משכנות הרועים תנ

רי"ו במה שנשאל ע"ש ובהכנ"הג שם בהג"הט אות ט'

(רפח) מתנה. הנותן קרקע לחבירו בתורת מתנה ואכל פירותיה ואח"כ נתברר שהמתנה יש בה אסמכתא ולא זכה המקבל בארעא ההיא נראה דארעא הדרא אבל פירי שאכל זכה בהן ולא הדרי ובמכירה כה"ג במחלוקת שנויה הא מיהא כיון דלא הוי אלא גזל של דבריהם לא נחתי' לנכסי' אלא משמתינן ליה והדר מנגדינן ליה עיין להרב מח"א ז"ל בהלכות גזילה סי' כ"ה

(רפט) מתנה. קי"ל מתנת ש"מ שכתוב בה קנין לא כוין להקנות אלא בקנין ואין קנין לאחר מיתה כמ"ש בטור ש"ע סי' ר"ן וכתב מור"ם שם דאם הנותן לא בקש בקנין רק המקבל הוי כיפוי כח ע"ש ויש לצדד בעדים שנסתפקו אם צריך קנין או לא דלאו דינא גמירי והסכימו ליטול קנין מהו עיין להרב בית דוד ח"המ סי' קל"א ונרא' שדעתו נוטה לזכות המקבל אעפ"י שלא הכריע בפי'

(רץ) מתנה. הכותב שטר מתנה לאחד מבניו או לאחד מיורשיו או לאיש זר פרטים הנוטים לקיום דבריו ופרטים. המורים בטול דבריו עיין בתשו' הרשב"א שנדפסו כעת חדש ממש סי' קי"ח ובתשו' מוהרשד"ם ז"ל סי' ש"ו ש"ט תמ"ט והרב מוהרימ"ט ז"ל סי' קי"ט ומוהריט"ץ ז"ל סי' פ"ו והרדב"ז ז"ל ח"א סי' ע"ז וה' פני משה ז"ל ח"א סי'. וח"ב סי' י"ד וסי' נ"ח וה' לחם רב ז"ל סי' קצ"ח רי"ז מהר"ם די בוטון ז"ל סי' כ"ה ה' פרח מט"א ח"א סי' ע"ט וח"ב סי' א' וה' חוט השני סי' ג"ן וה' עבודת הגרשוני ז"ל סי' מ"ד ה' דרכי נועם ז"ל סי' כ"ה בח"מ ה' בית שלמה ז"ל סי' מ"ג מעיל שמואל ז"ל סימן מ"ב הרב נאמן שמואל ז"ל סי' ק"ט עד סי' קי"ג ה' כרם שלמה ז"ל ח"המ סי' ע"ד ה' שי למורא הובא באחרונים סי' מ"ג הרב בני חיי ז"ל סי' רנ"א בתשו' משם הרב החבי"ב ז"ל הרב בני משה סי' הרב משאת משה ז"ל ח"ב סי' א' הפר"ח ז"ל בקונ' מים חיים בפ"ח מה' מלכים עוד במוהריט"ץ ז"ל בסימן ל' מעשה חייא בסי' י"א וק"ח מוהר"א אשכנזי ז"ל סימן י"ו ויש לדקדק בדרך השני שכתב שאינו מוסכם הן היום האירו ברקיו תבל הגאון הרמ"ה ז"ל שיטה למס' בתרא ועיין בפ' מי שמת סי' קל"ב מהספר ועיין כנ"הג סימן קי"ט אות ט"ו י"ו י"ז ובסי' ר"ן בהגהב"י ז"ל אות

(צא) מתנה. של שכ"מ קי"ל מתנה של . שכ"מ שכתוב קנין לא קנה דאימור לא גמר להקנותו אלא בקנין ואין קנין לאחר מיתה כמ"ש בטור ש"ע סי' ר"ן סי"ז נסתפקתי אם נמצא הקנין בטל ע"פי הדין מי אמרינן הרי גלה דעתו דלא להקנות אלא בקנין ולאו כ"ע דינא גמירי או"ד הרי נמצא הקנין בטל וכמאן דליתיה דמי. שוב מצאתי לה' בית שלמה ו"ל בח"המ סי' מ"ב דף קנ"ה שעמד בזה ועיין בגטין דף י"ט גבי אין הקדש פחות משוה פרוטה והתוס' הקשו על רש"י ז"ל דא"כ הוו להו ו' פרוטות ואנן תנן ה' ותי' שדעת המקדש לא יחול על פחות משו"פ ע"ש וגבי מאי דקי"ל אם נעשה בו קנין ונמצא קנין גרוע דעת השואל כיון שנמצא הקנין גרוע בעלה לה המחילה דלא גמר למחול אלא בקנין ומדמה לה למתנת שכ"מ בקנין והגאון מוהרי"קו ז"ל שורש יו"ד ענף מ"ח כת' דפשי' ליה דלא דמי. כלל ולא ביאר דעתו ואנא בעניו' כתבתי בזה לעיל במערכת אות מ'

סי'

(רצב) מתנה. עיין מ"ש הרי"ף ז"ל בתשובות הנדפסות מחדש סי' ה' בבעל שנתן מתנה לאשתו שיכול לומר נח"ר עשיתי לה כמו שהיא יכולה לומר כן ע"ש גם הרב מוהר"ם ריקאנאטי ז"ל בסי' קצ"ח הביא תשו' זו ועיין לה' כנ"הג ז"ל בח' א"הע סי' צ' אות צ"ב וצל"ע רב דהתם חזקת אות מ"ט אוקי לה בג' שדות דוקא משום דקיימי לגוביינא דכתובה ואיכא איבה דמימר אמ' עיניך נתת במיתה או בגירושין ועיין בפי' רשב"ם ותוס' ז"ל משם ר"ח ז"ל ע"ש וכ"ה בפ"ל מהלכו' מכירה דין ג' אבל באיש ליכא האי טעמא

(רצג) מתנה. ראובן נלב"ע וחלי"ש והניח אחריו ג' בנים ואלמנתו אם כל חי ומכלל עזבונו חלק א' מחזקת חצר א' ועמדה אלמנתו ונתנה במתנה החלק ההוא לנכדה מבנה הבכור ודין נוסחיה דשטרא דמתנתא עמדה בפנינו אעח"מ האשה פ' אלמנת המנוח פ' נ"ע אחר שנשבעה שבועת האלמנה כדת וכהלכה שלא גבתה וכו' וכך אמ"ל הוו עלי עדים וקנו ממני בקש"מ וכתבו וחתמו בכל לשון של זכות ויפוי כח בכל אופן המועיל ותנו ביד נכדי פ' להיות בידו לראיה ולזכות שמרצוני הטוב ונפשי החפצה והשלמה אני מודה בפניכם הודאה גמורה כמודה בפני ב"ד בלי שום זכר אונס כלל ועיקר איך נתתי לו החזקה הודו' לבעלי הנז' בחצר פ' שזכיתי בה מפאת שטר כתובתי החזקה וז'ותשמישיה ומוצאיה ומובאיה ודיוריה עם כל הנאותיה הכל נתתי לנכדי הנז' מתנה לו מחיים מתנה לו גמורה שרירא וקיימת חלוטה וחתוכה כדת וכהלכה מנופה ומיופה ומשופה ומנוקה ומסולקת מכל מיני ערעורים שבעולם מתנת עלמין דלא למהדר בה ודלא להשנאה מינה מיומא דנן ולעלם. וכך אמ"ל האשה הנז' שטרא דמתנתא דא כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי היכי דלא להוי כמלת' טמירת' אלא גלויה ומפורסמת לכל ומעתה ומעכשו ילך ה"ר פ' הנז' ויחזיק בחזקת החצר הנז' חזקה גמורה וישכון וישכין וכו' הוא וכל באי כחו ולית מאן די ימחא בידיה וקנינו מיד האלמנה הנז' בקש"מ בדל"ב דלא וכו' ביום פ' בח' פ' בש' פ' וקיים וחתום עליו ספרא דמתא וחד דעמיה ונפטרה האלמנה הנז' לב"ע וחל"ש ועמד אבי מקבל המתנה הנז' נגד ב' אחיו לזכות לבנו בחלק הנז' ויענוהו לאמר כי אין לאמנו כח לתת מתנה זו מכמה טעמי חדא אחוי לן שטר כתוב' ונדעה נרדפה כמה סכי כתובתה ועוד בה מאן שם לה וב"ד לא הגבו לה ולא החליטו לה ומאין הרגלים שתזכה עד שתתן ואת"ל ששטר כתו' בידה הרי אנו רוצים לסלקה במעות ולא ליתן לה נחלת אבותינו יורה המורה לצדקה ושכמ"ה

זאת אשיב בראש אמי"ר לפנים האר"ש הנה ארש"י היא מדברת בעיקר דינא באלמנה שבאת לגבות ואין שטר כתובה יוצא מתחת ידה כדת מה לעשות אי גביא מיתמי או לא הנה נא מצאתי כתי' מטהרת יד הקדש הלא אב דין אב"א למלכ"א ומורי גם הוא הראש המעוז ר' אבא זיע"א וז"ל בימי חרפי נשאתי את ידי לדון בקרקע לפני מורינו הגדול מורי ה' ר' אברהם טייב נר"ו וחבירי עמית בתורה החכם השלם הדיין המצויין כמה"ר דוד צפג' נר"ו על דבר אלמנה שנשאת ומת בעלה האחרון והניח ממנה בן ובת ועמד הבן וכתב שטר מתנה לאמו כל נכסיו והאלמנה יתבא בבי מיגר אלמנותה וכל המטלטלין של בעלה בביתה מונחים ואין פוצה פה ומצפצף ועמדה האלמנה ונתנה לבתה במת"ג בית א' מחצר שהניח