משכנות הרועים מח

בו שכ"כ הריטב"א ז"ל ע"ש משמע דוקא שערער ודעתו לבטל המקח הך חפצא לאו דידיה הוא הילכך איבעי ליה לשלומי מה שנהנה ממנו אבל קודם שהרגיש במום בחפצא דידיה הוא ובדידיה קא משתמש יראה דאינו חייב לשלם שכר מה שנשתמש בו קודם שנודע לו המום שוב מצאתי להרשב"ש ז"ל סי' תע"ו שנשאל בזה ופסק דחייב לשלם לו שכר מה שנהנה ע"ש

(גן) אונס. אנס שאנס את חברו ולקח ממנו קרקע ומסר מודעא על זה ואח"כ חזר ולקחו ממנו ולא מסר מודעא אך האנס ככחו אז כחו עתה אי מהניא ליה המודעא הראשונה כיון דאכתי קאי כדקאי מקדמת דנא או"ד כיון דלא מסר מודעא דילמא אירצויי אירצי עיין במוהרי"קו ז"ל שורש צ"ד ובתשו' ה' מוהריט"ץ ז"ל סי' ע' ובדרשות התנא ולקמן במערכת אות מ' מדיני מודעא סי' בס"ד ע"ש

(נד) אונס מי שחייב לחבירו מנה בשטר מדמי ש סחורות והתנ' עמו לפרוע לו מעות בעין כמש"ו בידו ובהגיע תור הפרעון א"ל קושטא קאי דלית ליה מגרמיה כלום עניותא בתר עניותא ואולם אכתי גבאי קצת מהמטלטלין אי שקליתנהו בחובך בכך וכך לחיי ואי לא אכבשינהו גבאי ומאי אית לך למעבד ועמד המלוה ומסר מודעא ע"ז וגילה דעתיה דלא ניחא ליה בהנך מטלטלי אלא בזוזי כדיניה וכשקבל המטלטלין עמד והוציא שטר המודעא ודנתי בענ"ד שהדין עמו אע"ג דלא א"ל ואי לא איכפר בכל חובך דכה"ג ודאי חשיב אונס כמ"ש מרן בב"י סו"ס פ"א משם הרב העיטור ז"ל ע"ש ועיין בהכנ"הג שם בהגב"י אות ט' אלא אפי' בנ"ד דינא הכי הוא מכמה טעמי חדא דאפי' לא נכתב בפי' בשטר שיגבה אותו ממעות בעין דינא הכי הוא כמ"ש מרן ז"ל בב"י בסי' ק"א משם הריטב"א ז"ל ופסקו בש"ע שם ס"ו ע"ש ובמ"ש לקמן במערכת אות פ' מדיני פירעון סי' בס"ד וכ"ש בנ"ד שהתנה עליו בפי' א"כ אהניא ליה הך מודעא ושפיר עבד דליכבוש הנך מטלט' גביה עד דיהיב ליה זוזי או למוכרם ע"י ב"ד בשער השוה בשוק דודאי אונס גמור הוא מה שהפחידו לומר דאין לו במה לפרוע ואע"ג דאכתי מחוייב שבועה אפ"ה מיקרי אונס כמ"ש הכנ"הג ז"ל בשם ה' מוהר"א גאליקו ז"ל בסי' ר"ה בהגה"ט אות ך' איברא דאכתי מספ"ל אי בגילוי מילתא בעלמא סגי כיון דבא לחייב את עצמו במה שאינו מחוייב הו"ל כמתנה דקי"ל בגילוי מילתא בעלמ' סגי כמ"ש הרשב"א ז"ל הביאה מרן בב"י שם ופסקה מור"ם ז"ל שם סי"א ע"ש או"ד כיון דקבל מטלט' מיניה בה שעתא הו"ל אונסא וזוזי ואגבן אירצויי אירצי והו"ל כמכר ובעינן הכרת האונס כמ"ש שם ואם יש לחלק בין קבלת המעות במכירת הקרקע למקבל מטלט' תמורת המעות כגון דא צריכה רבה ועיין בבאר היטב סי' ק"ץ ס"ק ז' מ"ש משם ה' שבות יעקב ח"ב סי' קנ"ח והרב פנים מאירות סי' פ"ב ונמלכתי בעט"ר מורי הרב חק נתן זיע"א והסכים על ידי יד כהה תלי"ת

(נה) אונס קי"ל אונסא דשכיחא ולא התנה עליה כיון דאיבעי ליה לאיתנויי ולא התנה ש"מ דאחיל ליה פרטי דינים הללו הנה הנם בה' כנ"הג סי' רכ"ה בהגה"ט ולמוהר"ש צרור ז"ל בקונט' חוט המשולש ס"א סי' מ"ג ע"ש ועיין לקמן במערכת אות ק' מדין קנס מ"ש בס"ד

