איכא למימר דשאני התם דנשברה הספינה לפנינו ושכיחי דפי דידה ולא פש גבן אלא חד ספקא דילמא דף העלהו וניצול ע"י משו"ה אסירא מדרבנן משא"כ כי לא שכיח דף מאין הרגלים לומר דאתרמי ליה דף מעלמא ודילמא ניצול ע"י דהו"ל ס"ס ספק היה דף ס' לא היה ואת"ל היה דילמא לא ניצול שעל ספק לא ניצול אפילו בדאורייתא שרינן ומתהפך ספק דף מציל ספק לא דלאו כל שעתא ושעתא מתרחיש דמציל ואת"ל דמציל ספק היה ס' לא היה וכ"ש דמפי השמועה דעל אותו דרך הזה לא עברה ספינה מעולם ולא זו הדרך שם אניות יהלכון וא"כ אין לנו לתלות דאתרמי דף מלמעלה ותדע דבעובדא דר"עק דקאמר נשברה הספינה אמרינן שרף הצילו ובעובדא דר"מ דנטבעה אמרינן גלי טרדוהו ע"ש וכן מצאתי להרב"ח ז"ל בתשו' סי' ע"ט וק"ד שכן כתב וכן משמעות הרב המבי"ט ז"ל שם אלא שאין עכשו מצוי אתי

הן ספק בידו דילמא גלי אשפלוה וכעובדא דר"מ וכעובדא דר' שילא באגמי דסומקא אם לדין יש תשובה ממה שנתבאר בקב"ע של ב"ד יצ"ו וז"ל ומהות השטח ההוא דהנופלים שם נטבעים דרך קבורה במעמקי החול ואינו בכלל נפל למים שאל"ס אלא שנטבע בחול ונפלו עליו מים שזה היה בתחלת התפשטותו ממ"ש בקבלת עדות של נאבל והד אלוואד וכו' וכבר עליהום אלמא וכו' שעדיין קרקעית השטח ההוא נראית בחזקה ותחתיה תעמוד הבהרת יפלו