משכנות הרועים תצד

מה שרמזתי שם

(טז) נדוניא ראובן השיא את בתו ונשאר מהנדוניא שלא נזדמנה לו בשע' הנשואין מדלית איסר וכתב עליו שט"ח לחתנו ומתה הבת אם חייב לשלם לחתנו סך שבשטר ההוא או לא עיין בתשו' הרדב"ז הישנות סי' קמ"ד ומ"ש ע"ז הרב עדות ביעקב סי' ל"ג

(יז) נדוניא ראובן שדך בתו עם בן שמעון והתנו ביניהם שאבי המשודכת יכניס לבתו בנדונייתה סך כ"וך לזמן מוגבל אשר יאותו ביניהם וקנס למתחרט והכל נעשה בקש"מ על כל מ"ד ומפו"ל וחתמו העדים ובהגיע תר נערה לפרק הנושא יצא לטעון לוי שראובן חייב לו סך מנה שבשטר וזמן הפרעון לכשירחיב ה' את גבולו והעולה על רוחו שיטול מהנדוניא שהזמין לבתו והרחבת גבולו קרי ביה וראובן השב ישיב כי כל החפצים שהכין לבתו כלם בהקפה ואשראי מבני ברית ושאינם ב"ב עמד השואל ושאל כדת מה לעשות ע"פי התורה יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה

זאת אשיב דבר זה נפתח בגדולים הראשון אדם הגדול בענקים הריב"ש ז"ל סי' קכ"ט פסיק ותני שאם היה הדבר בקנין זכתה הבת ואחריו כל ישרי לב ה' מוהר"י בן צייח ז"ל ומרן מלכא מוהר"י קארו ז"ל בתשו' בדיני נשואין סי' י"א ודעת הרב מוהר"י קארו שאפילו היה הדבר בקנס זכתה הבת כסתמיו' דברי הריב"ש ז"ל ע"ש והרב מוהרימ"ט בחח"מ סי' צ"ג כתב כיון שבמחלוקת היא שנויה טוב לפשר ביניהם ע"ש ואנן בדידן בתריה דמרן גרירי בפסקיו ותשובו' ומעתה מ"ש הסמ"ע ז"ל בסי' רפ"ו ליישב תשו' מוהר"י דסתרי אהדדי לחלק יצא בין שהדבר נעשה ע"י קנס למתחרט או לא ואחריו נמשך ה' בית שמואל סי' נ"א יע"ש מדברי תשו' ה' מוהר"י קארו ז"ל עין רואה בתר איפכא אזיל ולא שאני ליה וכדכתי' והרב מוהר"י אדרבי ז"ל סי' שע"ט נטתה דעתו שזכתה הבת במה שנדר לה אביה לצורך נדונייתה וע"ש בסי' ת"ט שכתב דבגדי נדונייתה הם בגדי שבת והם בחזקת האיש עד שיתנם לבתו ע"ש ונראה שנדונו היה שהשידוכין בלא קנין וכמו שמביא מתשו' הריב"ש ז"ל שלא זכתה הבת ע"ש והריב"ש גופיה מסיק למלתיה דאם היה הדבר בקנין זכתה הבת ע"ש וה' בית דוד ז"ל בחח"מ סי' ז"ך מהספר כתב בסוף דבריו על דברי ה' מוהרי"א ז"ל וז"ל ויש לגמגם דהתם בכסות אשתו ובניו יש לומר כן מפני שאינו מוכרח לעשות להם מכובדים מיותרים אבל נדוניא הוא מוכרח דאל"כ לא ישא אותה החתן בלא אלו הדברים והו"ל כבגדי חול דמקני לה לגמרי ועיין להרב"ח ז"ל חא"הע סי' ל"ה מהספר מה שהאריך בענין זה ודברי ה' מוהרי"ו ז"ל ע"ש ובהרב כנ"הג בחא"הע סי' נ"א בהג"הט אות א' וכתב עוד הרב ז"ל בחח"מ סי' ס' בהגהב"י אות כ"ג משם הרב מוהראנ"ח ז"ל בתשו' כ"י דבגדי הנדוניא שייחד אותם האב לבתו אין הב"ח גובה מהם אע"פ שלא לבשה אותם עכ"ל א"כ מצינו חבר למ"ש הרב בית דוד בח"מ דבגדי נדוניא כבגדי חול דמיין ע"ש ואם כתוב בשטר דקנאי ודאקנה ושעבד לו מטלטלי אג"מק פליגי בה רבוותא דלמ"ד דבמתנה לא עשו תקנת השוק לא זכתה הבת ולמ"ד גם במתנה עשו תקנת השוק זכתה הבת ואנן בדידן דגרירי בתר מרן בש"ע מפורש יוצא בדבריו בח"מ סי' ס' דאף במתנה עשו תקנת השוק וכמו שהעלה בביתו בית נאמן שם ועיין בהרב כנ"הג אות כ"ג שם ודוק כי קצרתי לאפס הפנאי יתר על כן בסבלי חלאים מתנינן לה ומי שחותמו אמת יעמידנו על דבר אמת אכי"ר וכך עלתה הסכמתנו ועשינו הלכה למעשה בועד חבירים יושבי על מדי"ן שמורי"ם הם לבני ישראל ה' עליהם יחיו וכעת ראיתי לה' בני יעקב ז"ל דצ"א ע"ב שעמד במת אבי המשודכת אם חייבים יורשיו

