משכנות הרועים תכד

ז"ל כל היכא דפסל עדי המודעא הך מודעא מגן שוייא פחתת היא הן אמת דהאי מלתא אהקו בה מקהת' להקת הנביאים נו"ן ואיכא דאמרי דלא אמרה הרשב"א ז"ל אלא בדלא מסר מוד' גם על פיסול העדים אבל אם מסר גם על הפיסול קיימת אמנם אבי התעודה הרב מוהרימ"ט אייתי סיעת"א דשמיא אשר הם סוברי"ם ויסבו"ר יוסף הוא השליט שר המסכי"ם דאעפ"י דמסר גם על הפיסול לא מהניא הך מודעא ולא מידי והריב"ז ז"ל סי' קנ"ז כתב שאם היתה המודעא בלשון כולל שמסר המודעא על כל הביטול והביטול במאמר הביטול לכל הקודם במודעא נתבטלה המודעא ואין בה בית מיחוש וכן הסכים הרב מוהראנ"ח ז"ל ח"א סימן מ"ב ושאר הפוסקים אשר הובאו שם ושכן נוהגין בכל המקומות שהיה שם וע"ע להרב ד"ן מה שהאריך בזה בדקמ"ו ולה' בנו בס' גו"ר ח"מ כלל ג' סי' ל"א ובהסכמה עלה דכן עיקר והכי נהיגי ע"ש וכ' ה' מוהר"י אדרבי ז"ל סימן רל"ה דגם מי שמפקפק בזה ה"ד היכא דעדי המודעא אינהו גופייהו עדי הפשר אבל כי עדי הפשר עדי אחריני נינהו ופסלינהו לעדי המודעא לכ"ע נתבטלה המודעא עש"ב קושטא קאי דאכתי מידי פלוגתא לא נפקא וכל היד המרבה לבדוק בספרן של צדיקים גאוני בתראי עין רואה כמה דיות נשתפכו בענין המודעא ואביזרייהו ספרים הרבה אין קץ אמנם אנן בדידן מנהג אבותינו בידינו ועט"ר כ' אב"א ז"ל אשר יצק מים על ידי שרי צבאות ישראל מקבלה ואילך דון דייני קמאי דקמאי ז"ל דהיכא דכתיב בשטר הפשר בביטול מודעי ובפיסול עדיהן ע"ד הרשב"א תו לא מהנייא המודעא אע"פ שמסר המודעא גם על הביטול וכשזכינו להיות סניפים להם עבדו רבנן עובדא ובטלו המודעא אע"פ שמסרה גם על הפיסול וקיימו וקבלו עליהם דברי הרשב"א ז"ל לפי מאי דשמיע להו לרבוותא בתראי דבכי האי בטלה המודעא ומורי ה' כת"ר לי הרב חק נתן בסוף ימיו בא לידו מנהגא דשטרי מע"הק ירושל' תובב"א וימצא כתוב ובפיסול עדיהן ע"ד הפוסלן ואפי' שיהא יחיד נגד רבים ומשם והלאה גזר אומר על סופרי מתא יע"א לכתוב כן וכן היה דן מורי ה' וסיעת מרחמוהי נו"ן ואין פוצה פה ומצפצף משני ב"ד בעיר א' ומאן דקמן עדיפא טפי שרצה והוסיף מדיליה לישנא יתירא בכח הביטול שקבל עליו סברת פוסק א' ואפילו אם סברתו דחויה היא כב"ד של רבינא ור"א ומלתא כהאי הוכח תוכיח לקיים הפשר ולבטל המודעא ומה גם דהאי לא מסר מודעא לבטלינהו יורה יורה דהסכימו ויאותו זה לזה ברעות נפשייהו בדלא אניסי כלל והוסיפו לכתוב הביטולין בכל לשון של זכות ויפוי כח מה שלא הורגלו הסופרים למכתב מקדמת דנא להודיע ולהוודע עוצם כח הריצוי הגמור בלבב שלם והמוסר עצמו ביטל המודעא ברצו"ן והד"ע ואל תשיבני ממ"ש ה' מוהרי"ט ז"ל ח"מ סי' ג"ם דשאני התם דמיירי בדלא צוה אלא לכתוב לו שטר המכר או הפשר סתם ולא צוה על ביטול המודעא דוק ותשכח משא"כ בנ"ד דלא הורגלו הסופרים מקדמת דנא לכתוב כל חיזוקי ותיקוני וחומר שטר פשר זה כשטרי ותיקון העשויים ע"פ הדין והאמת וכ' הרב גו"ר ז"ל שם וז"ל ובענין ביטול המודעא אע"פ שיש חולקין על הרשב"א כיון שנהגו הסופרים בשעת הקנין לומר שביטל המודעא לפי דעת הרשב"א ז"ל והוא סבר וקביל וכו' נתבטל' כל זכותו וכו' וכיוצא בזה כתב הרדב"ז ז"ל וכו' ואע"פ שבמודעא מפריש המתנה אף שיפסיל עדי המודעא וכו' כיון שהעדים נוגעים וכו' לא מהני וכו' הבט ימין וראה דברי פי חכם הרזים הלוי הוא המסביר פנים בהלכה הלכתא גברוותא וכ"ש דאנן בדידן פה מתא יע"א מגרר בתריה דמרן הש"ע ז"ל וכמורם ז"ל היכא דלא פליג לסברת מרן והני תרי אריוותא לא העלו על השלחן הטהור סברת הר"ן ז"ל וכן מצאתי להכנ"הג ז"ל שם אות ק"ד בהגה"בי שכן כתב בתו"ד ע"ש וכ' ה' עדות ביעקב ז"ל סי' ס"א ע"ד הרדב"ז ז"ל ומאחר שהרב דן אחריו נלך ואין לנטות ימין ושמאל ועוד שכן שגור בפי הסופרי' שנהגו לכתוב בכל השטרות ביטול מודעי וכו' ופיסול עדיהן לדעת הרשב"א ז"ל וכו' א"כ קבלנו עלינו סברת הרשב"א ז"ל ולא נחוש לסברת הר"ן ז"ל וכל תנאי שבממון קיים ע"ש אלא לגבי גט משום חומר דבר שבערוה כי רב הוא כתב ה' מוהראנ"ח ז"ל שם וז"ל דאם נהגו לכתוב כן בביטול מודעות לא מפני שסמכו עליו לגמרי אלא מפני סמך סדור הרמב"ם ז"ל וחוששין לסברת כולם אבל במקום שסברת הרמב"ם ז"ל לא תוסיף תת כחה פשיטא ופשיטא דאין לסמוך על ס' הרשב"א ז"ל לעשות מעשה וכו' ע"ש והיינו במאי דאתשיל קמיה בדינא דגיטא מפני חומר שבו אבל בדיני ממונות כל תנאי שבממון קיים ועוד בה דמרן בש"ע ח"מ רובא דמינכר מוכח ודאין כפסקי הרמב"ם ז"ל ואנן בתריה דמרן בש"ע גרירי כמדובר

ואח"י נו"עם ה' מוהרח"א נר"ו עוד ידו נטויה אף הוא ראה הבין ודקדק בתוקף ביטול המודעא וכתב אותיות שתים שהם הרב"ה וד"ן ואפנה על ימין ואראה אף דחשבינן ליה אונס גמוד מ"מ הא איהו הדר וביטלה בשטר הפשר וקבלו עליהם תוקף שטר זה כתוקף שטרי ותיקין וכו' כב"ד של רבינא ורב אשי וכו' וכתב ה' דרכי נועם וכו' ע"ש ואנן בדידן פה מתא תונס יע"א קבלה בידינו מהרבנים קדמונינו ז"ל ועפ"י הראיה שמועה שמענו ועינינו ראו שהיינו דנין דהיכא דפיסל עדי המודעא לדעת הרשב"א ז"ל אעפ"י שמסר מודעא גם על הפיסול לאו כלום היא וכן ראיתי לר' אב"א הרב זלה"ה שהיה דן כן וכך היה אומר שכך קבל מרבותיו נ"ון וכ"ש בנ"ד שהוסיף לכתוב בביטול מה שאין רגילין הסופרים לכתוב וכו' וכ' הרב גו"ר ז"ל וכו' לך נא ראה ורוה צמאונך ע"כ לשון הזהב קלורית לעין יעמוד חי בריא עדיף כי"ר

ועל . דברת שבועת האלהים כי הוא נשבע תחלה שלא לבטל המודעא ובשטר הפשר נמצא כתוב שנשבע לבטל המודעא ואיך יתקיימו שני המקראות הללו קרא'ים שאין מתאחין הנה כבר מלתא אמור'בפסק הג' מאי דנלע"ד וכיוצא בזה נמצא להרב מוהראנ"ח ז"ל שם בהעתק נוסח המודעא דכתיב בגווה שנשבע ע"ד המקום ב"ה וע"ד הנ"ב וע"ד כל חכמי ישראל אשר בנפוצות הגולה שלא לבטל מודעא זו ואחר כך עמד ובטלה בלתי שאלת חכם והסכים הרב ז"ל דמודעא זו נתבטלה לגמרי ושכן הסכימו גדולי דורו אלא שהוא ז"ל חוכך להחמיר לכתחלה בענין הגט וסמא דאייתי בידיה הך דתמורה דכתי' בעניותין אלא שהרב ז"ל קיצר והיה הקצ'ר אמיץ כי הוא ז"ל בפתח כתב שלא לכתוב אלא ריש מלין

ויכל בשל'יש פ'ה אליהו בהי"ר נר"ו ישלח דברו וכה תארו הנה נא הואלתי לדבר אל אדו'ני כי רב הוא מנ"ר נר"ו ומעתה לא נשאר לנו אלא חומר השבועה שנשבע שלא לבטל המודעא ותמיד תהיה בתוקפה ככל