משכנות הרועים שסב

אע"ג דמילתא דפשי' דזכין לאדם שלא בפניו כמו שהק' התוס' שם ע"ש ולפי האמור ניחא דהיינו הא דקמ"ל אע"ג דבעלמא קי"ל מפיהם ולא מפי כתבם הכא תקנת חז"ל היא לכתו' ע"ש אלא דבנ"ד נראה דלא מהנייא עדותן אלא עד שמוסרין דבריהם לב"ד וב"ד יכתבו ויתנו לו ולא שמעצמן כותבין ונותנין ועוד לכאורה אפי' מסרו עדותן לב"ד לא מהנייא שאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ואם קבלו אין דנים ע"פ אותה עדות כמ"ש בסי' כ"ח ואיכא למ"ד דתו לא מצו להעיד דעבידי לאחזוקי שקרייהו כמ"ש שם אלא דאי מיהא לא איריא דדוקא בתובע אבל בנתבע שבא להפטר מחובו מקבלין שלא בפני בע"ד וכבר עמדתי ע"ז במקומו בס"ד ובנ"ד בא להפטר הוא אלא סו"ס מטעמא דמפיהם ולא מפי כתבם נראה דלא חשי' שטר כלל וכ' מור"ם בסי' ס"א ס"ב שטר שלא ניתן ליכתב ואיכא למימר שהעדים טעו אין דנין ע"פ אותו שטר דהוי מפי כתבן ע"ש ובסי' ט"ל ס"ג כתב עוד דכל שלא אמר כתבו וחתמו אע"פ שכתבו בשטר אינו אלא כפנקס בעלמא וכד דייקנא פורתא אשכחנא דבנ"ד שטרא מעליא היא מכמה אנפי חדא ל"ק הטור ש"ע במודה בחזקת שהוא חייב לו ונמצא שאינו ח"ל דפטור דבעינן עד שיתברר ע"פ עדים שטעה וכהך עובדא דגנאי כמדובר אלא משום דהתם החוב בשטר הוה ובגנאי דע"י קנין הוה דאלימתא מלתא דשטר או דקנין אבל בנ"ד שהחוב בכת"י שאין בו לא זמן ולא לשון מהימן למימר כסבור הייתי שבתורת הלואה פרע עלי ועכשו שנתברר לי מפי מגידי אמת שלשם מתנה גמר ויהיב בודאי דנאמן מגו דאי בעי למימר פרעתי לדידן דקי"ל דבחוב שבכת"י נאמן לומר פרעתי כדעת מרן הש"ע סי' ס"ט ע"ש ועוד בה כיון שהעידו שאחר שפרע הר"ד חי סך הפ' רייאל אמר שמחל לו הסך הנז' הו"ל כשטרי מחילה דאצ"ל כתובו אלא העדים מעצמן כותבים וחותמים ונותנים כמ"ש מרן בש"ע סי' פ"א סכ"ט וכ' הש"ך שם דטעמא דבהודאה בעינן שיאמר להם כתובו כמ"ש לעיל סי' ט"ל משום דלא להוי עלויה מלוה בשטר בלי שיצוה עליו לכתוב אבל בענין מחילה א"צ ע"ש ועיין בדברי מורם סי' ט"ל ובהש"ך שם מעתה קם דינא שה"ר מעתוק פטיר ועטיר מהסך הנז' אלא שאם ירצה היורש להטיל עליו ח"ס שבשעה שכתב הכת"י להד"ד חי עדיין לא הוגד לו שהר"ד חי בתורת מתנה נתנם לו ושמחל לו על הסך הנז' זהו מה שעלתה מצודתי וקצרות השגתי וה' יעמידנו על דבר אמת הלא בה דברי זעיר שם החו"פ מתא תונס יע"א בסדר שתי אותותי אלה בקרבו משנת ויפרך וירבך ע"ה עוזיאל אלחאייך סילט"א

(ט) מחילה האומר בפני עדים מחלתי לראובן מה שהוא חייב לי וראובן לא היה שם בשעה שמחל לו המלוה פשי' לענ"ד דזכה ראובן ואין המלוה יכול לחזור בו דזכין לאדם שלא בפניו ואע"ג דקי"ל דהא דזכין לאדם שלא בפניו היכא שהוא זכות גמור אלא היכא דאית בה לתא דחובה לא והכא איכא למימר דאית ליה לתא דחובה קצת משום שונא מתנות יחיה נלע"ד דאי מהא לא איריא דמקבל מתנה שאני אבל מחי' החוב דאינו אלא הפקעת הלואה ובכ"הג לא חשי' מתנה ודמדומי ראיה מהא דקי"ל גזל הגוי אסור והפקעת הלואתו מותרת שוב מצאתי להרב קרית מלך רב ח"ב סי' י"א שכתב כן ע"ע והנה בעתה מופת דורנו הרב מוהרח"א נר"ו האירו ברקיו תבל הלא זה אות בס' יוסף אומץ סי' מ"ה אות ה' עמד וימודד אר'ש רחבת ידים עיניך תראנה כי ממנו תוצאות חיים

(י) מחילה מי שקבל מעות מחבירו לכתוב . לו שטר מחי' וכיוצא ונמצא השט' בטל צריך להחזיר לו המעות ולא מצי א"ל ע"מ לכתוב לך שטר מחילה קבלתי המעות והרי כתבתי לך הרשב"א ח"ג הנדפס מחדש סי' ה' וכן כתב מוהריט"ץ ז"ל סימן כ"ח עש"ב קצת וכ"כ הכנ"הג בתשו' הנדפסות מחדש ח"א סי' קנ"ט דף קפ"ה ואם מת המקבל המוחל או דאיכא ב"ח מוקדם. אינו טורף מהלקוחות דאינהו לא סא"ד דשטר לאו מעליא הוא ע"ש ומ"ש לעיל סימן ו' באורך

(יא) מחילה המוחל חוב שבשטר משכונה מחול אע"ג דאינו נשמט מיהו במשכנתא דלא קיימא לגוביינא לא מצי מחיל אלא ע"י ק"ס הרשב"א ח"ג הנדפס מחדש סי' ע"ש

(יב) מחילה לדעת ה"ר ישעיה ז"ל שכתב הטור סי' י"ב דהא דמחי' איצק דוקא בדלא נקיט שטרא אבל בדנקיט שטרא עד דמהדר ליה שטרא והאומר לחבירו זרוק חובי והפטר ואבד דקי"ל דפטור הלוה כמו שנתברר בסי' ק"ך צ"ל בחוב שבע"פ דוקא ועיין להמש"ל ריש פי"ו מה' מלוה ע"ש ואתה דע לך דבטעמא דהרי"ש ז"ל איפליגו הרב"ח והרב כנ"הג מה"ב ולדעת הכנ"הג משום דכיון דנקיט שטרא מצי למימר משטה אני בך וצ"ע דאמאי לא משני הכי בגמ' דהזורק דף ע"ח כדמשני למאי דאוקמה זרוק בתורת גטין ועיין פני משה בפי' הירושלמי לשם

(יג) מחילה כתב הר' המבי"ט ז"ל בח"א סי' קל"ב דלדעת הגאוני' דאין מחי' מועלת ברבית ה"ד ברבית דאורייתא אבל ברבית של דבריהם אזלו ומודו דאם מחל הלוה דהויא מחילה ע"ש ועיין בהרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' מלוה דין י"ג שהביא סברת הגאונים ולשם ביאר דס"ל דאפי' ברבית של דבריהם לא מהניא מחילה וצ"ע לקוטי קול יעקב דף נ"ח ע"ד והרב בני יעקב דע"ח ע"ג ועיין בהרא"ש ר"פ הרבית מה שהאריך בזה ועיין בבאר היטב יו"ד סי' ק"ס סק"ד

(יד) מחילה ראובן שהיה עליו כתובת אשה וב"ח ומת ראובן וחל"ש ואח"כ מתה אשתו ולא נשבעה שבועת האלמנה יכולי' היורשים למחול אמם בקבר על שבועת אלמנה ועל התפסת צררי ואין הב"ח גובה מקרקע המיוחד לכתובתה זו היא דעת מוהר"י באסאן הובאו דבריו בש"ות מוהרימ"ט מ"ט ז"ל בח' ח"המ סי' ט' וכן יש ללמוד מדברי מוהרש"ך ז"ל בתשו' ח"א סי' ק"ן ולא כן דעת מוהרימ"ט שם בסימן י"א עיין כנ"הג סי' ק"ח בהג"הט אות פ"ו ועוד יש לזכות ליורש מטעם אחר כשאומר היורש אי אפשי בתקנת חכמים וכו' שם אות פ"ז וע"ש בהגב"י אות ועיין מש"ל במערכת אות א' מדיני אי איפשי סי' בס"ד

(טו) מחילה מי שנתן מעות לחבירו בשביל . שיתן לו מחילה ועכשו טוען המוחל דלא הויא מחילה יכול הנמחל לומר תן לי מעותי ואח"ך ארד עמך לדין כנ"הג בתשו' ועיין בס' כנ"הג ח"המ מ"הב סי' פ"ב בהג"הט אות ב' ובסי' ד' אות ג' בהגב"י והיא ל'ו נדפסה בח"א סי' א' וע"ע במה"ב סי' רמ"א בהגהב"י אות ב' ושניהם מהמרדכי בפ"ק דבתרא