(נו) אחים ראובן היה משרת אצל המלך ממונה לגבות הכנסותיו ויציאותיו והיו לו ב' בנים נשואים ונסתלקו מעל שולחנו עודנו חי גם האחים חלוקים בעיסתן וא' מן האחים והוא הקטן היה חריף ביותר מאחיו וכשהזקין האב לא מצא כח ללכת בכל יום בית המלכות והיה שולח במקומו בנו הקטן גם כי האריך האב מחוליו הוא היה נושא ונותן בעבודת המלך כמשפט האב והגיעה השעה ונסתלק האב וחל"ש ומינה המלך את הבן ההוא ועשה והצליח ועכשיו עמד האח הגדול ותבע מאחיו לחלוק במה שהרויח דמכח אביהם קא אתי יורה המורה לצדקה שורת הדין להיכן נוטה ויבא שכמ"ה

זאת אשיב בפ' מי שמת ד' קמ"ד תמן תנינן אחים השותפים שנפל א' מהם לאומנות נפל לאמצע ובגמרא תנא האי אומנות לאומנות המלך ת"ר א' מן האחים שמינהו גבאי או פולסטמוס אם מחמת האחים לאחים אם מחמת עצמו לעצמו ופריך אי מחמת האחים לאחים פשי' ומשני ל"צ בחריף טפי מה"ד חורפיה גרם ליה קמ"ל ע"כ וסוגיא זו הרבה דברים נאמרו בה ע"כ אמרתי אלך אלקטה נא באו'מרים אמרות טהורות שיח סוד שרפי קדש קדישי עליונין לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא בס"ד פי' רשב"ם ז"ל ה"ג בס' המש' האחין השות' וכו' לאומנות המלך שמחמת אביו נפל לאומנות זו שכן מנהג המלך מעמיד מבית זו מוכס חדש ומבית זו חדש א' וכן מכל בתי העיר נפל לאמצע כל זמן שקנו בתפיסת הבית הריוח לאמצע שהרויח זה באומנותיו ובגמ' תנא לאומנות המלך כדפריך אבל אומנות אחרת שנפל בה מעצמו הריוח שלו מחמת אחיו כמנהג העיר לקחת מכל בית שוטר א' לפי הזמן הקבוע לו או לח' או לשנה אם מחמת עצמו מחמת חשיבותו ומחמת חריפותו עכ"ל והנה מ"ש דבאומנות אחרת שנפל בה מעצמו הריוח שלו ר"ל דלהכי מפרש תנא דהאי אומנות דקתני מתני' לאמצע דוקא באומנו' המלך שהיא מחמת האחין שמכללות הבית נוטל א' לעמוד במשמרתו זמן הקבוע לו אבל בשאר אומנות שאינה מכח מנהג העיר שלוקח מכל בית א' אע"פ שהאומנות היא למלך שהריוח לעצמו דמ"ל אומנות המלך מ"ל שאר אומניות שאין הדבר תלוי להיות לאמצע אלא בדבר שהוא מנהג העיר לקחת מכל בית א' כמדובר ואע"פ שהן אחי השות' אפ"ה הריוח לעצמו וכדמייתי התם הא א' מן האחים שנטל ק"ק זוז ללמוד תורה או אומנות וכו' יכולים האחים לומר לו אם אתה אצלנו יש לך מזונות ואם אין אתה אצלנו אין לך מזונות וכו' ואם אית' דריוח האומנות הוא לאמצע אמאי אין לו מזונות וזה פשוט ומ"ש נפל לאמצע כל זמן שקנו בתפיסת הבית וכו' לא ידעתי מה ענין קני' הכא ואולי שצריך ליתן איזה דבר בעבור המינוי מוכס או שוטר ולקמן יתבאר בע"ה ומ"ש מחמת עצמו מחמת חשיבותו ומחמת חריפותו ק' דבגמרא ל"צ דחריף טפי מה"ד חורפיה גרם ליה קמ"ל אלמא אע"ג שהוא חריף טפי קרינן ביה מחמת האחים ולאחים ואפשר דר"ל שאמר המלך כן מחמת חשיבותו וחריפותו ולדעתו ז"ל דגריס האחים השות' נר' שאם כבר חלקו תפיסת הבית אע"פ שמנהג המדינה לקחת א' בית מי שזכה מכל האחים להתמנות זכה לעצמו הריוח

וראיתי לרב"א ז"ל במקו' לשם שכתב משם עליות רבינו יונה ז"ל שכתב ודוקא לאומנות המלך שהוא מתמנה בסבת בית אביו שהוא ממנה בכל שנה א' מכל בית אבל אם יש אומנות לא' מן האחים