משכנות הרועים תל

להרגו בידים הא מיהא מבקשים עצה ותחבולה או לומר לגוי להרגו דאמירה לגוי חשיבא כהורדה לבור דקי"ל מורידין ולא מעלין כמ"ש בטוש"ע סי' שפ"ח סט"ו ועיין בתשו' הרב בית יעקב ז"ל סי' ב' מה שעמד בזה ובסברת מוהרש"ל ז"ל החולק בדין זה עש"ב

(רכד) מוקדם שטר שמוכיח מתוכו שהוא מוקדם להרשב"א ז"ל פסול וחכמי דורו חלקו עליו ודעתם להכשירו עיין בשו"ת הרשב"א ז"ל הנדפסות מחדש סי' נ"ד

(רכה) מוקדם שטר מתנה מוקדם עיין ב"י סימן מ"ג ועיין להרב בני שמואל ז"ל בביאורו וסמ"ע וש"ך וכנ"הג לשם ועיין לה' פמ"א ז"ל ח"ב סי' מ"א והרב עבודת הגרשוני סי' ל"ח והרב בני יעקב ז"ל דף כ"ג ועיין ש"ות הרשב"א ז"ל ח"ג סי' ג' וח' ועיין לה' יד אהרן חא"הע סי' ס"ו

(רכו) מוקדם גברא רבה דחתים בשטרא ונמצא זמן השטר מוקדם במחלוק' היא שנויה להרשב"א ז"ל אין כח בגברא דחתים לשוויה שטרא מעלייא וחכמי דורו חלקו עליו ש"ות הרשב"א ח"ג סי' כ"ד

(רכז) מוקדם קי"ל שטרי חוב המוקדמים פסולים כמ"ש בטוש"ע סי' מ"ג ופי' שט"ח המוקדמין כגון שכתב ללוות בניסן ולא לוה עד תשרי ואע"ג דלא ניתן ליכתב בכ"הג ומתני' דקתני כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ולא חיישי' דילמא כתבו ללוות מהשתא ולא אצטריכו ליה זוזי עד לבתר הכי הא אוקמינן לה בפ"ק דמציעא די"ג בשטרי אקנייתא ע"ש בפירש"י ז"ל מ"מ אי איתרמי ואיקלע דכתיבנא פסול הוא ולפ"ז לא תקשי דלפסלו סהדי משום דסהדי לא שמיע להו דרב אסי דמוקי לה בשטרי אקנייתא דוקא אבל אם נפרש שהעדי' הקדימוהו לזמן ההלואה בכונה קשה דת"ל שהעדים פסולים וכבר ראיתי להתוס' בפ' הרבית דע"ב ע"ב דק"ל הכי ולא ידעתי מי הכריחם לזה ואפשר משום דהתם קא מדמי ליה לשטר שיש בו רבית דעדים גופייהו עבדי איסורא בשימת רבית או בקדימת הזמן ביודעין גם רש"י ז"ל בספ"ק דר"ה פי' שהקדימו וכן כל דבריו בסנהדרין דף ל"ב ע"ש ועיין מה שתי' התוס' בפ' הרבית שם דלא מפסלי העדים ע"ש ורשב"ם ז"ל בבתרא דף ק"ע הביא ב' הפירושים שכתבתי ועיין לו ז"ל שם דף קע"א

וראיתי להרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה בפ"י . דשבועות מה שפי' לחד פי' כמ"ש רש"י ז"ל ותוס' וצריך לתרץ כמ"ש התוס' ז"ל וראיתי להרב"י ז"ל שדחה לפירוש דכתיבנא וכתב דרבים כשלו בו ונתבטל בטולו מן הגמרא ע"ש ואנכי לא ידעתי אם לא כמו שכתבתי אע"ג דיש לדחות ועוד לו שם פי' מוקדמין שטר שלוה. בו ופרע דנמחל שעבודו ע"ש וק' מהא דאמרינן בפ"ק דמציעא די"ו אר"א אר"י המוצא ש"ח וכו' אמ"ל ר"ז לר"א אנא הוא את דאמרת משמיה דר"י וכו' ואם איתא וכו' ת"ל דהול"ל התנן שט"ח המוקדמין פסולין וכו' ע"ש ושוב מצאתי להרב לח"מ ז"ל ברפכ"ג מה' מלוה שנתעורר בקושי' דהאי מתני' דהוציא שט"ח בהכי מתוקמא בדלית ליה ק"ס מיהו הך דכותבין . אוקמה ר"א בדאית ביה ק"ס

ודע דמסוגיא זו יש ללמוד דשטר שנמחל שעבודו ושטר מוקדם כי הדדי נינהו ועיין להרב"י ז"ל בסי' מ"ג שהביא משם הריב"ש ז"ל בסי' שפ"ב שהוכיח כדעת ר"י דשטר מוקדם פסול לגמרי מדאקשינן ותפ"ל דהו"ל שטר מוקדם וכו' ועיין בנ"ש וסמ"ע וש"ך ז"ל סי' נ"ח ועיין כנ"הג סימן פ"ב אות כ"ב בהג"הבי ז"ל

(רכח) מוקט'עא הלוקח אפאל'טו הנקרא מוקט'עא ונתן למלך סך בתורת מוקדם ובא שמעון והוסיף עליו ולקחה אינו חייב ליתן לו מה שנתן למלך אלא ילך ויזכה בפאלטו וראובן יטול מעותיו מאת המלך מוהרימ"ט ז"ל ח"א סי' צ"ה כנ"הג סי' קצ"ד אות י"ב בהג"הבי ז"ל וצ"ע אם המלך עוית וקלקל ולא החזיר לו את שלו אם חייב בדין גרמא בנזקין בדיני שמים ולאפס הפנאי לא עמדתי בזה ועיין כנ"הג סי' ש"ע בהג"הט אות ט' וע"ע שם וסי' שפ"ו אות ז' ח' ט' ואות ע"ב ועיין לקמן באות ר' סי' בס"ד מ"ש שם ואע"ג דדבר שאין בו ממש קנה מדינא דמלכותא עיין כנ"הג סי' רי"ב בהג"הבי אות ג' ע"ש

(רכט) מורדת ראובן נשא את דינה בת יעקב קרובה ובקרב ימים עד שלא נשאת חלתה את חליה ובעת ז' ברכות בקושי העמידוה בקהל עם ובמושב זקנים וכשהוליכוה לבית החתן כדת הנשים לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה עד אשר בתולה נישא"ת אתיא במה הצד ועל צד תנשאנה ולפי הנשמע כי לא בא עליה כהלכת גוברין יהודאין אלא אחר עבור כמה הרפתקי וטצדקי ומאז ועד עתה היא יושבת תחת תומ"ר נהי בכי תמרורים ואינה מתפייסת לישב אצלו כמשפט הבנות ההולכות בתורת ה' ונפשה ריקה ולא תוכל לאכול לחם ומידי דמיזן ושאלו הרופאים לדעת מה זה ועל מה זה וילאו למצוא הפתח ולא מצאו מענה להשיב אמרים לדעת סיבה זו על מה אדניה הטבעו וישאלו את פיה מה צרה היתה שם ותען להם ותאמר הן אמת כי לא אוכל להביט ולהכיר מראהו אבל אני בעצמי איני יודעת הדבר ועוד הקרובים חוזרין ומגידין גם בעודה בבית אביה כשמספרים בפניה על דין עסק ביש של הנשואין מתכרכמין פניה ובכה תבכה וכן היא נוהגת והולכת עד היום והיום בכלל ועוד אמרו קרוביה כי בעת השידוכין קראה ערער כי אין דעתה לינשא לזה וגלתה אזן לאחד מקרוביה והעלימה הדבר מאביה ואמה מפני הבושה כי לא כנשים הצנועות וכדי. בזיון אולי תשוב מדעתה וקרובי הבעל אמרו כי אין זה אלא מחמת שנתנ' עיניה בקרוב אחד אשר לה ותרא אותו כי טוב הוא וחשקה נפשה בו על כן היא עושה את כל התלאה כדי שתתגרש ותנשא לו וקרוביה אומ' שיכתוב לה גט שהיא מותרת לכל ע"מ שלא תנשאי לפ' אלמוני אלא שמחמת איזה חולי ומעשה כשפים וזולת זה נדמה אליה כאריה ועמד אביה והוליכה ושבה אל בית אביה כנעוריה פזר נתן לרופאים ולמתעסקים בדברים אחרים ולא חלו בה ידים ועדין מחזקת בהסתר פנים ממנו ע"כ יורה המורה לצדקה דבר ה' בפיהו אמת והדת נתונה כדת מה לעשות אם לקיים או לגרש ואם מתגרשת כיצד משתלמת מנצ"ב דידיה גם האיש הזה הוא מקהל קדוש פורטוגיזיס יצ"ו שאבי הכלה יתן סך מעות מדודים קודם כניסתן לחופה אם הוא חייב להחזיר לה או לא כיון שהם כבר ברשותו גם יודיענו אם הבעל אינו רוצה לגרש ורוצה לישא אשה אחרת עליה כיון שבתנאי הק"ק שלא ישא אחרת עליה על הכל יבא דברו הטוב להשיב אמרים נכוחים על פי התורה ויבא שכ"מה: