משכנות הרועים תמג

שהאלמנה ניזונית ממטלטלין דשבק בעלה והיורשים טוענין שיתנו הנכסים בידם למוכרם ולישא וליתן בדמיהם ולהרויח בהם ולהעלות לה מזונותיה ועיין בתשו' מרן ז"ל בדף מ"ז ושאלתי על זה למורה צדק תנא דידן מוהר"ש אלפאסי נר"ו ויען המלאך מכ"ר נר"ו שזו הלכה העלה בפסקיו שאין שומעין להם שלא יהיו בנות ישראל חייהם תלויים מנגד ושהביא לזה ראיות כראי מוצק וכך דן הלכה למעשה פעמים שלש וכעת ראיתי להרב בית דוד ז"ל בחא"הע סי' ג"ן שעמד עוה בזה וכתב וכשמניחין תחת ידה כל מה שתפסה כל הנמצא בלי שום הטלת חרם אפילו בסתם רק שמחרימין עליה שלא תבזבז ושלא ליתן לאחרים עיין להרב ב"ד שם שגם הוא הביא תשו' מרן אשר הובאת לך ושלא ליתנם ביד שליש להרויח בהם וכך הלכה העלה הרב ז"ל ע"ע

(רנז) מזונות. אלמנה שתבעה כתובתה בתוך ג"ח לא איבדה מזונותיה וה"ט מחמת דאכתי אינה יכולה להנשא מחמת הבחנת הזרע דחיישי' בן תשעה לא' או בין שבעה לאחרון ונמצאת האלמנה באותם הימים משועבדת לזרע בעלה שמת אמטו להכי לא אבדה מזונותיה ואל תשיבני אלא מעתה מניקת ומעוברת שאינם יכולות להנשא א"כ אפילו תבעו כתובתן לא איבדו מזונו' ולא נמצא בשום אחד מהמחברים שהשמיענו דין זה והטעם דשאני הנך דמה שאונם יכולות להנשא משום סכנת נפשות ולא גרם דבעלה הוא עיין לה' ב"ד חא"הע סי' נ"ב מה שהאריך וכן עשינו מעשה בועד אחי ורעי הי"ו וכעת נראה בעליל ספר ברכות המים לגאון ירושלים תובב"א כמוהרר"י מיוחס נר"ו וראיתי לו בדף קי"ו בע"ג שעמד ע"ז ובהסכמה עלה שאם אין האלמנה תפוסה איבדה מזונותיה ועיין לה' שמחת יו"ט דף ע"ט ע"ד מ"ש ע"ד הב"ד ז"ל הנאמרים באמת

(רנח) מזונות. ראובן מתה אשתו בחייו והניחה. אחריה בן אחד ועמד האיש ונשא אשה אחרת וחל"ש והניח אחריו אלמנתו ובן אחר וב' בנות ובנו הגדול היה מתעסק עסק רב בנכסי עצמו ולא היה סמוך על שלחן אביו ואז עמד ואסף עזבון אביו קרנ"ו תרום וקצב למזונות אלמנת אביו ובניה כ"וך. וכעת באו לחשבון האחים ויאורו עיני האח הגדול שאחיו יק'טן אינו מן הדין שיתפרנס מהאמצע יורה המורה לצדקה שורת הדין ומה יהיה משפט הנער ומעשהו ויבא שכמ"ה

זאת אשיב פשיטא הוא דאין קטן ניזון מתפיסת הבית אלא מחלקו בירושה וזו הלכה העלה הרב מהר"ם מלובלין ז"ל בתשו' סי' פ"ט ורמזה הב"ש ז"ל סי' קי"ב ולית דין צריך בושש איברא דאכתי איכא למימר כיון דזן אותו בסתם בכלל אמו ואחיותיו אמרינן דלשם ג"ח איכוין וא"כ הוא באנו למחלוקת גדולי המורים שהרי"ף ז"ל בתשו' והביאה הרב בע"הת ז"ל דאין לו עליו כלום ותלמידו רבי' אפרים ז"ל חלוק עליו בזה כמ"ש הרב ת"הד ז"ל סי' שי"ז ע"ש ולהקת הנביאים על מבוכה זו ישבו הלא בספרתם ודעת מרן הב"י ז"ל בסי' קכ"ח דביש לו המפרנס ממון של היתום שינכה מה שיעלה חלקו בהוצאה דבכ"הג לא אמרי' לשם ג"ח איכוין ע"ש ודעת מור"ם ז"ל לחלק בין יתום לשאר אינש דעלמא והרב כנ"הג ז"ל הביא משם מוהר"א גאליקו לחלק יצא בין כשזן אותו בתוך ביתו לשולח לו לתוך ביתו ע"ש ומעתה יראה אם המפרנס תופס בנכסי האח הניזון פשיטא דאין בנו כח להוציא מתחת ידו אבל אם אינו תפוס מאן חשיב לאפוקי ממונא מניה כלל גדול אמרי' בד"מ המע"ה

איברא דאכתי איכא למיקם עלה דמלתא בנ"ד דע"כ ל"פ רבוותא אלא בדקים ליה דאין לו למתפרנס על המפרנס כלום ושום צד חיוב שיש לתלות כי העולה על רוחו שאמם ואחיותיו מתפרנסין מאמצע מה לי הם מ"ל הוא דלאו כ"ע דינא גמירי וכדאמרינן מרינן בכ"ד בגמרא וכ"ש מלתא כדנא וכגון דא צריכא רבה והיה העלמ"ה מאנשים סוחרים ודעת הגאון מהריק"ו ז"ל שורש ך' אע"ג דאיהו לא טעין אנן טענינן ליה ע"ש וקבעוה להלכה גדולי אחרונים וכללא הוא דמחילה בטעות וכ"ש במי שלא מחל בפירוש אלא דאנן אמדינן דעתיה דמסתמא מחל דפשי' דהיכא דאיכא למתלי דטועה בדעתו כסבור דמן הדין הוא ניזון דשפיר תלינן בהכי ועיין בתשו' מהרימ"ט בח"המ סימן מ"א מה שעלה בסו"ד אימת אמרינן דמסתמא מחל ע"ש וע"ע בתשו' הרשב"ש ז"ל סי' שי"ד דף ס"ח ע"ב בד"ה ולענין וכו' וה' מוהרשד"ם בח"מ סי' שע"ג בענין מי שזן את אחיו וכתב שאם היה: מרויח במה שהיה מתעסק אמרינן דמסתמא לא מחל ע"ש ומ"ש מרן בש"ע סי' רפ"ו ס"א דאם הוצאת הקטנים במזונות יותר כל שלא מיחו מסתמא מחלו דהאחין השותפין מסתמא לא קפדי בהכי ומחלי ע"ש שאני התם דגדולים וקטנים ניזונין מתפיסת הבית דשותפין נינהו משא"כ כשהאחד ניזון והא' אינו ניזון פשיטא בכה"ג לא אמרי' מסתמא מחלי וכ"ש דהתם רבינו ישעיה חולק בהא ועיין בסמ"ע ז"ל שם ובריש סי' רפ"ח ובנ"ד אנן סהדי אי לא משום דלא גמירי דינא הוא מח"ו ימח"ה וכ"ש באחים מן האב דמסתמא קפדי אהדדי דלא מקרבי כולי האי וכ"ש לפי מ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל בח"מ סימן צ"ב דף ק"ב ע"ב דהא דלא קפדי אהדדי דוקא כשנזונים ונהנים יחד ע"ש א"כ בנ"ד לא מבעייא דחלוקין בעיסתן אלא דהאח הגדול הוא ניזון מנכסי עצמו כמו שנתבאר א"כ אין לנו לומר דלא קפיד אלא משום דנתעלמה ממנו הלכה זו והנלע"ד כתבתי

(רנט) מתנה. ראובן נתן חזקת קרקע א' מהיום ולאח"מ כדבעי למעבד ומחמת הרגל קטטה עם בנו עמד ומסר הקרקע להקדש גויים שאינו יכול להצילה יש מי שהורה שצריך לקנות אחר בשווייה ויאכל הפירות האב והרב מהר"י בן מיגאס ז"ל חולק עליו אלא שמים כמה גרם לו הפסד ומשלם עיין בתשו' הג"מ סימן ד"ן ובלוח הטעיות

(רס) מתנה. במאי דאפליגו במקבל המתנה אי בעינן שמקבל המתנה יגיע לידו שטר מתנה אבל אי לא מטא שטר המתנה בידיה לא זכה דאימור כתב ונמלך ואיכא מ"ד דמשעה שקנו מידו זכה המקבל וזהו דעת מרן בש"ע סי' ר"ן ס"ט ועיין להרב אדרת אליהו סי' ג"ן נאמן שמואל סימן ד' קס"ב ורב יוסף קצבי סי' מ' משאת משה די"ט וכ"כ ה' אבקת רוכל סי' ס"ט גבעת עולם סי' י"ד לב שמח סי' כ"ד חיים שאל ח"ב סי' פ"ב מגן גבורים סי' נ"א דף פ"ו ע"א

(רסא) מתנה שטר שכתוב בו איך נתתי לפ' כ"וך אם הוא לשון הודאה על מה שנתן כבר ואמרינן שכשנתן היה הדבר ע"פי