משכנות הרועים תכב

לא ריהטא בהכי וכבר רמזתי זה לקמן מדיני מכי' סי' ע"ש איברא בנ"ד דכתבו שטר הודאה מהמוכר בסיון תקמ"ו שקבל הסך ההוא יורה יורה. דעד השתא לא פרעוה למוכר וא"כ בשעה שבטל המודעא בכסלו אכתי אית ליה שעבוד למוכר על קרקע הנמכר מסך דמי המכר והריני טורפה בחובי הקדום למכר ולקוחות אינהו דאפסידו אנפשייהו דפרעו למוכר דהו"ל כמזיק שעבודו של חבירו דקי"ל כמאן דאמר דחייב כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות חובל דין ט' ובפח"י מהלכו' מלוה דין ו' ועיין בטוש"ע סי' קי"ז ובכנ"הג שם ובסי' יוא.נשפא שפ"ו ע"ש

(ריו) מודעא.כללא דמודעתא במותב תלתא כחדא שריין ואי. בציר חד ואל השלשה לא בא מגן שויא הראשון שידעו העדים כי מה שתובע ממנו האנס הוא שלא כדין ושאינו חייב לו כלום ובא לחייב עצמו מחמת האונס והב' שידעו מפי האנס שהפחידו והגזימו להזיקו והג' שיש ספק בידו לעשות הרע אשר הגזים אותו הרב המב"ט ז"ל בח"ג סי' קפ"א עש"ב שוב מצאתי להרב כנ"הג בסימן ר"ה אות מ"ז בהג"הט

(ריז) משכונה . הגדתי היום כי יקרה במי שמוחזק בחזקת קרקע ע"פ התקנות הנהוגות מאצילי בני ישראל נו"ן ועומד המוחזק וממשכנה ביד ראובן בסך מנה ואח"כ ביד שמעון בסך מנה ג"כ וכן ביד לוי ויהודה וכו' וכל אחד מהם בלתי דעת חבירו ויהי היום נתגלה הדבר ועמדו כלם כאחד נגד המחזיק לאמה לו תנה את נש'י ולא נמצא אתו בלתי אם גוייתו ואדמתו כי החזקה הממושכנת בידם שמו אותה והכריזו עליה ולא הגיעה לחצי שיעור היכי לדיינו דייני להאי דינא עיני ראו ולא זר דדבר זה נפתח בגדולים בב"ד של כת הקודמין ז"ל וכך היו דנין שבעל חוב המוקדם מנכה מחובו עשרה למאה וב' לו ט"ו למאה והג' עשרים למאה וכן על דרך זה וטעמא יהבי למלתייהו משום דבעיקר דיני החזקות פליגי בה רבוותא דאיכא מרבוותא דאמרי דדינא דמקרקעי אית להו וא"כ כל הקודם מחבירו ה"ז זריז ונשכר ואיכא מרבוות' סברי מרנן דלא דנין להו אלא כמטלטלי בעלמא ולפ"ד דינא הוא דחולקים כמ"ש בטוש"ע סי' ק"ד ואע"ג דהאידנא אנן בדידן דיינינן להו פה מתא יע"א כמקרקעי לכל מילי כמ"ש לעיל במע' אות ח' מדיני חזקה סימן בס"ד מ"מ דנו בדעתם ז"ל כדי שלא להוציא ב"ח המאוחר בפחי נפש וידים ריקניות אוקמוה אספיקא לעשות פשר דבר כמדובר וכך היו דנין והולכין פעמים רבות ועיין להרב כנ"הג סי' ס' אות י"ב בהג"הט ובסי' קי"ג ומה שעמד ע"ד גאון ירושלם הרב מוהריט"א ז"ל בס' שמחת יו"ט סי' מ"ד כי ממנו תוצאות חיים למאי דדנו רבנן דייני קשישאי תמ"ך וכעת בא מעשה לידנו ופשרנו להם כדבר האמור ועמיתי בתורת קלורית לעין ה' מוהרי"ט נר"ו שרטט וכתב לי לשמי את המאור הגדול רב אחאי נר"ו אחדש"ו כ"תר ונלע"ד דטעמא דמסתברא ודרך ישר הוא האמנם כיון דפלוגתא דרברבתא היא אי הוו כמקרקעי או כמטלטלי נראה דהמוקדם יטול ג"ח והמאוחר יטול רביע וכ"הג כתב הרמ"ה פרק גט פשוט סוף סימן קס"ו דמסתברא דהיכא דלוה וחזר ולוה ואתו תרוייהו למגבי בהדי הדדי ואשתכח קרקע גבי לוה ולא ידיע אי בתר דלוה מתרוייהו קנייה וכו' וקאתו תרוייהו בטענת בריא או בטענת שמא ולית ביה בהאי. ארעא אלא כשיעור מאי דחזי ליה לפחות שבהם ההוא דקדים זמניה שקיל תלתא חלקי וההוא המאוחר מניה: שקיל ריבעא מה"ט: כיון דלפום טענתיה דקמא הוה דינא דלשקול כוליה ולפום טענתיה דבתרא הוה דינא דמפלג בשוה. פלגא שקיל ממ"נ ואידך פלגא הו"ל ממון המוטל בספק ויחלוקו וכו' עכ"ל הרי דאם טוענין בריא או שמא מי שזמנו קדם נוטל ג"ח והמאוחר נוטל רביע עכ"ל נר"ו ונומיתי לו קושטא קאי דכה"ג נמי כתב הבע"הת ז"ל שער מ"ג והטור סי' קי"ב ס"ה ומרן בש"ע שם ודברי טעם הם דפלגא מאן רמי ליה מן ידיה דא"נ כמטלטלי דמו פלגא מיהא שקיל ואידך פלגא דתליא בפלוגתא דינא הוא דפלגן בהדייהו אלא שהדבר קשה לחלוק על ב"ד של כת הקודמין גאוני עולם תקיפי ארעא נינהו ז"ל והנלע"ד דלא אשתמיט מנייהו דברי בע"הת והטור ומרן ז"ל הנאמרים באמת אלא דס"ל שאני ספק מציאות לספק דעות ובספק דעות נראה להם לפשר כך ועוד בה דהחזקות לא איקרו ממון כלל דאינם אלא שוכני' בעלמא אלא דתלו רבנן בתראי מתקני התקנות ועשו להם חומות וחיל מפני תיקון העולם ואתו בתראי ואיפליגו בתקנת' אי אלמוה להאי מלתא דחזקות לדונם כקרקעות לאלומי לתקנתייהו או"ד דלא אלמוה כ"כ אלא הוו כמטלט' וכיון דמעיקרא דדינא לא מקרו ממונא אלא מתקנת המתקנים ז"ל שפיר מצו ב"ד הבאים אחריהם למעבד ולתקוני מאי דמתחזי להו כך נ"ל. לאוקומי דעתייהו ועיין להרב המבי"ט ז"ל ח"ב סי' קי"ג וח"א סי' רל"ט

איברא אם אחד מבעלי המשכונה דר בה ואוכל פירותיה אי דיינינן להו כמטלטלין הרי הוא כגבוי ולאו פלגאה הוא וצריך להתיישב בדבר מיהו כל זה הוא בחזקות הנוהגות בשכירות דוקא אבל אם הקנויות מבעלי המולק"י והוא הנקרא אצלם אלכ'לו וכ"ש הנק' אצלם אסתנ"זאל שהוא נותן לבעל המולק"י לשכירות קרקעית הקרקע אבל כל הבנוי ע"פ אותה הקרקע נכסי הישראל נינהו בכ"הג פשיטא דלכ"ע דינא כמקרקעי אית להו והמוקדם זכה בחובו ועיין לעיל שם במערכת אות ח' מדיני חזקה מה שביררנו בפרטי דיני ז החזקות

(ריח) מודעא שוב מעשה בא לידינו כי ישבו אחים יחדו ומת א' מהם והניח בת יחידאה קטנה לרבות כל מיני קטנ'יות ונתמנה אחיו אפוטרופוס על נכסי אחוהי מיתנא דגברא דאמיד ומושפע בנכסי הוא ואת האלהים הוא ירא וכשגדלה הבת עמד דודה והשיאה ובירר חשבון עמה ועם בעלה ולא נתקררה דעתם עד שהזמינו עצמן לפני אחד מרבני העיר ונתפשרו ביניהם כמה שנאותו ז"לז וכ' שטר פטורין דכתיב ביה כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח ואופן המועיל ברצ"ון ובהשלמת דעתי בלי שום אונס כלל ועיקר אלא מרצוני הטוב ונפשי החפצה והשלמ' וכו' ובסו"ד כתוב לאמר וקבלו ע"ע תוקף שטר זה כתוקף שטרי ותיקין העשויים ע"פ האמת והצדק ועל דעת פוסק המקיימו אפילו הוא יחיד נגד רבים ואפילו סברתא דחויא היא ואע"פי שמקצתו מתקיים על פי סברת פוסק אחד וחולק בפרט אחר ומתקיים ע"פ ס' פוסק א' הכל מקובל עליהם כב"ד של רבינא ורב אשי ובביטול מודעי ומודעי וכו' ובפיסול עדיהן וכו' ע"ד הפוסק המקיימו אע"פי שיהא יחיד נגד רבים וכו' והכל בש"ח וכו' עכ"ל ומסר לה כל הנמצא אתו מנכסי אביה