(יח) נזקין ראובן הוציא מביתו חדר אחד שהיה לעשותו אוצר הכנת מזונותיו ושותפו באמצע החצר מעכב עליו באמור אליו למחר ישתקע הדבר ותושיב בה דיורין ותרבה הדרך עלי וראובן אמ"ל לכשיבקע הנאד וכעת שאני רוצה לעשותו בית דירה יש אלהים שופטים בארץ ושמעון אומר לא בעינא דאישתיק השתא ולמחר איקום עמך בדינא ודייני עיין בהרא"ש ז"ל ברפ"ק דבתרא ובתשו' הרב כרם שלמה ז"ל בח"מ סי' ל"ב ול"ג שהאריך ע"ש וזכורני שהרב בית דוד ג"כ כתב בענין זה ואיננו פה עמדי ועיין בהרי"ף ז"ל ר"פ המוכר את הבית גבי מני עליה אפוקא וע"ע בב"י סי' זק"ן סי"ח ע"ש בשם הנמק"י ז"ל דלא בעינן שימתין עד שיכפוהו ב"ד דבין כך ובין כך מזיקו בראיה ע"ש משמע דאי לאו ה"ט שומעין לו ודוק

(יט) נזקין בחורים רצים על סוסים והחתן רוכב על פרדה ובא אדם אחר רוכב ורץ ומכח מרוצתו הזיק הפרד שרוכב עליו החתן חייב עיין תשו' הרא"ש ז"ל כלל ק"א ס"ה והובאה בטוש"ע ס"סי שע"ח ומרן לא העתיק ענין החתן המובא בהרא"ש ז"ל והטור משום דהאיש המזיק אינו מבחוריו ומשו"ה חייב ומעשה כי הוה הכי הוה אבל אם היה אחד מהבחורים פטור כמו שסיים רמ"א ז"ל בשם התוס' ואגודה דסוכה ועיין להכנ"הג שם וכל זה נעלם מעיני ה' בית דוד ז"ל בחח"מ סי' קמ"ח שהוא ז"ל עמד ותלאה בגלגל המחלוקת והגדיל המדורה על מוהריק"ו ומרן ז"ל ע"ש ואח"המ לא דק בזה וח"א מהרב אין בידי

(כ) נזקין פרטי נזקי שכנים. בתשו' הרמב"ן ז"ל סי' צ"ג דף ס"ג ע"א ובספר רבי יוסף קצבי ז"ל סי' ך' עש"ב

(כא) נזקין בחצר שמעון עלתה נטיעת תאנה מאליה באומרם ע"י הטלת העוף ומזקת לחצר ראובן וטוען ראובן על שמעון לסלק את נזקו מעליו לעקור תאנתו ושמעון ישיב כי יש סכנה בדבר קוץ אתה וסלק הנזק הזה מעליך נראה דאפילו שנטעה לכתחלה והרחיק כראוי אלא עכ"פ מחמת גודל ענפיה הגיע הנזק כיון דאיכא סכנה בדבר הדין עמו כדאיתא בגמרא בפ' לא יחפור דף כ"ו והעתיקו הרב ב"י בסי' קנ"ה סל"ו וכ"ש הכא שמאליו עלתה נטיעתו ועיין בה' בית דוד חח"מ סי' צ"ה מ"ש בזה ע"ש וכעת האיר ממזרח ספר הבהיר חיים שאל למופת דורנו הרב מוהרח"א נר"ו ובח"א סי' כ"א וכ"ב עמד וימודד אר'ש רחבת ידים עיניך תראה

(כב) נזקין מה שנסתפק מהר"ם מינץ ז"ל סימן קי"ג ומ"ש עליו ה' מוהר"ץ אשכנזי ז"ל סי' ק"ך בענין הגונב אתרוג מהודר מה משלם ע"ש ומ"ש המש"ל ז"ל פט"ו מהלכות מע"הק ומ"ש אצלי בדרשותי בס"ד וע"ע לה' אדמת קדש ז"ל סי' ס"ד וה' נחפה בכסף דפ"ט והרב מוהר"י אבולעאפייא ז"ל שם וכעת ראיתי גופן של דברים בתשו' הר"ם מינץ ז"ל ויש לנו מקום להעיר על מקצת דברי הרבנים הנז' עמ"ש