משכנות הרועים תמט

לכתוב שקבל ע"ע לכתוב שטר זה כחומר כל שטרות העשויות כתיקון חז"ל אע"ג דאינהו לא ידעי והנותן לא צוה לכתוב זה סתמא דמלתא כל הבא אצל העדי' לכתוב ענין מה סתמו כפירושו לקיים ולאשר כל דבריו עפ"י הדין אמת וצדק ובנ"ד האי שטרא מרישיה לסיפיה מדריש דהנותן בעין יפה נתן לקיים באופן המועיל והעדים העידו שקבל עליו חומר שטר זה כתי' חז"ל מעתה קם דינא דזכה הבן במתנתו שרירא וקיימא

ואתה דע לך דס' רבינו ברוך הלזו רמזה הרב"י ז"ל בסי' רי"ב והעתיקה מור"ם ז"ל והלבוש ז"ל להלכה ועיין בסמ"ע גם הרדב"ז ח"א סי' שכ"ט וה' מוהרימ"ט בח"א סי' ט"ל וה' לחם רב סי' קע"ט וסי' קצ"ג ומוהר"ם אלשיך סי' פ"ו ומוהר"י הלוי סימן ס"ו ומוהרש"ח בס' בני שמואל סי' י"ג כלם כאחד סמוכים לעד על סברת רבינו ברוך ז"ל איברא דמוהרשד"ם בסי' רע"א כתב לצדד דמאן לימא לפסוק הלכה כרבי' ברוך ז"ל ובפרט היות דבר שלא הביאוהו הפוסקים ז"ל דאפשר דלא ס"ל הכי עכ"ל הצ"ל והרב גופיה בסי' נ"ח וס"ט כת' לאמר שכתוב בו בשטר זה כחומר וכחוזק שטרי דנהיגי בישראל ולשון זה מועיל לסלק האסמכתא וכו' ע"ש וצריך לחלק בין האופנים ואין הקומץ משביע הא מיהא הוי יחידאה נגד כל הנך רבוותא הניתנים למעלה וכ"ש דאיהו ז"ל בדרך אפשר אמרו לחד צד ע"ש והרב מוהראנ"ח ז"ל בח"א סי' ע"ז רצה לבטל שטר המתנה משום דקי"ל דמטבע אין נקנה בחליפין ע"ש והרואה בשטר אשר הובא בשאלה יראה יראה דכתוב בו כתי' חז"ל ש"מ דהרב ז"ל לא ס"ל הך דרבינו ברוך ז"ל ואתמהה שיחלוק הרב על אחד מגדולי המורים ולא יזכיר על דל שפתיו סברתו ויגלה דעתו מאי טעמ' פליג עליה ופשוט אצלי כי לא שזפתו עין של מעלה הוא ה' מוהראנ"ח ז"ל

וראיתי להכנ"הג סימן ג"ר בהג"הט אות מ"ח שהביא דברי המרדכי ז"ל הללו וכתב לחלק בין נדון רבינו ברוך ז"ל לנדון מוהראנ"ח ז"ל ומר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ ע"ש ועד בשחק כך עלה במצודתי קל'ה כמות שהיא אלא דכל זה איננו שוה לי דכל כהאי מלתא הו"ל למוהראנ"ח ז"ל לאתויי סברת רבינו ברוך ז"ל ולחלק לנדונו ולא להעלים עין מסברתו ובנעימה קדושה לחלק יצא וכתב משם תשו' מהר"י עזריה יהושע נ"ו דכיון דאיכא פלוגתא אי מהני לישנא דכהוגן וכתי' חז"ל להשלים ההקנאה הצריכה והמע"ה עכ"ל ואנן בדידן בתריה דמרן גרירנא ובתריה דמור"ם היכא דלא פליג אסברת מרן וחזינן למרן רמזה ומור"ם העתיקה וקבעה להלכה ואחריו נמשך גם הסמ"ע עשה לה סמוכות מסברת הטור ש"ע אשר הונף ואשר הורם ובודאי כוותייהו נקטי' וכ"ש דהרדבז והמבי"ט ומוהרימ"ט והראד"ב והר"ש ומהרח"ש כ' כמ"ש הכנ"הג ומוהר"י הלוי ומוהר"ם אלשיך סברי מרנן כס' רבינו ברוך ז"ל ודאי דהכי נקיטינן למעשה וכ"ש לפום מאי דכתיבנא בסברת מוהרשד"ם ומוהראנ"ח ז"ל

ואף גם זאת מצאנו ראינו במאי דפליגי במכירת שטרות אג"ק אי מהני אי לא כמ"ש בסי' ס"ו ס"י ע"ש כתב הרא"ש דאפילו לסברת האומרים דמהני קנין אגב בעי מיהא למימר קני לך האי שטרא וכו' ע"ש בטור וכתב על זה הכנ"הג בהג"הט אות ז"ך ומטי בה משם מהרי"ל ז"ל דאם כתוב בשטר בכל לשון של זכות ויפוי כח וכחומר כל שטרי קנה עכ"ל הנה זה עומד כמאמר קדישין הנאמרים באמת

ואין להתעקש ולו' דע"כ לא קאמרי הני רבוות' אלא לתקון לשון כגון שהקנה לו אג"ק מטבע ובענין האסמכתא כמי שאמר לו מעכשו ובתנאי נמי חשבינן ליה כאילו כפליה לתנאיה ובפירות דקל כמ"ד דקל לפירותיו ובהקנאת שטר אג"ק כמ"ד ליה קני לך וכו' דכל הני לא היו חסרין אלא אמירה אבל לעשות הקנאה לאחר וע"י זיכוי לו יראה דלא תסגי ליה האי לתקוני מאי דחסר ליה. בהקנאתו הא ודאי בורכא היא חדא דבקנין קרקע ואגבו מטבע הוי חסר הקנאה גמורה ואעפי"כ אהני ליה האי לישנא ועוד דרבי' ברוך ז"ל ורבוותא דקיימי בשיטתיה אתו עלה מטעמא דאנן אפומייהו דסהדי סמכינן והנותן ישלח דברו אליהם לעשות בכל אופן המועיל למקבל לקיים ולאשר מתנתו בידו והעדים העידו על עצמם שעשו כתיקון חז"ל ואהימנותיה סמכי' דעבוד שפיר כדת מה לעשות ועדין הענין סובל האריכו' אלא שאין הפנאי מסכים. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות ויעשה עמנו לטובה אות ויקרב קץ הפלאות ובא לציון גואל משיח לישראל בשנת היובל הזאת משנת ובהר ציון תהי"ה פלי"טה והיה קדש בסדר ולו יקהת עמים ועיין לה' נאמן שמואל ז"ל סי' ק"י דף קצ"ב ולהרב כרם שלמה ז"ל סי' ז"ן דף קס"ב

(רפה) מתנה. ראובן היה רוצה לצאת מעירו ויש לו שטר משכונה על שמעון מסך ידוע וכתב להיות זוכה באכילת פירות הנכנסים לרב העיר ולבני ישיבתו בקג"מ אגב דא"ק ונפטר הרב אחר צאת הנותן ובא בן הרב לזכות בנכסים הללו מאת הלוה אין שומעין לו דלרב נתן מתנה זו ולא ליורשיו וגם בני ישיבתו נסתלקו מכחו דהרב המתמנה במקומו אינו הוא המזומן אלא שהר' עודנו חי הוא מנהג את בני ישיבתו

ובעיקר המתנה גופא יש רעותא רבתא דלא מסר לו שטר המשכונה והקנהו להרב על ידי כתי' ומסירה ולא ע"י קנין אג"ק ושיאמר לו קנה לך וכו' והו"ל מלוה שיש לו ע"פ דמטבע אינו נקנה בחליפין מרן ז"ל בתשו' שבס' אבקת רוכל סי' קכ"ב וחתומים עלה רבנן דפקיעי שמייהו זיע"א ועיין להכנ"הג ח"מ סי' נ"ר בהג"הט מאות מ"ח ועיין לקמן באות צ' מדין צוואה ובתשו' הרב הלזו

(רפו) מתנה מי שנתן לחבירו חפץ א' בעודו ישן שהניחו לו בחיקו וכיוצא צדד הרב מח"א ז"ל בהלכות קנין חצר סימן י"ב דאפילו בדאיכא דעת מקנה לא קנה וכתב דיש לחלק ע"ש ובענין חצר אם קונה לו כשהוא ישן עיין להרב ז"ל שם בסי' ט"ו ואם בא הנותן ואמר שלו הוא עיין מור"ם סוף סי' רכ"ב ולמופת דורנו מוהרח"א נר"ו בס' חיים שאל בח"א סי' ע"ד אות ל"ב

(רפז) מתנה. ראובן נתן לשמעון בית אחת בתורת מתנה ונמצאת הבית שאין כולה של הנותן מי אמרינן כיון דבטלה מקצת המתנה בטלה כולה או"ד זכה המקבל במה שהוא חלק הנותן אם כתב הבית נתונה לך וכו' פשיטא דאפי' מקצת בית קרוי בית אלא אפי' כתב לו כל הבית אפ"ה זכה המקבל בחלק הנותן ואע"ג דבמכר כה"ג לא קנה התם היינו טעמא משום דמצי אמר לוקח מקח טעות הוא אבל במתנה בכל דהוא ניחא ליה ובמכר נמי יש לצדד ולומר דהמכר קיים ה' מח"א ז"ל בהלכות זכיה סי' א' ע"ש ועיין בתשו' הר' דבר משה ז"ל ח"ב סי' ע"ה וע"ו ע"ש ובה' מש"ל ז"ל סוף ה' זכיה דין י"ב ובה' ט"ז סימן