משכנות הרועים תמא

שעתא ושעתא זמניה הוא דמכניפי ב"ד

שו"ר גופן של דברים בש"הג פ"ח דכתובות שכתב . להך דאם נפסלה בגט דגובה כתובתה מיד ואת"ך כתב כחב ויש מן הגאונים אומרים דאף המניקה שאינה יכולה להנשא ואין אני קורא בה ולכשתנשאי וכו' ולפ"ד אף בתוך ג"ח ולי נראה דכל אשה ראויה היא שתגבה כתובתה מיד כשתתאלמן וכו' עכ"ל ולא ירדתי לסוף דעתם דהגאונים ז"ל מכח תנאי ב"ד כמו גודא רבה ואיהו ז"ל פליג עלייהו ולתנאי. ב"ד שתיק רב ולא אמר ולא מידי

גם אשו"ר להרב ז"ל בפי"ח מה' אישות דין ו' שכתב משמיה דהרשב"א והמפרשים ז"ל דמנקת אע"פ שאינה יכולה לינשא גובה כתובתה מיד ע"ש ולכאור' קשה בדברי ה"המ ז"ל דאיהו ז"ל בהלכות נחלות מסתבר ליה דעת דיש מי שכתב שכתב הראב"ד ואסברה גם בדעת רבינו דכל שלא תנשא אינה נוטלת כתובתה והכא אזיל בתר איפכא ובשלמא מ"ש כן בשם הרשב"א ז"ל ל"ק דאיהו ז"ל סבור דכל שאם נישאת בדיעבד לא תצא שפיר קרינן בה לכשתנשאי תטלי ומשו"ה במנקת דקי"ל מפרישין אותם ודיים וכן בטבע במים שאל"ס דבתרוייהו אם נשאת לא תצא משו"ה סבר דגובה כתו' מיד אבל. לדעת ה"המ ז"ל קשיא ואם כנים אנחנו לחלק דשאני להו לה"ה ורי"ש ז"ל וה' המבי"ט ז"ל הך דטבע במים שאל"ס דאין לה צד נישואין לכתחלה משו"ה שפיר ס"ל דאין אני קורא בה לכשתנשאי אבל במנקת ותוך ג"ח דשפיר חזייא לאנסובי לכתחלה אלא דמחוסרת זמן היא ושמשא ממילא ערבא ובהכי נוחין לי דברי מרן הש"ע ז"ל דבס"ט סי"ג פסק בסתם דמנקת גובה כתו' לאלתר ע"ש ואילו גבי מי שטבע בעלה במים שאל"ס לא כתב בסתם דגובה אלא שכתב כן בשם יש מ"ש ע"ש דהיינו דהאיכא הראב"ד וה"ה ז"ל בדעת רבינו ז"ל דס"ל דלא גביא וה"ט כדכתי' וכ"ש לפי מאי דכתב הרב"ש ז"ל שם בסקק"ן דמיירי דוקא בנשאת כבר וכתב דתשו' הרשב"א ז"ל איתא אם כבר נשאת ע"ש והכי משמע ליה לאבי התעודה מוהרימ"ט ז"ל בחאה"ע סי' וכו' ע"ש. ואחר הניו"ק אנכי הרואה אין זה מכוון בדברי הרשב"א ז"ל דנהי דבסיומא דמלתיה נקט כבר נשאת וכו' הא מיהא כי דייקת בעיקר דברי השאלה ומאי דאתמ' עלה עין רואה דגופא דעובדא בהתירוה לינשא ועדין לא נשאת והדר מספק"ל בעדין לא התירוה אלא דקי"ל בה אם נשאת לא תצא מי קרינן לכשתנשאי ואפילו בדיעבד או לא וזה ברור לענ"ד בכונת דבריו ז"ל ועוד קל"ט על הרב מוהרימ"ט ז"ל שדעתו בזה הפך הרב אביו ז"ל דבח"ג סי' א' כתב דמחלוקת הראב"ד והרשב"א ז"ל בהא וקי"ל כהראב"ד והרמב"ם ז"ל ע"ש ואם איתא דלא כתב הרשב"א דגובה אלא בשנשאת כבר דילמא בהא אפילו הראב"ד ז"ל מודה ואפושי פלוגתא לא מפשינן אלא ודאי דעת הרב המבי"ט ז"ל בכונת הרשב"א אפילו בלא נשאת עדין

גם מדברי מרן בב"י ז"ל שהביא תשובת' הרשב"א ז"ל הלזו בסי' טו"ב וסמוך ונראה אייתי לדברי הג"מ שסובר דגובה מיד ולא התנה ותלה הדבר בנשאת כבר משמע דדא ודא חדא היא ודלא כה' ב"ש ז"ל

שו"ר להרב החבי"ב ז"ל לשם בהגהב"י אות תק"ך שכתב דעות בזה ולא זכר שר דברי הרב המבי"ט ז"ל הללו ונלע"ד דהעיקר כדכתי' ועוד דלא משוינן פלוגתא בין הרשב"א והג"מר ז"ל דפסק ביבמה שנפלה לפני יבם קטן וילדה ומת תוך שלשים יום דגובה כתובתה לאלתר אע"ג דלאו בת חליצה מהשתא אלא דמהא לא איריא דאיהו ז"ל סבור דטבע במים שאל"ס דגובה כתובה כמדובר אלא הא מיהא מרן הב"י ז"ל שהעתיק דברי הגהות הללו בסי' ק"ס ובסימן טו"ב והעתיק דברי הרשב"א מוכח דדעתו ז"ל כהרשב"א ז"ל דאפילו כלא נשאת קאמר וכדאמרן. נקטינן מכל מה דאיתמר דבמנקת ותוך ג"ח לפום רובא דאיתיה קמן דנוטלות כתובתן לאלתר וכמ"ש מרן הב"י ז"ל סי' י"ג וסי' צ"ה בשם ה"המ ז"ל בשם הרשב"א והמפרשים ז"ל ע"ש ובתה"ד סימן רי"ז כתב אע"ג דלא הגיע זמנה לינשא וכו' עכ"ל ולא זכר על דל שפתיו תנאי ב"ד לכשתנשאי תטלי וכו' משום דפשיטא ליה ז"ל כיון דבת נישואין גמורה היא אלא דמחסרא זמן קרינן בה שפיר לכשתנשאי וכו' אמנם דעת הגאונים שהביא ריא"ז בש"הג הניתנים למעלה דלא גבייא כתובתה אלא עד דמטא זמנה להנשא ואנן בדידן אמרן ז"ל סמכינן דפסק דגובה לאלתר עיין בסי' י"ג ובמי שטבע בעלה במים שאל"ס וילדה ומת תוך שלשים דבתרוייהו אם נשאת לא תצא גובה נמי לאלתר כמ"ש בסימן טו"ב סל"ז ובילדה בב"י סי' ק"ס ומור"ם שם ע"ע אלא שדעת מוהרימ"ט והר"א גאליקו ז"ל שהביא הכנ"הג שם והרב"ש דוקא בנשאת כבר ומאי דכתבתי מה דנלע"ד הקצרה

תבנא לדידן דעת רבי' ישעיה שפסק בנפסלה בגט גובה לאלתר זו היא שקשה ואין לה חבר ואדרבא מדחזינן לרבוותא דתלו כיפי משום דאם נשאת לא תצא משמע להדיא דבלא"ה לא גבייא וכן נראה שהיא ג"כ דעת הג"מר ז"ל דפסק בילדה ומת תוך ל' ומדמה לטבע במים שאל"ס משמע להדייא משום דבתרוייהו קי"ל אם נישאת לא תצא הוא דגביא ומעתה ת"ס אני לא אדע מאי דעתיה דה' המבי"ט דמסייע למלתיה מס' רי"ש ז"ל הלזו והיא גופה קשייא וכ"ש דהוא ז"ל בח"ב וג' כתב דאנן בתריה דהרמב"ם ז"ל אזילנא וכבר הגיד ה"ה ז"ל שלדעתו אינה גובה אפי' בהך דאם נשאת לא תצא דאין אני קורה בה לכשתנשאי אלא בראויה להנשא לכתחלה ומאי דמייתבנא דעתיה דוחק

איברא מאי דקמן אף כי יהבינן ליה כל דיליה אחר הס"ר לא דמיא דשאני נדון רבינו ישעיה ז"ל דמיירי באסורה עוד עליו ביבום ולא חזיא תו לכנוס ולא קיימא אלא לחליצה לחוד מדינה בהא הוא דסבר רב דגובה כתו' לאלתר אבל בנדונו ז"ל דשריא לאנסובי כדת משה וישראל אלא דמשיאין לו עצה הוגנת מאין הרגלים לומר שגובה כתובתה ולע"ד כעת

גם מה שנסתייע מתשו' הרשב"ץ ז"ל דביבם קטן ויבמה גדולה שכופין לחלוץ ע"ש עם שעלה בדעתי לחלק דס"ס לא מתסרא עליה אלא באיסור ביאה אלא שראיתי למוהריק"ו ז"ל בשורש פ"א ומביאו הד"מ שכתב כיוצא בזה דלמ"ד מצות חליצה קודמת דינא הכי ועיין במור"ם בהגהה ע"ש ומרן בש"ע לא העלה סברת הרשב"ץ ז"ל הלזו וגם לא הובא אל ביתו ואנן קי"ל כמ"ד מצות יבום קודמת כמ"ש בש"ע סימן קכ"ו ע"ש ובר מן דין בנ"ד לא נ"מ מידי שכבר נתבאר בשאלה שהיבמה כבת ט"ו שנים והיבם כבר שית כבר שבע ובהא כ"ע מודו דאין כאן עצה הוגנת ומצוה ליבם דקי"ל מי"ק

עלה בקב"ץ דלפ"ד רוב הפוסקים הניתני' למעלה