משכנות הרועים מט

מה להם לשאר האחים לחלוק במה שהרויח והיינו דתני עלה לאומנות המלך עש"ב בזה וכת' והרווחתי בזה משום דחזינן בה פירושי דלא דייקי והירוש' יש לפרשו עכ"ל ובאמת שבירוש' אמ' חד בר נש איתעביד ספר בעו אחוהי למפלג עמיה אתא עובדא קומי ר' אמי אמ' כך אנו אומ' אדם מצא מציאה אומ' אחיו חולקים עמו וכן מייתי התם עובדא אחרינא כה"ג ע"ש וק' דאומנות זו אינה מחמת בית אביהם ומאי דעתייהו דבעו למפלג ור' אמי אמאי לא אהדר להו הכי אהא קאמ' הרב והירוש' יש לפרשו ולא זכינו לאורו הן אמת כי בירוש' מייתי הך תוס' באנפא אחריתי וע"ש לה' שדה יהושע ז"ל ואני מצאתי לה' העיטו' ז"ל באות שתוף דף כ"ו ע"ב שפי' שהמעשיות הללו דאיתעביד ספר בחיי אביהם וסמוך על שולחן אביו דהוי הריוח לאביהם ובחיי האב לא נתן לו הבן מה שהרויח באומנותו ע"כ בעו למפלג עמיה וא"ל ר' אמי כיון שהאב בחייו לא תבע ממנו אחולי אחיל גביה והו"ל כמי שמצא מציאה וכו' עש"ב ובס' תמים דעים סי' נ"ח פי' שהאב היה נותן לזה הבן פרס למזונותיו והיינו דאמרי' התם בירוש' א"ר אמי בן שנראה חלוק בחיי אביו מה שסגל סגל לעצמו כהדא חד בר נש וכו' ומפ' ליה דהיינו שקבע לו פרס למזונותיו שאע"פ שהוא ניזון משל אביו כיון דקבע לו פרס אם קמץ מעיסתו זכה בה לעצמו ומייתי הך עובדא וסא"ד דאחי כיון דניזון מנכסי אביו הו"ל כסמוך על שולחן אביו ומה שקמץ לאביו ויחלוקו עמו ואשמעי' ר' אמי תרתי חדא אע"פי שמציאתו לאביו כיון שקבע לו פרס המותר לעצמו ועוד דאפי' דאחי שותפי בכל דבר המציאה לעצמו ע"ש ואפשר שזהו כוונת רבי' יונה ז"ל שכת' והירוש' יש לפרשו ובשיירי המקו' אשר הובאו בסו' חי' הרמ"ה ז"ל כת' משם הראב"ד ז"ל דמספ"ל הא דקתני במתני' נפל לאמצע אם במחמת האחין קאמר כעין הברייתא או שמא אפי' מחמת עצמו משום דשותפי נינהו וכשנעשו שותפים קאמ' לכל דבר ובברייתא דמפליג בין מחמת אחין למחמת עצמן כשאינן שותפים ואפ"ה כיון דמכח אביהם קאתי להו האחים חולקים עמו בין לריוח בין להפסד ובלבד שלא יפשע בהפסד עכ"ל ולפום מאי דבעי לאוקו' ברייתא בשאינם שותפים אלא משום דקאתי מכח אביהם ק' לענ"ד דמסיים בה חלה ונתרפא יתרפא משל עצמו רשב"ג אומ' בד"א בחולה שיש לו קצבה אבל חולה שאין לו קצבה מתרפא מן האמצע כדאיתא בתוספות וכיון דאינם אלא אחים בעלמא אמאי מתרפא מן האמצע ומאי אמצע איכא ועוד סיפא דקתני ואם מחמת עצמן לעצמן מאי קמ"ל פשי' כיון דחלוקים ועומדים ותו דמאי פריך תלמודא אם מחמת האחים לאחים פשי' מאי קו' הא קמ"ל אע"ג דלאו שותפי נינהו אפ"ה כיון דמחמת אביהם קאתי לאחים כמ"ש הרב ז"ל והכי ס"ל לרבינו יונה ז"ל שכתב וז"ל ודוקא השותפים אבל חלקו אמרי' שלא נתכוונה המלכות אלא להרויח לזה עכ"ל ע"כ נלע"ד דכוונת הרב ז"ל דמתני' מיירי באחים שהם שותפים לכל דבר שאינם באים לכלל חשבון כלל זולת אם פשע וחלה שאז מתרפא משל עצמו אמטו להכי אפילו מחמת עצמו נפל לאמצע וברייתא כשאינם שותפים לכל דבר אלא שעדין שותפים בתפיסת הבית ואחד המרבה וא' הממעיט יבא לכלל חשבון ומשלמין זל"ז במותר וכההיא דתניא התם בתוס' נשאו להם נשים והכניסו להם פירות זה נוטל מה שהוא שלו וזה נוטל מה שהוא שלו ואם היתה ההוצאה מן האמצע הרי אלו מביאין לאמצע ע"כ אלמא דאיכא תרי מיני שותפ' בתפיסת הבית בין האחים אלא דמ"ש הרב ז"ל ואפ"ה כיון דמכח אביהם קאתי וכו' ר"ל שאינם שותפים לכל דבר הו"א דנפל לעצמו קמ"ל כיון דמכח אביהם קאתי יחלוקו:

וכתב עוד הרב ז"ל וראיתי בירושלמי דגריס הכי האחים השותפים שנפל א' מהם בעסקי המדינה בזמן שבא מכח האחים נוטלי' מכח האחים אם מכח בעה"ב נוטלים מכח בעה"ב קתני הכא נוטל מכח בעה"ב משמע הכא שאפילו מחמת עצמו כיון שהם שותפים כולם נוטלים עכ"ל נר' דהרב ז"ל מפ' מכח בעה"ב ר"ל א' מן האחים שנפל שיחדוהו וא' מן האחים שלא ביררוהו אלא שאמר תנו לנו א' מכם והכל לאמצע והיינו דק"ל בתר הכי אמאי לא קתני הכי בין מכח האחים בין מכח בעה"ב האחים נוטלים ולע"ד אי לאו דמסתפינא אמינא דכוו' התוספות לומ' לענין מנהג המדינה בעסקי המדינה מפסידים משלהם בני המדינה והיינו דקתני אם מחמת האחים נפל נוטלים ההפסד בני המדינה מן האחים ואם מכח בע"ה ר"ל מכח עצמו וכמו שפי' הרב גופיה נוט' בני המדינה ההפסד מכח בעה"ב ויש סיוע לפי' זה דעלה קאמ' בירושלמי כהדא דר"ן ב"ש נתפס לכוליה מתא וכו' ופי' הרמב"ן ז"ל בתשו' סי' ז"ן לענין הפסד הוא ע"ש

וכ"ע הרב ז"ל ואם ישאל שואל א"כ דמשום שות' הוא ואפי' בא מכח עצמו מאי שנא אומנות המלך משאר אומנות דלאו שותף לכל דבר הן ואפילו במציאות איכ"ל רבותא קאמר דאפילו אומנות המלך שהיא כמו שררה אל משא מלך כך אנו אומרים שיחלוק להם המלכות אתא למימר שיחלוק להם הריוח עכ"ל מ"ש כך אנו אומרים בתמיהא והוא ירוש' דמייתי בתר הכי דקאמר כך אנו אומרים אדם שמצא מציאה אחיו חולקים עמו והוא ל' תמיהא כמ"ש ה' העיטור ז"ל שם והרב גופיה ולפ"ד ז"ל הא דקאמר בגמרא תנא לאומנות המלך לא אתא לפרושי מאי אומנות דקתני מתני' אומנות המלך דמתני' כיון דאיירי שנעשו שות' לכל דבר ואפילו במציאתם פשי' דכל האומנות בכלל אלא דאתא לאשמועינן תנא דאפי' באומנות המלך דסד"א כשם שא"א למלכות והשררה שתחלק כך הריוח אינו מתחלק קמ"ל דבריוח חולקים ובגי' הגמ' תנא האי אומנות אומנות למלך ע"כ ולפ"ז משמע דפרושי קמפ' דהאי אומנות דקתני היינו אומנות המלך אמנם הרב ז"ל כשהביא ל' הגמרא תנא אומנות המלך ואפשר לפרשו דה"ק ואפילו אומנות המלך ובאמת שהלשון מוכיח שאינו מל' התוס' דקאמר האי אומנות ואין מל' התוס' למימר הכי דהוא לשון בבלי גם רבינו יונה שהביא ל' הגמ' תנא לאומנות המלך

וכ"ע הרב ז"ל דהך תוס' דקתני אם מכח בעה"ב נוט' וכו' דדוקא משום שהם שות' לכל דבר ואפילו במציאות דאי לא"ה תק"ל אהך ברייתא דקתני א' מן האחים שנט' ק"ק זוז ללמוד אומנות וכו'. וכמו שהכרחנו בעניותי' והביא הך עובדא דהירוש' ופי' קרוב לדברי שכתבתי משם ס' תמים דעים כיון דחלוק במזונותיו מציאותיו ואומנות לעצמו ולא לאמצע

עוד הביא הרב ז"ל הך ירוש' דר"ן ב"ש איתפס וכו' ופי' דאי אית ליה נכסי לב"ה אז ההפסד או ירויח לעצמו והיינו דקתני אם מחמת האחים לאחים כלומר מחמת הממון המשות' ביניהם עכ"ל ולשו'