משכנות הרועים תעח

הדבר אשר דברנו לחלק בין כותב לאשתו לכותב לבנו יש לייחס סברא זו גם למרן ז"ל ומשו"ה הך תשו' דסימן תתקנ"ח דמיירי בכותב לבנו העתיקה בח"מ סי' רמ"ו ופסקה בש"ע ס"ד וגבי כותב לאשתו רמז לתשו' אלף מ"ח דמיירי בכותב לאשתו משום דק"ל הך תשו' דסי' ט"ל דמיירי נמי בכותב לאשתו וכ' עלה ולזה דעתי נוטה דמשמע טפי דקאי אמאי דסליק מניה אמטו להכי בחכמה יסד אר"ש ואהדריה אלפני פניו דקאי בברר דבריו וגבי דין הקנין כתב דברי ה"ה ז"ל ומסיק וכבר כתבתי תשו' הרשב"א סי' אלף מ"ח דהתם בכותב לאשתו איירי ורמז בעין בתשו' המיוחסות סי' ע"א והשתא באו תשובות הרשב"א ז"ל אשר שזפתם עין של מעלה מרן זל כחדא שריין והיו לאחדים ולדרכו דרך הקדש סדר בשלחנו הטהור דגבי כותב לבנו כתב דע"י קנין זכה הבן במתנה וגבי כותב לאשתו פסק בא"הע דאפילו קנו מידו לא זכתה והדברים ברורים אך נשאר לנו לדקדק בדברי מרן ז"ל בש"ע גבי בנו אחר שפסק בס"ד כסתם משנה דבקנין קנה בס"ז פסע לו לאחוריו ועמד ותלאה בפלוגתא ומחלוקת שנויה והסמ"ע ז"ל לחלק יצא בין קנין שבשטר דבהא הוא דפליגי רבוותא אבל בקנו מידו אפי' רבי' יונה מודה דקנה ע"ש מלבד שהוא ז"ל העיד שאין טעם לחלק בכך עוד בה לעת מצא דברי רבינו יונה ז"ל בצביונן וקומתן ומאי דמסייע למלתיה מדלא מוקי להך דר"י הנחתום בדקנו מידו כהנך דאוקי להו בשטרי אקנייתא מוכח להדיא דס"ל לרבי' יונה ז"ל דאפי' בדקנו מניה לא אכוין אלא לאפוטרו' דאם איתא הדרא קו' לדוכתה דאמאי לא מוקי לה בדקנו מניה ומ"ש הב"ח שם ס"ח דהב"י הפך הקערה ורבינו יונה מודה דבקנין קנה ע"ש כבר כ' דברים כהוייתן בשם רבינו יונה ז"ל ואין להאריך

עתה באתי עת לעסו"ק האי עיסקא במאי דכתיבנא בהאי שטרא דמתנתא שהקנה לאשתו מטלטלי אגב מקרקעי ואשכחן להרשב"א ז"ל בתשו' סי' תתקנ"ח שכתב מ"מ נ"ל ברור שקנו כל הנכסים מתנה וכו' שהרי כ' להם מטלטלי אג"מק אלא ודאי נתבאר שבירר הוא דבריו ושלא נתכוון לאפוטרו' אלא למתנה גמורה עכ"ל דבר זה יסודתו בהררי קדש ה' מוהר"י בן מיגאס ז"ל דכתב לתרוצי מלתיה דשמואל דאמר לא עשאה אלא אפוט' מדאפסי' הלכתא כריב"ב ולהכי מוקי לה כשלא בירר דבריו דלשם מתנה אכוין אבל אם בירר דבריו קנה והיינו דריב"ב ומינה גמר הרשב"א ז"ל דבכותב מטלטלי אג"מק נתבאר מדבריו שלא נתכוון לאפוטרו' אלא למתנה גמורה הוא דאכוין אמור מעתה באנו למחלוקת דלד' הי"א שהביא הרמב"ן ז"ל דל"ק ה' מוהר"י בן מיגאס ז"ל דבבירר דבריו קנה אלא דוקא בכותב לבנו אבל בכותב לאשתו אפי' בירר דבריו דלאו לאפוטרו' אלא למתנה לא קנתה ולא עשאה אלא אפוטרופא א"כ אי חשבינן לכותב מטלטלי אג"מק כבירר דבריו לא קנתה דבאשתו לא עשאה אלא אפוטרו' אבל לדעת הרמב"ן ז"ל דשמיע ליה בדעת רשב"ם ז"ל דלא שנא ובתרוייהו אם בירר דבריו קנו ה"נ בנ"ד זכתה ומדברי הרשב"א ז"ל הללו לא מוכח מידי כמאן ס"ל דהוא ז"ל מיירי בכותב לבנו ואעיקרא דדינא סברת ה' מוהר"י בן מיגאס ז"ל נראה דבאשלי רברבי תליא דכל עיקר מטרין לא הו"ל לחלק בין הנושאין אלא משום דקשו רבוותא מהך דקי"ל כריב"ב וחזינן דר"ח ורבו הרי"ף ז"ל משנו לה באנפי אחריתי דריב"ב באומר ושמואל בכותב וכ' העיטור והרשב"א ז"ל שם דדבריהם דברי קבלה ובקיאין בלישנא טפי מינן א"כ מנ"ל לחדש דבר מעתה חלוקא דרבנן ז"ל בין מברר דבריו לשאינו מברר דבריו והרמב"ם ז"ל שבק שמעתא דרביה ועבד כרביה דרביה הוא הרי"ף ז"ל וכן בקדש חזיתי להרמ"ה ז"ל בתשו' הנדפסות מחדש סי' רמ"ד הגם שאול בכותב כל נכסיו מטלטלי אג"מק וזו הלכה העלה דלא קנתה כלל ע"ש והרמ"ה ז"ל בחידושיו לשם סי' קמ"ב כתב כתי' קו' רבנן ז"ל דברי רשב"ם ז"ל דשאני ליה בין לשון ירושה ללשון מתנה וכתב זו היא סברת רבנן בתראי וחזינן למקצת רבוותא קמאי וכו' הוא שנוייא דר"ח והרי"ף והרמב"ם ז"ל הניתנים למעלה וכ' ומסתייעא הדין סברא מדלא אוקי הך דר"י הנחתום בדלא כתב לה בלשון מתנה וכדוקיין וכבר כתיב' דמצו לשנויי כמ"ש הרז"ה והרמב"ן ז"ל נקוט מיהא דלדידיה דהרמ"ה ז"ל דס"ל כדעת רבוותא קאמר יפה הורה יפה דן דקנין מטלטלי אג"מ חשיב כמברר דבריו דלשם מתנה אכוין מיהו כל דכתב אמרינן דלא עשאה אלא אפוטרופא וכמו שהאריך בחידושיו שם וכיון דהרי"ף והרמב"ם ז"ל כתב להדיא דאפילו קנו מידו לא עשאה אלא אפוטרו' א"כ מטלטלי אג"מק מ"הת דמהני דלמתנה אכוין ומעתה מרן ז"ל בש"ע שפסק לחלק בין כותב לאומר כדתרגמוה סבי ז"ל מנ"ל למימר דאם קנו מידו או הקנה לו אגב קרקע דקנה דמ"ד הכי הוא דאמר כה' מוהר"י אב"ם ז"ל ליתובי דעתיה דשמואל אבל לרבנן ז"ל דמשנו לה שפיר מנא תימרא דס"ל כמהר"י אב"ם ז"ל בהא. שבתי וראה להרמב"ן ז"ל בחי' לשם שכתב והוי יודע שאפילו לדברי כל המפרשים ז"ל הדין דין אמת והכל מודים דאי פריש יעשה וכו' וכ"מ בתשו' לרבינו האיי גאון ז"ל וכו' ע"ש אבל למגמר מינה להיכא דקנו מידו או בהקנה לו מטלטלי אגב מקרקעי שחשיבה הוברר דבריו דאין זה במשמע לשי' תשובת הגאון ולא דברי הרמב"ן ז"ל ומיהו גברא רבה הרשב"א ז"ל אמרה מי יבא אחרי המלך

איברא עדין צריכים אנו למודעי תשו' הרשב"א ז"ל הלזו במאי עסקינן אילימא בשכ"מ וקאמר שהרי כתב להם מטלטלי אג"מק וכו' אלא למתנה גמורה עכ"ל והא שמעינן ליה להרשב"א ז"ל סי' תתפ"ב דאמר דמטלטלין לא קנה דהקנה לו מטלטלי אג"מק דידיה דנותן דאין המקבל זוכה במתנת הקרקע אלא מכי שכיב נותן ובקנין אגב בעי' דאיתנהו בחדא מחתה ובשלמא למאי דכתי' שהקנין מועיל דלמתנה אכוון ניחא דמיירי בש"מ וא"צ קנין לאפוטרופוס ש"מ דלמתנה הוא דאיכוון. וכיון שלא קנה אמטלטלין הו"ל הנך מטלטלי שיור וקי"ל בדשייר אפי' מטלטלי טלי חשיב שיור והו"ל לשם מתנה גמורה כמ"ש הרשב"ש ז"ל סי' קע"ד דכיון שלא קנתה החובות בכלל המתנה נעשו שיור והמתנה קיימת ואי במתנת בריא קאמר א"כ מברר דבריו דקאמר והא מתנת מטלטלי אג"מק לא סגיא בלא קנין ודעת הרב מוהראנ"ח ז"ל ח"א סי' ע"ז דיקנו מניה הקנאת קרקע ברישא והדר הקנאת מטלטלי אגב מקרקעי ומרן בב"י סי' רמ"ו העתיק תשו' דסי' תתקנ"ח ובסי' ר"ן מחודשים העתיק דסי' תתפ"ב גם על הרב מור"ם קשה דבסי' רמ"ו דכתב מרן ז"ל דבהקנה מטלטלי אג"מק קנה לא הגיה כלום ובסי' ר"ן סי"ז קבעה להלכ' הך דסי' תתפ"ב דבהקנה מטלטלי אג"מק לא קנה וה"מ סתראי נינהו: