משכנות הרועים שסז

תגר גדול על העושין כן ע"ע

(נב) מכירה קנית הרוי' דאם הוא כלי יקר. שמושכין בו חוטי כסף לרקות' הדק היטב כתב מוהר"י עייאש במנהגים בסי' י' מדיני המצדנות שנוהגים בו היינו הקרקע שצריך סילוק מהאשה ויש בו דינא דב"מ וכן לעיקר קנייתו שנקנה בקנית הקרקע אבל לענין דיך אונאה היינו כמטלטלין וע"ע בתשו' לשם סי' מ"ה

(נג)מכירה המוכר חפץ לחברו והגביהו הלוקח ברשות' המוכר והניח. לשם ונגנב פסק מוהר"י עייאש ז"ל. בתשו' ח"א סימן י"ט דאפי' ש"ח לא הוי ופטור אפי' מפשיעה ע"ש ורב מחמ מוהר"י בן נאיים בסי' ל"ה חלק עליו בזה ומצדד לומר דאפי' בגניבה ואבידה נמי חייב דהו"ל כש"ש ע"ש

(נד) מכירה ע"ת נשאלתי במעשה שהיה שראובן מכר חזקת חצרו לשמעון בסך ידוע והתנה עמו המוכר שאינו רשאי למוכרו ללוי שמעון ומכרו ללוי מז מי זכה במקחו אמנם מכירתו לא אהניא ולא מידי דהוי כמוכר דבר שאינו שלו כיון ששייר המוכר הא' זכות זה לעצמו אינו רשאי שמעון לשלוח בו יד או"ד כיון דשמעון עבר על התנאי ולא נתקיי' התנאי התנאי קיים והמעשה בטל ופקע מיניה שמעון ההוא כלילא דזכיה והשבתי דחזי הוית לרבי' ז"ל בפ"ח מהלכות גירושין דין י"ב ה"ז גטיך ע"מ שלא תנשאי לפ' עד ן' יום דאם עברה ונשאת הגט בטל וכתב ה"ה ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל דש"מ הנותן מתנה לחברו ע"מ שלא ימכרנה ועבר ומכרה המתנה בטלה ע"ש ויש להתבונן בדבריהם ז"ל מי אמרי' דדילמא ע"כ לא קאמר אלא בנותן מתנה בלא כסף ובלא מחיר דמימר אמר נותן מזכות זה לא סילקתי עצמי דשיור הוא לגביה דנותן אמטו להכי שפיר בטלה המתנה אבל במוכר ומקבל דמי מכירתו תו לא פש גביה שום זכותא ולא מידי ואין תנאי זה עביד עקירה. למכירה שוב מצאתי תשו' שאלה להרא"ש המעוז ומייתי לה הטור בסי' קי"א על ענין זה ובטעם הדבר ראיתי למרן הב"י ז"ל בס"סי צ"ט שכתב בשם ה"ר יהודה והר"י בני הרא"ש ז"ל דלא ליקשו דברי הרא"ש אהדדי חבל על דאבדין ועיין בט"ז סי' רמ"א סס"ו מ"ש בשם הרא"ש ז"ל ע"ש וע"ע בש"ות הב"ח ז"ל סי' ל"ו ע"ש ולה' תורת חסד סימן קל"ח ע"ש: (נה) מכירה אשה שנתנה רשות לבעלה למכור רק שאינה רוצה למכור רק לראובן והלך ומכר לשמעון המכר בטל מהראנ"ח ז"ל ח"א סי' כ"ה כנ"הג חא"הע סי' צ' בהג"הט אות נ"ו וע"ע לה' מש"ל בפ"ג מהלכות זכייה דין ו' במי שנתן מתנה לחברו ע"מ שלא למכור ועבר ומכר דהמכר בטל והמתנה קיימת ע"ש

