משכנות הרועים תצז

דאיכא אב אבל סובר דאיכא למימר נמי דבמאי דמסיק מלתא דשטרא יבורך גבר ואין לנו להוציא ממון מחזקתו

שו"ר להרב מוהראנ"ח ז"ל בראשו' סי' כ"ח שהוכיח מדברי התוס' בפר"ק דיומא דף יו"ד בד"ה איני יודע וכו' דפשיטא להו דאדרבא פשטיה דקרא דקאי אדסמיך ליה ע"ש וע"ע לה' ז"ל בסי' מ' ובסי' מ"ד וקרו' הדברים דכל עיקר ס' מרן ז"ל לפרש דקאי איוסף ר"ל דמצי' לפרושי הכי ולא מצי' לאפוקי ממונא ולפי מה ששיערנו אין ראיה מדברי התוס' דיומא דודאי אפי' למ"ד דקרא נדרש אלפני פניו לא יכחיש דלפניו עדיף טפי אלא דהרשב"א ז"ל סובר דבמקום אב לא שביק לאב ומברך לבן ועיין להש"ך ז"ל שם סקי"ד

(לא) נתינה אשכחן דקאמר יתנו לפ' כ"וך ור"ל בחובי עיין בפי"ן דקל"ח והש"ך סי' רכ"ג סקט"ל מתמה על זה ועיין לה' מח"א ז"ל בהלכות זכיה סי' ל"ח שהוכיח מגמרין ומירושלמי והרשב"א והר"ן דס"ל הכי ע"ש

מערכת אות

סמך

(א) סברא אם נמצאת סברא א' לשום פוסק ולא נמצאת לזולתו אין לסמוך עליו דא"א לא הוו שתקי מינה שאר פוסקים וכמ"ש הרי"ף ז"ל בפרק יו"ד דיבמות עיין בתשו' ה' מוהרשד"ם סימן קמ"ו ומ"א וח"א ושצ"ב וה' משפט צדק ח"ב סימן ל"ו דע"ג ע"ג ועיין לה' פרח מטה אהרן ח"ב סי' ח' דף מ' ע"ב ובה' כנ"הג סי' ר"ז אות. ט"ל בהג"הט ומוהרח"ש ז"ל ח"א סי' י"א ע"ש אבל מה נענה בתריה דמרן ז"ל שסברת האגודה הלזו שכתב עלה מוהרח"ש ז"ל דיחידאה הוא ולא גמרא גמירי לה שאר פוסקים ע"ש ומרן הב"י ז"ל קבעה להלכה בביתו ובשלחנו בחלק א"ח סי' ק"ן ע"ש וע"ע להרב בני חיי ז"ל בחלק א"הע סי' נ"א מה שחידש בזה

(ב) סבלונות ראובן קשר הזיווג עם בת שמעון וכתב שטר השידוכין ואח"ך עמד המשודך ושלח למשודכתו כלי כסף וכלי והב כמו חלאי"ם מעשה ידי אומן וגם את הלבוש בגדים נאים ובתוך זמן השידוכין נפטר ראובן פשיטא דלא זכתה בסבלונות הללו המשודכת דאנן סהדי דאדעתא דאנסובי הוא דיהיב לה ומן שמיא אנסוהו וכמ"ש מוהרשד"ם ז"ל בחלק א"הע סי' קס"א ולכשתוכה המשודכת במה ששולח אליה המשודך בעודה בבית אביה צריכים אנו למודעי כמה תנאים ואם חסר אחד מהם לא זכתה כלל הא' שיהיו מדברים העשויים להשתמש בהם בנות ישראל בעודם בבית אביהם במשך זמן השידוך. הב' שיהיו הדברים שבאומר דעת מתבלין וכלים קודם הגעת זמן הנשואין. הג' שכבר נשתמשה בהם בבית אביה במשך זמן ומי השידוך. הד' צריך שיאכל וישתה שום סעודה בבית חמיו שמחמת כן שלח הדורון דבודאי נתיאש מהן ומחיל עליהן. הו' צריך שתהיה הסעודה קודם ששלח הדורון אבל אם שלח קודם הסעודה לא מהני. וכתב הרב בית דוד ז"ל חא"הע סי' ל"ו מהספר משום דקשה למצוא מציאות כל התנאים הנאמרים באמת משו"ה החליט הרב מוהרשד"ם ז"ל סי' ל"ו דלא זכתה הבת ע"ש באריכות

