משכנות הרועים שצז

(קעה) מקום. אין מקום נקרא אלא כשיש בו ד' אמות אבל פחות מכן אין שם מקום נק' עליו ונ"מ לדינא למוכר ונותן מקום לחבירו בתוך קרקע שלו סתם דלא בציר מהאי שיעורא הרשב"א ז"ל בחידושיו לשבת פר"ק דף ד' בד"ה והא בעי עקירה וכו' ע"ש וע"ע בפירש"י ז"ל בסוטה דף מ"ד ע"א בד"ה והוא וכו' ומוכרח מן הענין ועיין בתשו' מוהרי"ט ז"ל סי' פ"ז

(קעו) מקום. נשאלתי לחוות דעי על אודות שבכפר נאב'ל יש להם ב"הכ ומצד א' בנוי ומשוכלל היכל ה' וס"ת מונחים בו והנה בעתה עמדו מנהיגי הק"ק וקנו אוצר א' כדי. לעשותו טבילה כרי שתהא במקום מוצנע כמשפט בנות זרע ברוכי ה' וא"א להתקיים אלא בעקירת ההיכל להיות מקומו מעבר לאוצר שרוצים לעשות בו מקוה ישראל אי שרי להו מרייהו למעבד כ"הג או לא יורה המורה לצדקה ויבא שכמ"ה

זאת אשיב הלא ידעת שאף למקילין קצת בקדושת ב"הכ שבבבל דאיכא למ"ד אפילו בישובן ואיכא למ"ד דבבתים שלנו שהם קרקע הגוים ואין בהם לישראל אלא חזקה בעלמא וגם שאינם בנויים ברשות המלך ואיכא למיחש בהו לבטולייהו ח"ו ותו דאיכא למ"ד דוקא כשבנו אותם מתחלה לשם ב"הכ אבל אם בנו בית ואח"כ הסכימו להתפלל בו קדושתו קילא כמ"ש כ"ז באר היטב בב"י סי' קנ"א וקנ"ב וקנ"ג וקנ"ד ועיין בנושאי כליו רבנן בתראי נו"ן מ"מ בקדושת היכל ליכא מאן דפליג תדע דאע"ג דקי"ל גגין ועליות לא נתקדשו ה"מ של ב"הכ אבל שע"ג ההיכל קדושים הם קדושה רבה כמ"ש שם ובנ"ד קרקע של ישראל ובנאוהו מתחלה לשם ב"הכ אלא שהיא ב"הכ שבבבל ובאנו למהלוקת אי דוקא בחרבנה וגם כי בעו"הר יד או"הע תקיפא ובידם לבטלה אזן ששמעה לולי ה' שהיה לנו איך שיהיה בהיכל ליכא מאן דפליג אלא דלה"ט שיכולין או"הע לבטלה ח"ו איכא למימר אפילו היכל נמי אלא שאין נראה כן מדברי גדולי האחרונים נו"ן

(קעז) משכונה. פרטי משכונה באתרא דמסלקי ואפותיקי סתם ומפורש לענין הרבית עיין בשו"ת הרשב"א ז"ל הנדפס מחדש סי' מ"ג ועיין בש"ע סי' ס"ז ס"ג דכל שאינו יכול לסלקו אפילו יום א' מקרי אתרא דלא מסלקי

(קעה) משכונה הא דקי"ל דהמצרן אינו מוציא מיד הממשכן דוק' כשממשכן ודר בה אבל אי לא נחית לארעא אלא לאכילת הפירות מוציא מידו הרב מוהר"י עייאש ז"ל במנהגים בדין המצרנות ס"ד ע"ש וה"ה שותף אבל אם קדם הממשכן וקנה אין בן המצר מוציא מידו ע"ש ס"ו

(קעט) משכונה הממשכן בבית אצל חבירו ונראה בה מפולת ולא תיקן בע"ה ה"ז יורד ובונה וגובה עם מעותיו כנ"הג סי' שע"ו בהג"הט אות ט'

(קפ) משכונה. בענין מה שעושין שליש במשכונה דבעל הקרקע ממשכנה ודר בה והממשכן שוכרה לאחר והוא הנקרא שליש וחוזר בעל הקרקע ושוכרה ממנו ועיין להרב מוהר"י עייאש ז"ל במנהגי המשכונות ס"ב מ"ש בהיתר זה משם רבו ז"ל שלא מצא מקום למנהגינו פה אנחנו עושים וה' יכפר בעד ולפעמים מת השליש אם הממשכן זוכה בשכי' הקרקע או לא זה היה מעשה לפני מי שגדול הרב תנא דידן ומורי גם הוא ה' חק נתן הי"ו וכך עלתה הסכמה שאם מת השליש אין לבעל המשכונה שום זכות לגבות שכירות הקרקע לא מיורשי השליש ולא מהלוה כלל מיום שמת השליש אלא דוקא אם יש עוד פירות באותה הקרקע חוץ מהבית אשר דר בה הלוה לאחר שיטול בעל גוף הקרקע שכירותו מבית הלוה תחלה ואם לא הספיק בית הלוה לשכירות בעל גוף הקרקע אזי יטול משאר קרקע של לוה והמעדיף יזכה בו בעל המשכונה ואם מת הלוה ג"כ אין לו על יורשיו כלום עד יום שמת ומעתה ומעכשו הסכמנו בהסכמה גמו' בכח ב"ד יפה שלא יוכל ולא יורשה בעל המשכונ' לקבל פירות שכירות הקרקע הממושכן בידו אלא מיד שליש דוקא או מיד השוכרים בתי החצרים הממושכנים בידו

(קפא) משכונה. בשטרי משכונות דנין דאפי' מת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת מלוה גובין היורשי' מהיורשי' כמ"ש בסי' ק"ח ואני מסופק דבכל דוכתא שמזכיר מרן דין משכונה לגבות מיירי בדר והחזיק בה ואוכל פירותיה משמע דבעינן דר בה ובא מעשה לפני רבי אבא ז"ל באחד שלא אכל פירות המשכונה כמה שנים ולא הגביהו גם אני נסתפקתי בא' שממשכן חצרו לאחר ואח"כ הוציאו הגוי בעל הקרקע והשכירה לערל ושהתה בידו זמן רב שלא אכל פירותיה ומת הלוה וכו' ופשרתי ביניהם ואחז"ר ראיתי למהר"י עייאש ז"ל בח"המ סימן מ"ב שכתב כל זמן שלא דר בה לא מהני ע"ש ועיין בתשו' רשב"ש ז"ל סי' ת' ע"ש

(קפב) משכונה. הא דקי"ל דב"ח גובה מהבינונית משום נעילת דלת בפני לווין כמ"ש בר"סי ק"ב ע"ש נלע"ד במלוה גרידתא דלית ליה הנאה במלוה זו עקרוה לדינא דאוריית' דב"ח גובה מזבורית ושדוה אצל בינונות אבל מי שמשכן שדה חבירו אצלו ואוכל פירותיה ואית בה זבורית מוקמינן לה אד"ת כיון דהכא ליכא למיחש לנעילת דלת דהא קא מתהני בהלואה זו

אמנם מדברי ריא"ז ז"ל הובא בכנ"הג שם בהג"הט אות א' דפסק דהנותן לחבירו למחצית שכר דפסק דפלגא מלוה ופלגא פקדון גובה מן הבינונית ע"ש לא משמע כן ועדיין צריכין אצלי תלמוד ועוד ממ"ש הריטב"א ופסקו מרן בסימן ק"א דבמוכר סחורה שצריך ליתן מעות בעין ע"ש וכלפי לייא מסתברא דמסתמא מתהני במכירה נהי דטעמא דכיון דמסתמא אדעתא דהכי מכר והו"ל כמתנה וכל תנאי שבממון קיים ואח"ז רב נדפס ספר האורה וראיתי לו בסי' ק"א שהאריך ע"ש

(קפג) משכונה ראובן משכן ביתו לשמעון בניסן ואחר כך מכרה לו בתשרי וקרע שטר המשכונה ובא לוי לטרוף הקרקע משמעון שהוא הלוה לראובן בתמוז וזמן זה קדם לזמן המכירה ומאוחר מזמן המשכונה אלא שכבר נקרע בשעת המכי' ונמחל שעבודו ואין כאן לפנינו אלא שטר המכר שזמנו בתשרי והחוב שזמנו בתמוז מוקדם ושמעון משיב כי כבר בניסן היתה משועבדת בידי מחמת המשכונה הדין עם שמעון ולא טריף לוי מוהר"ם מטראני ז"ל ח"א סי' קי"א ועיין ח"ב סימן קצ"ו כנ"הג סימן ק"ד בהג"הט אות ח' וזכורני שפעמים שלש בא מעשה כזה לפני מי שגדול בדורינו ומורי גם הוא הרב