משכנות הרועים שפד

ע"ש ואע"פ שיש לדחות הא מיהא כיון דחזינן דהכי נהוג הב"ד של פה מתא יע"א מקדם קדמתה ש"מ דעדות הרב אינה אלא על העיד הזאת יע"א ואע"פ שהק"ק פורטוגיזיסו יצ"ו אשר ישנו פה עמנו עומד אינם נוהגים כן אלא תגבה מ"ש בשטר כתובתה עפ"י תקנות ידועות להם יצ"ו אין מזה כח לדחות שגם בארגי'ל יע"א ששם עיקר התקנה לא הושוו כל הקהלות שבעיר אלא הקהל אשר באו מארץ אדום ולא הקהל הקדוש שהיו שם כמ"ש שם בסעיף תיקון ט' ע"ש גם הרב מוהר"י עייאש ז"ל במנהגים כתב בסי' ס"א דקהל אלבאפנסייא ואשבילייא חלוקים בזה ע"ש באופן שכל המערער במנהג זה מבני קהלנו יצ"ו אין שומעין לו ומשתקין אותו

וגדולה מזו אירע מעשה לפני מי שגדול הוא הראש מורי הרב חק נתן זיע"א באשה שהוסיף לה בעלה ת"ק גרושוש בתורת. תוס' על סכי כתובתה ונלב"ע הבעל ובאה אלמנתו לגבות תוספת שני שכתב לה הבעל באומרה דתוס' א' פשטה: התקנה שלא לגבות נגד הדין ומאין הרגלים ליפות כח היורשים בתוספת זה הורה גב'ר מורי ז"ל דאינה גובה כלום כיון דכת' בשם תוספת כך לי תוספת קמא כתוס' בתרא

(קכג) מניעה מניעת הריוח לא מקרי א הפסד לענין תשלומין ואונסין עיין שו"ת דברי יוסף סי' ל' מוהר"א ששון סי' ס"ט ועיין ש"ע א"ח בהלכות ח"המ ועיין לה' מח"א ז"ל בהלכות גזילה סי' י"א

(קכד) מסים ראובן מעיר אחרת וכל עסקיו שם ופורע מס במקום אשר היה דר שם בתחלה ולעת עתה איתדר ליה במתא אחריתי לסיבה ידועה לו אינו חייב ליתן עם אנשי המקום אשר הוא גר שם הרב קרית מלך רב ח"ב סי' י"ג

(קכה) מסים. בענין משא מלך ושרים מנדא בלו והלך המוטלים על אנשי המדינה והכפרים הסמוכים לה ובענין שר הפוטר א' מישראל הדר שם כל הני מילי ואבזרייהו עין בתלתא סרכין אנשי ירושלם תובב"א הרב מוהרח"א נר"ו בס' חיים שאל ח"א: סי' ח"י י"ט ך' והרב שמחת יו"ט נר"ו ' והרב חתנו של מלך תובב"א בס' ברכות מים סי סימן

(קכו) מסים. הנותנים מס באמת וביושר נוחלים חלק אותם שאינם נותנים באמת וביושר ואלו נוחלים חלק חבריהם בגיהנם והאנשים שיש בידם למחות ומחפאים אעפ"י שהראשים נותנים כל כך יורשים גיהנם ספר החסידים סי' רע"ח ע"ש ועיין הרב כנ"הג סי' קס"ג אות רפ"א בהגהב"י

(קכז) מסים בענין מסים וארנוניות ומנדא בלו משא מלך ושרים וההטלות המוטלים על קהל עדת ישראל כיצד שמין עיין בתשו' הרשב"א ז"ל סי' תרפ"ח הביאה מרן בב"י ס"סי קנ"ו ובח"ג ססי"ד תי"ד וח"ד סי' ר"ס הרשב"ץ ז"ל ח"ג סי' קל"ח מוהר"י קצבי סי' ט"ו דף מ"ז תשובת כנ"הג ז"ל ח"ב סי' ק"ה ח"ג סי' ע"ז בית דוד סי' ק' מהספר ובהשמטות דבר משה ח"ב סי' מ"ח מוהרח"ש ז"ל ח"א סי' ס"ד וס"ה ח"ג סי' ק"א משפט צדק ח"ג סי' י"ב נאמן שמואל מסי' צ' ואילך הרב פני אהרן ז"ל ח"המ בסי' טו"ב ה' משאת משה ז"ל ח"מ סי' ע' וע"ד הרב תורת משה ז"ל סי' כ"ב ה' אנג'יל סי' י"ד הרב מוהרשד"ם ז"ל סי' ע"ו ה' שמש צדקה ז"ל ח"מ סי' ג' וסי' הרב ברך יצחק ז"ל הרם סי' הרב אדמת קרש ז"ל סימן ס"ב הרב בתי כהונה ז"ל ח"א סי' כ"א ח"ב סו' וח"י הרב גבעות עולם ז"ל סי' כ"ו הרב לב שמח ז"ל ח"מ סי' י"ג וי"ד ה' קרית מלך רב ז"ל ח"ב סי' ל"א ה' פמ"א ז"ל סי' נ"ד בח"א וס"א וקנ"ג ובח"ב סי' ח"י וסי' טו"ב הרדב"ז ז"ל מוהריט"ץ ז"ל ועיין להבנ"הג בסי' קס"ב בהג"הט והב"י מה שציין הרבה : פוסקים נ"ון וה' בני חיי שם

(קכח) מעשה ידי אשה לבעלה מודעת זאת : בכל הארץ הזאת נע"מי יע"א שמלאכת הנשים לעשות במשי או בתפירת בגדים וכיוצ' והנה היא לאה אשת יעקב היתה עושה מהמלאכות כאשר תעשינה שאר נשי העיר וגם בעלה מתעסק במלאכה הידועה לו והיה זן את אשתו כפי אשר תשיג ידו המעט הוא אם רב ועמדה לאה ונכנסה לפנים ממחיצתה ופשטה ידה בעסקי משא ומתן היתה באניות סוחר כהלכת גוברין יהודאין ועוד ידה נטויה עד שהגיע' להסתחר בחצר בית המלכות ועשתה והצליחה עד שהושיבה את בעלה בחנות בשוק ידוע לאנשים סוחרים ואח"ז נלב"ע יעקב וחל"ש והניח אלמנתו לאה וב' בנות נשואות ולאה עוד משתדלה לעשות כמשפטה הראשון כי מתאמצת היא לגבות ממה שחייבי' לה בית המלכות ולפרוע ג"כ מה שהיא מחוייבת לזולת ולמיקם בספוקה וספוק בנותיה הם וכל אשר להם הן היום עמדה אחת מבנותיה לערער על אמה במה שתבזבז לאחיה וקרוביה ועוד בה מה שתעדיף ונותנת לאחותה האחרת והם שוים בחלק הירושה ואינה רשאית לוותר. בממון של אחרים אף היא תשיב אמריה ותען לאה ותאמר הלא זה עניי ויגיע בפי אשר עשה לי את כל: החיל הזה ומה לי ולכם כי באתם אלי כי תריבון עמדי ולדלוק אחרי אין יהבית ודידי יהבית והוספתי כהנה וכהנה וזה לך האות כי בכל הכתבים שמחוייבים לי הזולת אינם כתובים אלא על שמי שאין עסק זה נכלל בכלל מעשה ידיה שהוא לבעל או ליורשיו ותענה בתה ותאמר כללא הוא כל מה שקנתה אשה קנה בעלה יורה המורה לצדקה שורת הדין להיכן נוטה דין אמת לאמתו הנה שכרו אתו ופעולתו שלימה תהיה משכורתו מעם ה' אלהי ישראל אין חקר לתבונתו כמרצן כרע ע"י

זאת אשיב הנה האדון אבי התעודה ה' מוהרי"מט ז"ל בשניות ח"מ ס"סי ס"ז כתב וז"ל ומה דמספק"ל בנשים האלה שהנם גבירות ונכנסות בחצרות שרי מלכים וטירותיהם והמה כאניות סוחר להביא טרף לביתם ומכלכלים את בעליהן זה כמה שנים ומפרי ידיהם עתקו גם גברו חיל עושר ונכסים אם נאמר אשה כזאת אין לבעלה זכות בכל אשר עשתה חיל כי מאחר שהוא אינו מעלה לה מזונות ואדרבא היא מכלכלת את בעלה ואת בניה ואת כל אשר אתה בבית אין הבעל זוכה במעשה ידיה בסתם ואין צריך לפרש ולומר איני ניזונית ואיני עושה דכל שאין הבעל זנה במאי זכה במעשה ידיה עכ"ל וחזר הרב ז"ל וכתב ואפשר לומר דנשים אלו מתחלה שעושים במלאכה הן הבעל עדיין טורח במזונותיהם וכשהיא מרווחת ונותנת בעין יפה בהוצאת הבית כל שלא אמרה איני ניזונת וכו' ומדידיה קא אכלי וכל מה שהיתה הולכת ומשתכרת קמא קמא בטל לגבי בעל א"נ אפשר לומר כיון דאיכא ריוח ביתא וכו' עכ"ל משטתחיות דברי הרב ז"ל נראה מעיקרא סבר לה מה