(ג) סטראי ראובן קנה קרקע משמעון ולוי הוציא שט"ח על שמ' מוקדם לזמן מכירת אותו קרקע ורצה לטרוף אותה מידו יען לא נמצא לשמעון נכסים בני חרי וראובן משיב כי כבר פרע לך בגדים מפאת חוב שיש לך עליו ויאמר לוי אמת כן הוא אבל יש לי עליו חוב אחר מאוחר וגביתי אותם הבגדים מפאת אותו שט"ח המאוחר הדין עם לוי ואפי' גבה בפני עדים מאחר שהחוב המאוחר הוא מלוה שבשטר מרן הב"י ז"ל בתשו' שבס' אבקת רוכל סימן קכ"ו וע"ע מזה שם ועיין בטוש"ע סי' נ"ח ופ"ג מדין סטראי נינהו ע"ש ועיין בתשו' הרב משאת משה ז"ל סי' ד' ח"ג והש"ך ובספר רבי יוסף קצבי ז"ל סי' טו"ב

(ד) סטראי מה שנתבאר בסי' נ"ח דין סטראי נינהו עיין בתשו' רבי יוסף קצבי סי' טו"ב מה שהאריך שם ובתשו' שבסוף ס' שער יוסף למופת דורנו מוהרח"א נר"ו סי' ו' דף י"א עיין מ"ש הסמ"ע ז"ל סק"י והעתיקו הכנ"הג ז"ל שם אות ז' בהג"הט והש"ך סקי"א חלק עליו וה' פרח מטה אהרן ז"ל ח"ב סי' ב' ג"כ חלק ע"ד הסמ"ע ז"ל ע"ש והרב עבודת הגרשוני אישר וקיים דברי הסמ"ע. ז"ל והרב מוהרח"ש ח"ב סי' ל"א נטתה דעתו לדעת הש"ך ע"ש ועיין בתשו' הרי"ף ז"ל סי' רס"ד ורע"ח ותשו' הרמב"ם ז"ל שבס' פאר הדור סי' ר"ה סמוכים דרבנן סברת ה'

ובחלוקי דיני פרט זה עיין להרדב"ז ח"א שבשני סי' רמ"ט והרב מוהר"י באסאן ז"ל סי' מ"ג ומרן בס' אבקת רוכל סי' קכ"ו וה' פני משה ז"ל ח"א סי' נ"ח וה' תורת חסד ז"ל סי' קל"ז והרב עדות ביעקב ז"ל סימן מ"ו והרב פרח מטה אהרן ז"ל חלק שני סימן כ"ב וכ"ג והרב עדות ביהוסף ז"ל חלק ב' סימן ל"ו והרב אדרת אליהו ז"ל. סימן י"ט והרב אדמת קדש ז"ל סי' ע"א והרב נחפה בכסף ז"ל ח"המ סי' כ"ד והר' כנ"הג ז"ל בתשו' ח"המ ח"א סימן ז"ך ועיין להמש"ל מה' מלוה דין ט' ופי"ו דין ט' וה' מעיל שמואל ז"ל בחי' על הרמב"ם ז"ל פ"א מה' שלוחין והרב גד"ת ז"ל שער י"ט דף ק' והרב נתיבות משפט מדף י"ט וע"ע בתשו' הרשב"א ז"ל ח"ג סי' ש"ך

(ה) סלוק ראובן גברא דאמיד בנכסי ומתעסק רב מעסק"ות ומכלל עסקיו יש לו איזה עסק עם שמעון ושמעון יש לו איזה עסק עם לוי וכללות העסק הוא ע"י ראובן ושמעון כמשרת אצלו ואינו ניכר לעולם שיש לו איזה עסק עם ראובן כלל כי כל השטרות והכתבים נכתבים משם ראובן ועמד יהודה וקנה סחורות מראובן וכתב עליו שט"ח ומשכן בידו קרקע הידוע לו ואחר שחתם סופר מתא יע"א נתנו לגרשון בן לוי וחתם בשט"ח ההוא ואח"ז רב נתגלה הדבר שיש ללוי חלק באותו עסק עם שמעון ושמעון עם ראובן ויש על יהודה ב"ח אחרים בשטר ובע"פ וטענו הב"ח שבשטר כיון שנפסל השטר שביד ראובן שטר שבידם שריר וקיים לגבות מהקרקע שגם! להם שעבד יהודה אותה קרקע ועמד לוי וסלק עצמו מאותו ממון בקש"מ ונכתב ונחתם אי מועיל אותו הסלוק או לא ואת"ל דמועיל מי אמרינן דבעינן שיסלק קודם שקרא ערער על השטר דוקא או"ד ל"ש ואת"ל דמועיל הסילוק אפילו אחר שקרא ערער אי גובה באותו שטר מזמן השטר הראשון ונמצא. דראובן זוכה בקרקע הממושכן שבידו קודם זולתו או"ד מהשתא דסילק לוי עצמו הוא דגובה וזכה הב"ח המשוע' לו הקרקע אחר השטר הא' קודם. הסילוק: ויבא שכמ"ה: