משכנות הרועים תפה

גמורה לה ולבניה מהיום ולאח"מ וכך אמ"ל פלוני הנז' האי שטרא דמתנתא כתבוהו בברא וחתמוהו בשוקא כי היכי דלא תהוי כמתנת' טמירתא אלא מתנה גלויה ומפורסמת וקנינו מיד פ' הנז' בקש"מ בדל"ב וכמ"ד ומפו"ל דלא וכו' ודלא וכו' וכתי' רז"ל והיה זה בעישור א' לחדש ניסן המכו' ש' התקנ"ו לפ"ק והכל ש"וב וקיים. ואח"ך ילדה לו עוד ג' בנות אחרות והאב כבר השיא את בתו דינה הנז' ויהי כי ארכו לו הימים חלה את חליו אשר מת בו ונלב"ע וחל"ש והאם רובצת על האפרוחים ועמדה היא ג"כ והשיאה שנים מהבנות אשר ילדה אחר המתנה והנה בעתה כאשר הגדיל יהודה שדי נרגא באחד מבעלי אחיותיו הדר עמו בחצר רמו תגרי אתגו"רי אתג"ור וכל מגמת פניו לגרש ולהוציא את בעל אחותו ובאו להתדיין על דנא פתגם ואז הוציא יהודה האי שטרא דמתנתא והראה אותו ואת נוהו ואשר אני אחזה לי חזותא מלתא דאית ביה כמה ספקי ואומר חלו"תי היא אכתוב סדרן של ספקות ואשיב על ראשון ראשון בעזר משדי גואלי חונן לאדם דעת במעגלי צדק ינחה שבילי:

הספק הא' במאי דכתיב בשטרא שהקניתי לה ד' אמות קרקע ואגבן ואגב ק"ס יחדתי לאשתי הנז' חצי החצר וכו' דלפ"ז מקנה קרקע אגב קרקע והלכתא רווחת אין קרקע נקנה אג"ק

הספק הב' במ"ש עוד שם ואגב ק"ס וכו' דהו"ל מקנה קרקע אגב מטלטלי ואנן אפכא תנן נכסים שאין להם אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות

הספק הג' במ"ש עוד שם במתנה שנתן לבניו שחצי החצר הנשאר ה"ה נתון במתנה מעתה ומעכשו מהיום ולאח"מ לבני הנולדים מאשתי הנז' וכו' וכבר נתבאר שהנותן הנז' יש לו כבר מאשתו זאת יהודה ודינה בעת המתנה ושאח"ך נולדו לו שלשה בנות א"כ אמאי תרמייה והי מנייהו מפקת

הספק הד' במ"ש עוד שם והריני מזכה להם על ידה המתנה הנזכרת דהיכי מצי מזכה להם ע"י אשתו שאין זכות לאשה בלא בעלה והו"ל כמאן דמזכה להם ע"י עצמו ויתר שאת הדקדוקים עלי בא"ר מדברי התשובה בס"ד

זה יצא ראשונה ע"ד הקנאת קרקע אג"ק הלא ידעת כי הרשב"א ז"ל ח"ב סי' ש"א שאול נשאל בשטר מתנת קרקע אגב קרקע ורצה לבטלה השואל משום דאין קרקע נקנה אג"ק והשיב הוא ז"ל דאין טענתה טענה דאלימא מלתא דקנין ומתקן הענין ומקני הדבר כהלכתו וכתב עוד משם רבו הר"ר יונה ז"ל דאם הקנין הוא בא באחרונה הוא לתקן ולהקנות הדבר כמשפטו ע"ש והביאו מרן ז"ל בב"י סי' קצ"ה ועוד מרן שם משם תשו' המיוחסות להרמב"ן ז"ל סי' ש"ז דכל היכא דחזרו העדים לומר וקנינא מיד פ' עפמ"ד ומפו"ל לא כתבו שני קניינים בכדי אלא לחזק הענין ולתקנו ע"ש ואע"ג דבנ"ד לפי הנראה ליכא אלא קנין אחד והוא שנותן אומר קנו ממני בקש"ם שנתתי לפ' כ"וך ואז העדים יביעו ידברו שקיימו דבריו ועשו מה שהוזהרו לעשות א"כ ליכא אלא קנין א' נראה דאי מהא לא אריא דכי נמי לא חזרו העדים וכתבו וקנינא מניה לא מרעינן ליה לשטרא דאמרינן דשטרא מעליא הוא דפשיטא דחזקת שליח עושה שליחותו דאי לא קנו מניה אשתכח דניירא הוא דמסרו ליה אלא ודאי דלא מסרו ליה אלא שטרא מעליא ועיין בגטין דף ס"ג דאמרי' התם אטו כתובו והניחו בכיסכם קאמ"ל ע"ש וכי מהדרי וכתבי וקנינא מניה אינו אלא לחזק הענין ולתקנו ואל תשיבני ממאי דאמרי' אין למדין משיטה אחרונה שבשטר משום דצריך לחזור מעניינו של שטר דכבר תרגמוה סבי דה"מ למגמר מניה מלתא חדתא דלא אדכר בשטרא אבל היכא דבא באחרונה לחזק הדבר ולתקנו מלתא דכבר אמורה בהקנאה דאתמר בשטרא שפיר מצי למגמר מניה כמ"ש ה' הגה"מיי ועיין במרן הב"י בריש סימן מ"ד וה' הפרישה והסמ"ע שם סק"א וכן בקודש חזיתי להרב מוהריב"ל ז"ל ספר ד' סי' כ"ה דפסיק ותני דאם כתוב בשטר ואמ"ל קנו ממני בקש"מ אע"ג דלא נכתב בסוף השטר וקנינא מניה לא מרעינן ליה לשטרא אלא מוקמינן ליה בחזקת שטרא מעליא וטעמא טעים כדכתיבנא תלי"ת גם הכנ"הג קבעה למלתיה דה' מוהריב"ל להלכה פסוקה סי' ע"ג אות כ"א בהג"הט ומעשה בא לידינו בשטר כה"ג והכשרנו אותו בחברת אחי"ם לי יושבי על מדי"ן הי"ו וגדולה מזו יצא לדון בדבר חדש הרב מוהריב"ל ז"ל ספר ג' סי' מ"ג במאי דקי"ל דדברי שכ"מ ככתובים וכמסורים דמו דאם אמר השכ"מ פלוני ידור בביתי דבעלמא קי"ל דלא אמר כלום משו' דהדירה דבר שאין בו ממש הוא הא מיהא אי אמר הש"מ תרי זמני פ' ידור בביתי קנה דכל אמירה דשכ"מ חשיבא כקנין וכבר כתב הרמב"ן ז"ל דבשני קניינים קנה ע"ש

וראיתי לה' מוהרשד"ם ז"ל ח"מ ס' שנ"ג הגם שאו"ל במה שנשאל להרב מוהריב"ל ס"ד סי' כ"ה וקיים המתנה ההיא ונקט סמא בידיה תשו' הרמב"ן ז"ל בסי' ש"ז ועוד ידו נטויה בתשו' אחרת להרמב"ן ז"ל בסי' נ"ח שכתב דסתם כל אדם רצונו שתהא מתנתו קיימת וכל שאפשר לדון בו נדון עכ"ל ואע"פי שה' מוהר"י אדרבי ז"ל בסי' ק"ל הביא תשובת מוהרשד"ם ז"ל הלזו בהעלם שם הבעלים ואוקי לה בתשו' מ"מ בעיקר דברי הרמב"ן ז"ל והרשב"א לא מלאו לבו לזוז מדבריהם אלא במה שרצה להוסיף בה מדיליה וה' מוהרשד"ם פקפק בדבר ע"ש ותשו' הרמב"ן ז"ל פסקה מור"ם ז"ל ריש סי' רי"ב ע"ש ומה גם בנ"ד דבהאי שטרא כתוב לאמר וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח ואופן המועיל וכו' וכבר כ' ה' העיטור ורי"ו משם תשו' רה"ג ז"ל בהאי לישנא וכן מ"ש בסוף השטר וכתיקון רז"ל הני מילי אתו לתקוני מלתא דהקנאה וכבר הארכתי בזה במערכת אות למ"ד בדין לשון חיזוקי סופר סי' בס"ד

ועל השנו"ת מ"ש עוד שם אגב ק"ס וכו' קושטא קאי דבנוסחי שטרי קשישאי דפה מתא יע"א הכי הוו נהגי למכתב ואנא נפשאי קראתי ערער ע"ז אלא שראיתי לה' מוהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' שי"א שכתוב בשטר שנשאל עליו בהאי לישנא ולא חלי ולא מרגיש בהאי גם אשו"ר לה' נאמן שמואל סי' ק"י שהביא נוסח שטר דכתיב כהאי לישנא והרב ז"ל היה בודק בעוקצי אותו שטר מתנה ולא שת לבו לזאת ואנכי העירותיהו לעיל במע' אות א' מדיני אגב סי' בס"ד והנה בעתה נראה בעליל ס' משח"א דרבותא לאוריי"ן תליתאי בנמוקי ה' מוהרש"א ז"ל בנמוקי ח"מ סי' ר"ן סי"ז ראיתי שנרגש מזה וכבר הארכתי לעיל כמדובר

ואל השלשה מ"ש הנולדים דהי מנייהו מפקת ואמאן תרמייה לדבר הזה אנכי סדרתי מערכה