(נו) מכירה המוכר קרקע לחבירו בשטר דלא קנה כל שאינו מוכר שדהו מפני רעתה כמ"ש בריש סי' קצ"א אע"ג דעיקר טעמא משום דלא סמכא דעתיה דמוכר להקנות שדהו אלא עד דמקבל זוזי כמ"ש רש"י בקידושין דכ"ו ולפ"ז איכא למימר דמוכר מצי הדר ביה מיהו לוקח מכי מטי שטרא לידיה קנה ולא מצי הדר ביה דלאו בדידיה תליא מילתא מיהו אין הדעת נוטה דא"כ לקתה מד"הד דמוכר מצי הדר ביה ולוקח לא מצי הדר ביה וכ"נ שהוא דעת רש"י שכתב לשם בד"ה מפני וכו' וז"ל ניחא ליה דלינקטוה לוה שטרא ללוקח כי היכי דלא מצי הדר ביה עכ"ל גם אשו'ר לרשב"ם ז"ל בפ' חזקת דמ"א בד"ה. א"ל היכא וכו' וז"ל דכיון דכתב לה שטר מכירה אין יכולין עוד לחזור זה בזה וכו' עכ"ל. וכן העלה הכנ"הג להלכה שם בהגהב"י אות א' וכתב שבתשו' האריך מי יתן ידעתי ואמצאהו: (נז) מכירה ענין מקח שנעשה באיסור עיין אבא מוהריט"ץ סומך י"ו ובדרשותי ושו"ת ה' אנג'יל ז"ל סי' כ"ח ושו"ת הרב בני יהודה מדף ז' ואילך למוהר"י עייאש זלה"ה שער אפרים סימן כ' וכנ"הג והרב יד אהרן בחא"הע סי' ר"ח וסי' קל"ד בהג"הט אות ו' ופנים מאירות ח"ב סימן ח' גו"ר ח"מ כלל ג' סי' ל"ב ובתורת חסד סי' ס"ו ורס"ט ושער אפרים סי' קי"ג והרב בני חיי בי"ד סימן של"ד ובח"מ סי' ר"ח והרב ד"ן בא"הע סי' ג"ן ונ"ה וח"המ סי' י"ו ושו"ת' הכנ"הג בס' בני חיי סי' מ"ג לשו' מועתק מחבורו הגדול שם בסי' ר"ח ומוהריט"ץ סי' י"ו וקפ"ט וע"ר ע"ש והכא סי' כ"ח

(נח) מכירה סתם האומר לחבירו מכור לי חפץ זו או סחורה וכיוצא היינו במעות מדודים עד שיפרש שהוא בהקפה מוהרשד"ם ז"ל חח'המ סימן ק"ל כנ"הג סימן קע"ו בהג"הט אות ע"ט

(נט) מכירה המוכר קרקע לחבירו בהקפה וחבירו מכרה לשמעון ולא נתן לו הדמים אינו יכול המוכר להוציא הקרקע משמעון תשו' הגאונים כנ"הג סי' קפ"ט בהג"הט אות ט' וצ"ל בדאית ליה לב"ח דאי לא מצי טריף כדין שאר חוב דעלמא וזה פשוט

(ס) מכירה המוכר מטלטלין לחבירו ע"ת שאם יהיה לו בן יפדם בנו בסך כך חייב לקיים תנאו מוהריט"ץ סימן ג"ן ודע שבתוך דבריו כתב ואע"פ שעדיין לא נשא אשה ולא היו לו בנים באותה שעה חייב ע"ש ולבי מהסם בה דהוי כמזכה לדבר שב"ל ואפי' בעובר דידיה דקנה היינו דוקא עד שיוכר עיין סי' ר"י וצ"ע כעת לחלק

(סא) מכירה ישראל שמשכן קרקע ביד עכו"ם לזמן ואם לא יפרע לו לזמן המוגבל ביניהם הרשהו למכור ומת הישראל ואז נתפשר עם בניו ונתנו לו מקצת מהדמים וקבעו זמן לפירעון שארית החוב לז' שנים ואז עמד הגוי ומכר הקרקע ההוא בכח ההרשאה ומת הקונה והעכו"ם ועמדו בני הלוה ליטול הקרקע שלהם וליתן להם שאר החוב הדין עמהם הרשב"ץ ז"ל ח"א סי' נ"ב

(סב) מכירה מי שקנה קרקע מחבירו ויצאו עליו עוררין שהוא הקדש העכו"ם הנק' אלחב'ס אין לך מום גדול מזה ואפילו שיאמר לו אני אתקן את המעוות ואכתוב לך פתקא משופטיהם אין שומעין לו כי דתיהם שונות דברים הדברים מלין ע"ג מלין ואין להם ע"מ שיסמוכו הרדב"ז ח"א מהחדשות סי' ש"ב ועיין בש"ע ומורם סי' רל"ב ועיין כנ"הג לשם בהג"הט אות נ"ז מ"ש משם מהר"ם מטראני ז"ל ג"כ ואות מ' מ"ש משם מוהרשד"ם והרדב"ז ע"ע אבל אם מכר לו סתם וטען הלוקח שבחשבו שהוא מולק"י ונמצאת חב'ס אין שומעין לו עיין תשו' בית שלמה סי' ט"ו ח' ח"המ: